כתובות עב.
Kesubos 72a (Ketubot 72a) · כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →אִיכָּא נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ אֶלָּא לְבֵית הָאֵבֶל מַאי נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ אִיכָּא תָּנָא לְמָחָר הִיא מֵתָה וְאֵין כׇּל בְּרִיָּה סוֹפְדָהּ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אֵין כׇּל בְּרִיָּה סוֹפְנָהּ
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַאי דִּכְתִיב טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כׇּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ מַאי וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה דְּ[יִ]סְפֹּד יִסְפְּדוּנֵיהּ דְּ[יִ]קְבַּר יִקְבְּרוּנֵיהּ דִּידַל יְדַלּוּנֵיהּ דִּ[י]לַוֵּאי יְלַוּוֹנֵיהּ דְּ[יִ]טְעֹן יִטְעֲנוּנֵיהּ
וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי מַאי דָּבָר אַחֵר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם בְּנֵי אָדָם פְּרוּצִין שֶׁמְּצוּיִין שָׁם אָמַר רַב אָשֵׁי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאִיתַּחְזַק אֲבָל לָא אִיתַּחְזַק לֹא כָּל כְּמִינֵּיהּ
וְאִם אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי וְתֵימָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּבָרִים שֶׁל קָלוֹן
אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לְאַשְׁפָּה וְתִיעְבֵּיד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁתְּמַלֵּא וְנוֹפֶצֶת בְּמַתְנִיתָא תַּנָּא שֶׁתְּמַלֵּא עֲשָׂרָה כַּדֵּי מַיִם וּתְעָרֶה לְאַשְׁפָּה
בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל מִשּׁוּם הָכִי יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה אֶלָּא לְמַתְנִיתָא מַאי נָפְקָא לַהּ מִינַּהּ תִּיעְבֵּיד אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאִיתָ כְּשׁוֹטֶה
אָמַר רַב כָּהֲנָא הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה שֶׁמַּשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר וְשֶׁלֹּא תֶּאֱרוֹג בְּגָדִים נָאִים לְבָנָיו תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָתוֹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינָיו
מַתְנִי' וְאֵלּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית וְאֵיזוֹ הִיא דָּת מֹשֶׁה מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת
וְאֵיזוֹהִי דָּת יְהוּדִית יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטוֹוֶה בְּשׁוּק וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית וְאֵיזוֹהִי קוֹלָנִית לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵינֶיהָ שׁוֹמְעִין קוֹלָהּ
גְּמָ' מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדַע נִפְרוֹשׁ אִי דְּלָא יָדַע מְנָא יָדַע לָא צְרִיכָא דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי כֹּהֵן תִּיקֵּן לִי אֶת הַכְּרִי וְאָזֵיל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא
וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדַע בָּהּ נִפְרוֹשׁ אִי דְּלָא יָדַע נִסְמוֹךְ עִילָּוַהּ דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְנִדָּה שֶׁסּוֹפֶרֶת לְעַצְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
לָא צְרִיכָא דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי חָכָם טִיהֵר לִי אֶת הַדָּם וַאֲזַל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה הוּחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה
וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדַע נִפְרוֹשׁ אִי דְּלָא יָדַע מְנָא יָדַע לָא צְרִיכָא דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי גַּבָּל תִּיקֵּן לִי אֶת הָעִיסָּה וְאָזֵיל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא
וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת דְּאָמַר מָר בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְגוֹ' וְאֵיזוֹ הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו רַב נַחְמָן אָמַר מֵהָכָא לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם לַשָּׁוְא עַל עִסְקֵי שָׁוְא
