כסא רחמים על מסכת סופרים א:יב

ושל חמשה אין חולקין אותה שלא יעשה אחת שנים ואחת שלשה כצ"ל וכ"כ הרב נחלת יעקב ושטעם דאין עושין יריעה פחות משלשה דפין: ואינו רשאי לכתוב אא"כ יודע לקרות. פי' דיש מי שיש לו אימון יד שכל את ידיו לעשות כל אשר בעיניו יראה ואף שהוא אומן בקי אם אינו יודע לקרות לא סגי שיטפיס התיבות והאותיות כצורתן עד שידע לקרות:

תוספות ושל חמשה אין חולקין אותה שמא יעשה וכו'. הגם שכתב כן בס' אגודה כנסחת הספרים הוא ט"ס וצ"ל שלא יעשה וכו' כמו שכתב הרב נחלת יעקב וכתבתיו אני עני בפירוש. וא"ת לתני ושל חמשה אין חולקין אותה ותו לא ואמאי אצטריך לומר שלא יעשה אחת שנים ואחת שלשה וי"ל דאי תני סתמא הוה אמינא דאין חולקין אותה שלא יעשה שנים וחצי כל יריעה וצריך כל יריעה בת שלש דפין אך אם ירצה יעשה יריעה בת ג' והב' יניחה לצורכו קמ"ל שיעשה היריעה חמשה ולא יעשה יריעה בת ג' לס"ת והיריעה בת ב' לצרכו דטפי מעלי לכתוב ס"ת ותהיה יריעה בת ה' דפין דאין קפידא שתהיה בת ג' ותו לא. ופ' הקומץ דף ל' ע"א תניא נזדמנה לו יריעה בת ט' דפין לא יחלוק שש לכאן שלש לכאן אלא ארבע לכאן וחמש לכאן ופירש"י כדי שלא תהא יתירה זו על זו יותר מדאי וכ"כ הרמב"ם פ"ט דין י"ב:

ואינו רשאי לכתוב וכו' כתב הרב נחלת יעקב בפירושו וז"ל מילתא באפי נפשה היא והכי איתא במגלה דף י"ח אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב ודוקא בס"ת אבל בתפילין ומזוזות מגרס גריסן והכי איתא פ' הקומץ עכ"ל. ואיני יודע מה ראה לפרש פירוש זה במאי דקתני ואינו רשאי לכתוב אא"כ יודע לקרות דאין משמעות לפירושו כלל. והפירוש פשוט ומבואר בא"ר לח"י רוא"י כמו שכתבתי אני עני בפירוש והביאו המרדכי בסוף הלק"ט והל"ח ה' ס"ת אות צ"ד ע"ש ותו לא מידי: