כתר המלך חלק ב שנו

בג"ש ואינו חוזר בהקישא ופלוגתא הוא בזבחים כו' ודחקו התוס' הרבה בזה וא"כ א"ל דמזה מוכח דר"ש ס"ל באמת שם דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקש והוא משום דס"ל דבתר למד אזלינן דתליא בזה כמבואר בזבחים שם (דף נ) ונהי דת"ק פליג על רשב"י בזה דכפרת ר"ת מ"מ בזה לא מצינו דפליג וס"ל לתרווייהו יהו דר"ש ס"ל דבתר למד אזלינן וא"כ שפיר ניחא דילפינן נתינה נתינה א"נ דבדיעבד מעכב אלא ודאי כדעת רבינו דבדיעבד הוי מעשר כמבואר

אמנם הא תקשה ע"ד רבינו מהא דאמר שם בבכורות (דף נד ע"ב) אמר רבא בלא ראשיתם נמי משמע כל דגן אחד לא מצית אמרת בשלמא התם אמרינן וצאן משמע כל צאן אחד דאי ס"ד כבשים ועזים נמי לכתוב וכל מעשר בהמה ואתי בק"ו מחדש וישן בקר וצאן ל"ל בקר וצאן הוא דאין מתעשרין מזה ע"ז אבל כבשים ועזים מתעשרין ולדברי רבינו דבחדש וישן בדיעבד הוה מעשר כיון דלא כתיב בהדיא בקרא וא"כ האיך קאמר רבא בקר וצאן ל"ל הא ודאי איצטריך דאי ילפינן מק"ו ה"א די לבא מה"ד להיות כנדון ומה התם הוה בדיעבד מעשר אף הכא בדיעבד יהא מעשר ובמין על שאינו מינו קיי"ל דאפילו בדיעבד לא הוי מעשר וגם בלא זה לימא דיו לבא מה"ד כו' למאי עדיף ק"ו מהקישא דכתב רבינו דכיון דלא כתיב בהדיא אינו מעכב בדיעבד ה"נ ודאי אי מק"ו יליף אינו בדיעבד לעכב

ועוד קשה לי דלקמן דאמר א"ד אמר רבא בלא עשירי נמי לא מצית אמרת בקר וצאן מתעשרין זע"ז דאתקש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ממין על שא"מ לא אף מעשר בהמה ממין על שא"מ לא ואי כדברי רבינו בודאי צריך קרא דעשירי דאי ילפינן מהיקשא אזי אף בדיעבד הוי מעשר. והנה הלח"מ כתב להקשות על רבינו ע"ז מהא דקיי"ל דיתום ומחוסר זמן וכלאים דאפקי ליה התם מג"ש דתחת תחת מקדשים ומ"מ כתב רבינו שפטורים לגמרי וכאן כתב שמפני חומרא של קדשים בדיעבד הוי מעשר אע"ג דאתיא מהקישא דעדיף מג"ש וי"ל דמאי איכא ק"ו לעשר מחדש על הישן כדאמרינן שם בגמ' ויהא חדש וישן מתעשרין מזה ע"ז מק"ו ומה כבשים ועזים כו' ת"ל עשר תעשר בשני מעשרות הכתוב מדבר והקשו בתוס' דהאיך אתיא ק"ו ומפקא ליה מהקישא כיון שאין יכולים לדרוש את שניהם ובפ' כל פסוהמ"ק תירצו בזה ומכח קושיא זו ס"ל לרבינו דאינה כתובה בהדיא מיקרי כיון דאיכא ק"ו נגד ההיקש ואינם יכולים לקיים שניהם עכ"ל הלח"מ

