כסא רחמים על מסכת סופרים א:יא

הכי גרסינן גמר כל הספר ושייר פחות מדף מסרגו ועושה דף קטן בפני עצמו ואינו נמנע. וכן הוא הלשון בס' האגודה. והכי תניא במנחות דף ל' ע"א בסוף הספר אפי' פסוק אחד בדף אחד ופירש רש"י ז"ל אם רוצה יעשה דף קצר מתיבה אחת משיטה אחת כדי שיגמור בסוף הדף:

תוספות ושייר פחות מדף. לאו דוקא אלא אפי' אל נשתייר אלא פסוק אחד כמ"ש במנחות דף ל' וכתבו התוספות שם ואע"ג דליכא שיטין או שעורי אחריני דמס' סופרים ליכא למיחש בדף אחרון אע"פ שאי אפשר לסיים הדף בפסוק אחד וכו' אא"כ יעשה בדף אחרון שיטין ארוכות עכ"ל. וקצת יש להרגיש דהול"ל דדין זה עצמו הוא במס' סופרים בבריתא שלנו דמתנועת דבריהם נראה דהרגישו דליכא שעורי דמס' סופרים וניחא להו דאין לחוש בדף אחרון וא"כ הול"ל דדין זה עצמו שנוי במס' סופרים וה"ט דליכא למיחש בדף אחרון וא"ש טפי:

מנהגו כלומר עושה דלוגין בדף זה לעשות שיטין ארוכות שלא כדרך כתיבת הס"ת אלא בדף זה עושה תיבות ארוכות ודוק בדברי רש"י ותופסות: