כתר המלך חלק ב שכא

התם במס' פסחים אמר והבשר אשר יגע ל"ל ופירש רש"י השתא דאמרת קרא לאו לגופיה אחא אלא לאם אין ענין תינח הקרא דלא יאכל והבשר ל"ל ומשני לרבות עצים ולבונה כו' נמצא דהקושיא שם הוא רק אליבא דר"פ שם דאמר דהקרא דלא יאכל מיותר ואתי לאשמועינן ללמד על כל איסורין שבתורה דאסור בהנאה כמו שאמר שם ומקשה א"כ קרא דוהבשר ל"ל אבל אביי פליג שם על ר"פ וס"ל דמקרא דכל חטאת באש תשרף ילפינן וא"כ גם הקרא דלא יאכל ס"ל נמי דאתי דוקא לגופיה ולא ללמד באם אין ענין וא"כ הקרא דוהבשר נמי לא קשה ל"ל אלא אתא לגופיה כמו כל הקרא דמסיק שם ולא אתי לרבות עצים ולבונה וא"כ מרבינן עצים ולבונה מהבשר כל טהור דסיפא וא"כ החם בחולין דקאי אליבא דאביי מסיק לה על עצים ולבונה מקרא דוהבשר בסיפא ורבינו ז"ל נמי בהל' י"ב מביא דהאוכל לבונה לוקה דזה שפיר ידעינן מקרא זה דהוה בכלל בשר לענין טומאה ואע"פ שקרא זה לא הוי רק לאו הבא מכלל עשה והבשר כל טהור יאכל מ"מ הקרא אתי לאשמועינן דעצים ולבונה הוה בכלל בשר וא"כ ודאי לקי על טומאתן כמו בשר דכתיב ביה לאו וצריך לבאר אכתי מנ"ל לרבות על איסורין דלקי. ונ"ל לומר דלאביי וכן לדידן קרא יתירא לזה לרבות דלקי על טומאתן כבשר. דהנה התוס' כתבו במס' פסחים ד"ה לרבות האימורין דסד"א אין חייבין עליהם משום טומאה הואיל ואינן ניתרין ודרשינן במנחות כו' מיהו קשה דבמעילה פ' חטאת העוף דריש התם מאשר יקרב בכל הקדשים הכתוב מדבר ויליף התם אימורין וכל שאין ניתר לטהורים ורש"י ז"ל תירץ דאצטריך לרבויי דסד"א דלא יבוא איסור טומאה ויחול על איסור חלב עכ"ל. ובמס' מנחות (דף כה ע"ב) כתבו התוס' בד"ה ת"ל אבל קשה אההיא דכריתות דבספ"ב דמעילה דריש אימורין מאשר יקרב אל הקדשים דבר שאין לו מתירין משיקדש בכלי וי"ל דהתם לא מיירי אלא בעולה ושאר קדשים אבל שלמים לא הייתי מרבה כיון דיוצא מן הכלל עכ"ל

והנה הכא לא מתרצים כמו שמתרצים בפסחים בשם הר"ש משום אין אחע"א צריך הקרא דאשר לרבות אימורין ונ"ל לומר כן דלפי תירוץ של הר"ש דלהכי צריך לרבות אימורין משום דה"א אין איסור חל על איסור שפיר בעי קרא על טומאת בשר בלחוד ולא ידעינן מאשר דיש לנו יתורא על טומאת הגוף דה"א כן טומאת הגוף נהי דלא הוי רק איסור כולל מגו דנאסר בשאר בשר כיון דנטמא הוי כולל נמי על האימורין וכמו דאמרינן במס' תולין (דף קא) דזה מקרי איסור כולל טומאת הגוף על קדשים עי"ש מ"מ הא טומאת הגוף ה"ל נמי בכרת כמו תלב וה"ל תמור על תמור באיסור כולל ושפיר חייל אבל טומאת בשר לא ידעינן מקרא זה דנהי דטומאת בשר הוה איסור מוסיף מגו דאיתוסף איסורא לגבוה וכמו דאמרינן במס' כריתות (דף יג ע"א) ה"ל נותר מגו דאיתוסף איסורא לגבוה וכן כתבו התוס' במס' חולין (דף ל ע"א) ד"ה קדשים וא"ת ונימא מגו דאיתוסף איסורא לגבוה וכן כתבו שם התוס' (דף קא) ד"ה מ"ת עי"ש. מ"מ ה"א היכא חל איסור מוסיף ואף יש לנו לימוד ע"ז ממקום אחר דתל רק היכא שהשני איסורין שוין אבל טומאת בשר דהוי קל על חמור איסור לאו על חלב לא ידעינן דתל על איסור כרת וגלי קרא הכא דחייל איסור מוסיף אף דה"ל קל על חמור ולא ידעינן מטומאת הגוף דהתם שני האיסורין שוין כמבואר

אבל א"נ דהטעם הוא דנימא דבעי קרא על טומאת אימורין הוא משום דה"א דכיון דאין ניתר לטהורין לא חייל ע"ז האיסור וגלי קרא דאף דאין ניתר לטהורין מ"מ חייל ודאי שוה לנו איסור קל לאיסור חמור דבתרווייהו שוין לאיסור בטומאה כיון דלא בעי ניתר לטהורין וכיון דלאו משום קולא וחומרא קא אתינן שוין לנו בין טומאת הגוף לטומאת בשר ואעפ"י שזהו דבר ברור מצד הסברא נ"ל להביא ראיה לזה מהא דאיתא במס' זבחים (דף לו ע"ב) דהאוכל פסח שלא הוצלה וחלת שלא הורמה בטומאה חייב ומייתי ראיה מקרא דאשר דמרבינן על אימורין ודחי התם חזי לגבוה הכא אף לגבוה לא חזי ומ"מ פוסק רבינו ז"ל כאן בה' י"ח דהאוכל אותן בטומאה חייב וכתב הכ"מ דאף דדחי התם הראיה מהאימורין מ"מ כן נשאר לפי האמת דחייב אף בהתם על טומאה ומ"מ לא מצינו החם חילוק בין טומאת בשר לטומאת הגוף דכיון דלא משום איסור חל על איסור קאתינן עלה אין חילוק בדבר וע"כ גם רבינו בזה לא חילק ונכלל במה שאמר האוכל מקדשים שנטמאו כמו דכייל אימורין בזה