והנה אף דקושית הלח"מ לענ"ד לאו קושיא הוא דהא הג"ש של תחת תחת דילפינן מקדשים למעט כל אלה אמרינן כן דמה יתום ומחוסר זמן וכדומה אינן קידושין כלל ואינו חל עליהן הקדש ה"נ במעשר לא תחול עליהן קדושת מעשר כמקדיש עצים ואבנים כמו דאיתא במס' תמורה ודף יז) ומשו"ה אינן נכנסין לדיר להתעשר אבל הכא דאין חסרון בגופן למידין רק מהיקש על לכתחלה. אך עפ"י תירוצו של הלח"מ הכא יתורץ נמי מה שהקשיתי הכא על רבינו דהנה שפיר קאמר הגמ' כבשים ועזים נמי וא"כ ליכא ק"ו למיפרך ושפיר נוכל למילף מחדש וישן דהשתא אף בדיעבד חדש וישן לא יהיה מעשר דהא לא ס"ל אהני ק"ו דהא כבשים ועזים נמי אין מתעשרין מזה ע"ז וגם קושיתי השניה נמי ליכא דהא הכא אף אי מהקישא יליף מ"מ א"ל דאף בדיעבד לא הוי מעשר דהא ליתא ק"ו לומר אהני ק"ו ושפיר הוא לנו אי נלמוד בק"ו או מקרא דבתרווייהו בדיעבד מעכב. ומ"מ קושית התוס' יתורץ שפיר כמו שתירצנו דלסי הסברא עתה דכבשים ועזים ידעינן מקרא דוצאן דלכתחלה נמי מעשרין מזה ע"ז א"ל אהני ק"ו מכבשים ועזים שהן כלאים על דיעבד ואהני הק"ו הראשון על לכתחלה ושפיר דחינן ליה אי מק"ו ילפינן כמבואר

ונ"ל להביא ראיה דאמרינן כה"ג אהני הקישא ואהני ק"ו דבעי לכתחלה ודיעבד לא יהיה מעכב מהא דאיתא במשנה דתמורה (דף כא ע"א) אם באו תמימין יקרבו אם באו אין כו' ורמינהו בן אנטיגנוס כו' אמר ר"ח ל"ק הא ר' ישמעאל והא רע"ק כו' דתניא יכול יעלה כו' וכתבו שם התוס' בד"ה ממקום כו' וא"ת בשלמא רע"ק לטעמיה דאתקש למעשר דגן אלא לר' ישמעאל מ"ט אי ס"ל היקשא דמעשר דגן אבל דיעבד נמי לא ואי לא ס"ל אפילו לכתחלה נמי יבוא וי"ל דמפיק מדרשא דספרי שפירש לעיל רק קדשיך אשר יהיו לך כו' מכאן שמביאין קדשים מחו"ל לארץ יכול אף בכור ומעשר ת"ל רק והיינו דוקא לכתחלה הוא דאמעט דבהא איירי קרא דכתיב תשא ובאת והיינו לכתחלה עכ"ל התוס'. והנה קשה לי ע"ז דהא אמרינן לעיל (דף יז ע"ב) והאי תנא מייתי ליה מהכא רק קדשיך אלו התמורות תשא ובאת כו' ת"ל רק דברי ר' ישמעאל רע"ק אומר א"צ הרי הוא אומר כו' ולהני תנאי דנפ"ל כי תשא ובאת מאי עביד ליה אפילו ממרעייהו ופירשו התוס' בשם הריב"ש ז"ל דאפילו מחו"ל יביא ולפי פירוש שאר המפרשים נמי על ממרעייהו לא נוכל זה לידע רק לשאר התנאים דנפ"ל מאם זכר כו' וקרא דרק יתירא להכי אבל לר' ישמעאל הא מפיק ליה לדרשא אחרינא ומנ"ל מקרא זה למעט מעשר ובכור