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁנּוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת יַחְזוֹר וְיַדִּירֶנָּה יַדִּירֶנָּה בְּמַאי מְתַקֵּן לַהּ אֶלָּא יַחְזוֹר וְיַקְנִיטֶנָּה כְּדֵי שֶׁתִּדּוֹר בְּפָנָיו וְיָפֵר לָהּ אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁאֵינָהּ קוֹצֶה לוֹ חַלָּה יַחְזוֹר וְיַפְרִישׁ אַחֲרֶיהָ אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה
מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא כׇּל שֶׁכֵּן אַהָךְ אֲבָל מַאן דְּמַתְנֵי אַהָךְ אֲבָל הָא זִימְנִין דְּמִקְּרֵי וְאָכֵיל
וְאֵיזוֹהִי דָּת יְהוּדִית יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ רֹאשָׁהּ פָּרוּעַ דְּאוֹרָיְיתָא הִיא דִּכְתִיב וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַזְהָרָה לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצְאוּ בִּפְרוּעַ רֹאשׁ דְּאוֹרָיְיתָא
Meforshim on this daf
- רש"י על כתובות Rashi on Kesubos
איכא נועל בפניה - דלת של שמחה ופיקוח צער:
- תוספות על כתובות Tosafos on Kesubos
המדיר את אשתו שלא תשאל כו' - תימה דעל כרחך לא מיירי הכא בנדרה היא וקיים לה הוא דהא קתני סיפא וכן היא שנדרה ואיהו לא מצי לאדורה אא"כ תלה בתשמיש וא"כ לשמואל למה יוציא לאלתר ותשאל ותיאסר לב"ה שבת אחת וי"ל דלעולם שלא תלה בתשמיש אלא כגון שאסר על עצמו הנאת שאילתה…
- רשב״א על כתובות Rashba on Kesubos
אמר רב יהודה שתמלאי ותנפצי. מפורש בירושלמי (בפרקין ה"ה) כמעשה ער ואונן, פירש רש"י משום דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרא לקבורה. והראב"ד ז"ל פירש: משום איסור השחתת זרע, ונראה לי דלא גרסינן במתניתין ומערה לאשפה, דלרב יהודה אמר שמואל לא שייך ביה לאשפה, אבל למאי דתני…
- ריטב"א על כתובות Ritva on Kesubos
והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דספד יספדוני' וכו' כלומר במדה שהוא מודד לבריות בדברים אלו מודדין לו והיינו כמתניתין דתני שאין כל ברי' סופדה ויש שפירשו דספד יספדוני' שיתן אל לבו עניני המיתה כי סוף כל אדם למות וזה באמת מור' ענין הפסוק ואע"פ שאינו ענין למאי דאיירי…
- בן יהוידע על כתובות Ben Yehoyada on Kesubos
(קהלת ז, ב) "טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ", מַאי "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ"? דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה. קשא כיון דאמר 'מַאי דִּכְתִיב' קושיא קא חזי בהאי קרא וכשחזר ושאל…
- חדושי הרא"ה על כתובות Chiddushei HaRa'ah on Kesubos
גמ' הא גופי' קשי' כו' עד והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה. אפשר לפרש דסופד היום יספד למחר והקובר היום יקבור למחר כלומר סוף אדם למות אבל בירושלמי אמרו ספוד דיספדון לך כלומר ספוד שתספוד קבור שתקבר:
- חידושי אגדות על כתובות Chidushei Agadot on Kesubos
והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה כו'. ר"ל דע"י דיספד על אחר יתן אל לבו דגם אותו יספדוניה במיתתו דהיינו שיזכור ע"י זה יום המיתה שלו והיינו סוף כל האדם וצ"ל דלכת אל בית המשתה היינו של רשות אבל משתה של מצוה כגון של חתן וכלה הא אמרינן פרק האשה…
- חידושי הלכות על מסכת כתובות Chidushei Halachot on Kesubos
בד"ה המדיר את כו' ואיהו לא מציי לאדורה אא"כ תלה בתשמיש כו' עכ"ל דלא מצי (ג) לאדורה לתלות באיסור פירות כדפריך בירושלמי ויש אדם מדיר את אשתו מחיים כמ"ש הר"ן ע"ש וכן מוכח מדברי התוס' לעיל:
- הגהות יעב"ץ על כתובות Haggahot Ya'avetz on Kesubos
גמ' (בסוף העמוד) בפרוע. נ"ב כמו הפוך ר"ל בראש פרוע. א"נ צ"ל הפ"א בציר"ה והוא שם דבר:
- מהר"ם שיף על כתובות Maharam Schiff on Kesubos
במשנה איזו דת משה וכו'. דת משה איכא טובא. אבל אינה מפסדת כתובתה אלא בדבר שהיא מכשילתו ונדרים משום בניו אבל עוברת בשאר עבירות או היא עצמה אוכלת חלב או דם לא הפסידה כתובתה ודת יהודית משום חציפי ופריצות זנות היא דמפסדא עיין באשר"י ובפוסקים ודו"ק:
- פני יהושע על כתובות Penei Yehoshua on Kesubos
בגמרא מאי והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דספד יספדוניה. נראה דהא דלא מפרש בפשיטות שהחי יתן אל לבו ויזכור יום המיתה דהאי מבאשר הוא סוף כל האדם נפקא אע"כ דמלבד האי טעמא דטוב ללכת אל בית האבל כדי לזכור יום המיתה שהוא סוף כל האדם יהיב קרא נמי טעמא אחרינא דטוב לילך…
- רש"ש על כתובות Rashash on Kesubos
במשנה ולא קוצה לה חלה. אולי צ"ל לו כדלקמן בברייתא כל היודע באשתו שאינה קוצה לו חלה. דהרא"ש כתב דבעינן דוקא שמכשילתו:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.