ועתה נבאר כן הנה גם לפי תירוץ הר"ש דהטעם דבעי רבוי על אימורין הוא משום דאין איסור חל על איסור מ"מ גם ע"ז לכאורה קשה דנהי דהוה קל על חמור איסור טומאת בשר דהוי בלאו על חלב דהוא בכרת מ"מ הא אמרינן בכריתות (דף כג ע"ב) ובקדשים שמעינן ליה דהאיסור קל תל על חמור דתניא כל חלב לרבות אימורי ק"ק למעילה ומעילה איסור מיתה וקא חייל על חלב דהוא איסור כרת ש"מ דבקדשים גלי קרא וא"כ גם הכא כיון דבקדשים הוה נימא דגלי קרא דחייל אף איסור קל על חמור כמו התם גבי מעילה מ"מ זה לא קשיא דהנה לכאורה משם אין ראיה דא"ח על איסור בקדשים ביון דקיי"ל כמו שכתב רבינו לקמן בפ"א מה' מעילה ה' ב' דשיעור מעילה באכילת קדשים הוא בפרוטה וכתב שם המשל"מ ד"ה האוכל באה"ד כו' ואם אכל פחות מכזית ויש שוה פרוטה חייב משום מעילה אלמא דעל איסור מעילה הוא חייב בפחות מכזית אי איכא ש"פ ושיעור אכילת חלב הוא בכזית וא"כ נוכל לומר דכל חלב מרבי בגוונא דהוי ש"פ אבל הוי פחות מכזית נמצא דעל איסור מעילה הוה השיעור שלם ואיסור חלב הוה חצי שיעור ועל ח"ש קיי"ל דחל איסור כמו שכתבו התוס' במס' שבועות (דף כג) ד"ה במפרש ובדברי רבינו לעיל בפ"ה מה' שבועות וכמו שבארנו לעיל בכ"ד וא"כ מהיכן ידעינן דאחע"א בקדשים דילמא מיירי בכה"ג וצ"ל דהתם קאי הסוגיא אליבא דר"ש ור"ש הא ס"ל כל שהו למלקות ולא בעי שיעור וא"כ ודאי לאו דיחוי הוא לדידיה דילמא מיירי בח"ש חצי זית חלב וא"כ מוכרת דבקדשים איסור תל ע"א אף בקל על חמור אבל לדידן אין ראיה על קדשים וא"כ לא נדחה דברי הר"ש ז"ל ועפ"ז נדתה נמי דברי הש"א בסי' ע"ו שכתב להקשות על זה הסוגיא דשבועות (דף כד) דמקשה לרבא מהמשנה דיש אוכל כו' וא"א משכחת ליה חמץ כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב כו' ומאי קושיא דילמא לית ליה להאי תנא איסור כולל והא דמחייב ליה משום טומאה ע"י כולל משום דס"ל כר"ש דמסיק שם כו' דאע"ג דלית ליה א"ח על איסור מ"מ בקדשים גלי רחמנא דתניא אשר לה' לרבות האימורין כו' ולפ"ז לא קשה דזהו רק לר"ש אמרינן דגלי רחמנא בקדשים משום דליתא לדידיה חצי שיעור אבל לדידן דקיי"ל דשיעור הוא בכזית וא"כ אין ראיה דבקדשים גלי רחמנא וא"כ יש ראיה דהני תנאי ס"ל איסור חע"א מדמחייב משום טומאה כמבואר

אך לכאורה יש להקשות ע"ז דנוכל לידע דאיסור תל על איסור אף באיסור קל הכא מהא דאיתא במס' חולין בכ"ד דהתורה אמרה יבוא איסור נבילה ואיסור טריפה ויחול על איסור תלב מקרא דכל חלב נבילה וטריפה כו' לא תאכלוהו והא התם נמי הוה איסור קל על איסור חמור איסור נבילה וטריפה דהוא בלאו על חלב דהוא בכרת ה"נ נימא ניתי איסור טומאת בשר ויחול על חלב דע"ז דחל על איסור עולין לא בעי קרא ללמד דהא עולין לא הוה רק בלאו בעלמא דזרות הוא אצלם כמו דאמרינן שם במס' כריתות (דף כג ע"ב) ובמס' מכות (דף יז) וא"כ הוי האיסורין שוין וחייל אבל לא בעי קרא דחל רק על מלב דחמור בכרת ועל חלב הא יש לנו גילוי מילתא דתל דהא הגמ' לא מדחה בחולין (דף קג) דעל אמה"ח לא נדע דתל מקרא זה דחלב נבילה וטריפה משום דחלב הותר מכללה אצל חיה ואמה"ח לא הותר אבל הכא דלענין חלב קיימינן נימא שפיר דתל. אמנם זה יש לתרץ דהנה התוס' כתבו במס' יבמות (דף לג ע"ב) וא"ת דאמרינן במס' חולין התורה אמרה יבוא איסור נבילה ויחול על