וע"כ נ"ל ליישב קושיית התוס' כן כיון דבכל הקדשים קיי"ל דמביאין מחו"ל וא"כ הא שפיר נוכל למילף בכור ומעשר נמי דיבואו מחו"ל מג"ש דתחת והעברה מהדדי בתחלה ויליף מעשר מקדשים בג"ש דתחת תחת דילפינן כן במס' בכורות (דף נז) ובש"ד ואחרי כן ניליף בכור בג"ש דהעברה ממעשר דיבואו מחו"ל ואי משום ההיקש למעשר דגנך הא אתיא לכמה מלתא אחריתא כמו דאיתא בפסחים (דף כד) ובש"ד ונימא דיליף בג"ש דהוי לחומרא דבא מחו"ל וצריך להביא ולהקריב וקיי"ל דלחומרא ילפינן ועוד כמו שכתבו התוס' במס' זבחים (דף מח ע"א) דהיכא דההיקש אתיא נמי למלתא אחריתא אזי ג"ש עדיפא וה"נ הא ההיקש אתיא לכמה דברים אחרים נימא דילפינן טפי בג"ש אע"כ צ"ל דכן ס"ל לר' ישמעאל אהני ג"ש ואהני הקישא אהני ג"ש דאם באו בדיעבד יקרבו ואהני הקישא דלכתחלה לא יקרבו כדברי רבינו הכא אבל רע"ק דלדידיה מיותר לגמרי הקרא דתשא ובאת והרק דהא מפיק ליה מאשם הוא ועיין עוד בספרי דברים פ' י"ב דמפיק ליה כמו התנא אשר יליף ליה מקרא דרק מפיק ליה שם מקרא של ונדריך רע"ק שם וא"כ ידעינן ג"כ מהקישא אף על דיעבד ולהכי ס"ל דאף דיעבד אין מקריבין או כמו שפרשו לעיל דלרע"ק לא אתיא לזה רק וג"ש לא גמרינן כלל ולכן אף בדיעבד אין מקריבין ס"ל לרע"ק ומ"מ חזינן דר' ישמעאל ס"ל אהני ג"ש ואהני הקישא על לכתחלה ועל דיעבד וס"ל לרבינו ה"נ דאהני הקישא ואהני ק"ו על לכתחלה ועל דיעבד כמו שמבאר הלח"מ כאן

והנה הטורי אבן במס' ר"ה (דף ח) כתב וז"ל עק"ל לרע"ק דדריש בפ"ח בבכורות (דף כג) את מעשרותיכם בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן ונפ"ל מניה דכמו דשל דגן אינו בא מחו"ל אף מ"ב אינו בא והשתא תקשה היקשא דעשר תעשר ל"ל ת"ל מאידך הקישא דמעשרותיכם דמעשר מן החדש לא וי"ל משום דאיכא ק"ו דמעשר בהמה מן החדש על הישן ש"ד כדאמר התם ומה כו"ע שהן כלאים מתעשרין מזה ע"ז חדש וישן שאינן כלאים א"ד שיתעשרו זע"ז ואפשר לומר דאתי ק"ו ומפיק מהקישא להיות מלתא זו דחדש וישן ואע"ג דאין היקש למחצה אפ"ה כיון דאיכא לאוקמי להקישא לד"א דמבחו"ל לא יבוא מפיק מק"ו והוה הקישא למחצה כו' אבל השתא דהיקש דמעשר בהמה למעשר דגן בהאי הקישא דעשר תעשר ילפינן בע"כ הא מפיק מק"ו דהא לא איצטריך אלא להבא דמן החדש על הישן לא עכ"ל

והנה לפי מאי שביאר הלח"מ לדעת רבינו ליתא תירוץ הט"א דמבאר הלח"מ דאתי הק"ו וההיקש על לכתחלה ועל דיעבד וא"כ חזרה הקושיא לדוכתה ל"ל קרא דעשר תעשר ניליף מוהבאתם שמה את מעשרותיכם בשתי מעשרות הכתוב מדבר כו' וצריך לומר דאתי ההיקש דהוא מקרא יתירא לגלות לן דלא נילוף ק"ו והקרא יתירא הוא למילף הקישא דוקא א"כ נימא