כתר המלך חלק ב רעב

כזה ואי לא הוי כתיב צאן גבי בכור הוי ילפינן בגמ' ממעשר לפטור טריפה וכתיב גבי בכור צאנך ליליף לחומרא לחייב טריפה והסברא של פשוט מפשוט עדיף לא ס"ל לדידן ושפיר פסקינן תרווייהו דהקרא דצאנך אינו מיותר דאתי לחייב טריפה בראשית הגז וכן רבינא דאמר שם בבכורות (דף יא) וסתם משנה כר"י והקשה הט"א הא סתם משנה דפוטר שותפות עכו"ם מבכורה ע"כ כר"ש ס"ל דאל"כ תקשה ל"ל הקרא דצאנך נמי ס"ל כן דאתי נחייב טריפה בראשית הגז מגז"ש ורבינו גופיה דמוקי לה התם הסתם משנה דחולין דפוטר טריפה מרה"ג כר"ש הסתם משנה הכא דפוטר שותפות ע"כ ס"ל דנוהג בטריפה ור"ש דס"ל דאתי למעוטי פ"ח דאסור בהנאה לטעמיה אזיל דפוטר טריפה ויליף ממעשר ומה שכתב צאנך ולא צאן אשר די יהיה לנו על הגז"ש במלת צאן זה מקשה הש"ס בבכורות והניח בקושיא אך זה ודאי דקרא זה דצאנך אתי לגלות דראשית הגז נוהג בטריפה כן ס"ל לרבינא וא"כ שפיר פוסק רבינו דנוהג בטריפה כמבואר

והנה עוד לכאורה יש ליישב זה עפי"ז שכתבו האחרונים דרבינו ס"ל נמי דגם במחנות נוהג בטריפה שלא הביא רבינו דין זה דפטור ואף שלא מצינו חולק ע"ז והטעם של רבינו בזה דסובר דאינו פוטר מבאר הגאון בתורת יקותיאל (סי' סא) דהב"י והט"ז כתבו הטעם בטריפה דפטור ממתנות משום דאיתא בספרי מאת זובחי הזבח פרט לטריפה והנה הקרא דמאת זובחי הזבח אינו מיותר דהא דרשינן שם (דף קלב) לר"א לחלק ולרבנן דהדין עם הטבח ורק הטעם הוא דממעט משום דקיי"ל סתם ספרי ר"ש ור"ש הוא דס"ל שחיטה שא"ר ל"ש שחיטה וה"נ לא שמה זביחה אבל לדידן דפסקינן שחיטה שא"ר שמה שחיטה לא נוכל למעט מזובחי הזבח ומש"ה ס"ל לרבינו דלדידן טריפה נוהג במתנות כן כתב התורת יקותיאל שם. וכן כתב החתם סופר באו"ת (סי' קעג) עיי"ש וא"כ נוכל ליישב פשוט דמש"ה חייב טריפה ברה"ג ול"צ למילף צאן צאן מבכור דילפינן בראשית הגז נתינה נתינה ממתנות וזה עדיף מלמילף צאן צאן ממעשר דחומרא עדיף ואף דרבינו לא כתב בהדיא דמתנות נוהג בטריפה כמו שכתב בה"ג ולפי דברי המפרשים הא ס"ל דחייב זה לא קשה דאין דרכו של רבינו להביא דבר שלא נמצא מפורש בגמ' לחיוב וכן לא מצי להקשות ע"ז א"כ דרבינו ס"ל דרק לר"ש פוטר מתנות בטריפה משום דהו"ל שחיטה שא"ר ולא לדידן מהא דאמרינן במס' נדה (דף נא) וא"א הא איכא טריפה דחייבת בראשית הגז ואינה חייבת במתנות אמר רבינא ה"מ ר"ש דס"ל דטריפה פטור מראשית הגז משמע אבל לדידן חייב בראשית הגז אף בטריפה אבל מתנות ושאר דפטור בטריפה כמו דסובר מתחלה וי"ל דבאמת לפי המסקנא אף במתנות לדידן חייב ורק מתחלה ס"ל להגמ' דבמתנות כ"ע סברי דפטור ולבסוף דמסיק דר"ש היא דס"ל דטריפה פטור מראשית הגז שוב אמרינן דג"ז דפטור מן המתנות טריפה נמי ר"ש היא דיליף מזובחי הזבח אבל לדידן חייב כמבואר בכ"ז לא תתישב דעת רבינו אי לא נימא כמו שבארנו תחלה דיליף צאן צאן מבכור דאל"כ לא תוכל לתרץ דאכתי תקשי כיון דזה לא מצינו בקרא בהדיא דטריפה חייב במתנות אכתי נימא איפכא דיליף צאן צאן ממעשר גם בראשית הגז דפטור ואח"כ ניליף מראשית הגז למתנות נתינה נתינה דפטור ודבר הלמד בגז"ש חוזר ונלמד בגז"ש ואף א"נ דבתר מלמד אזלינן דילפינן ממעשר דהוי קודש מ"מ חוזר ומלמד וא"כ אכתי תפטור מהאי טעמא אלא ודאי כמו שבארנו דאנן ילפינן צאן צאן מבכור דחייב טריפה בראשית הגז וא"כ כאן דס"ל לדידן דלית לנו מיעוטא מאת זובחי הזבח מחייבין מגז"ש דנתינה נתינה אף מחנות כמו ראשית הגז. ושפיר ניחא דברי התוס' במס' חולין (דף קל ע"א) ד"ה מלקוח תיתי המ"ל תיתי נמי מכלאים וטריפה ולכאורה תמוה הא לפי הסוגיא אף דמתנות טריפה נמי פטור אלא גם לדברי התוס' צריך לומר כמו שכתב בתורת יקותיאל לדעת רבינו דרק אליבא דר"ש הוא פטור אבל לדידן חייב כמבואר

והנה רש"י והר"ן ז"ל כתבו טעם לפטור טריפה ממתנות מקרא דנותן לכהן לו ולא לכלבו אשר דרשא זו לא מצינו בגמ' רק לקמן גבי שלוח הקן תקח לך ולא לכלבך ולא כתבו דרשא זו של הספרי מזובחי הזבח דהוא נמי מטעם זה דאי שני הקרא זה לא הוה רק לר"ש דס"ל שחיטה שא"ר ל"ש שחיטה ולהכי הביא קרא דנותן לכהן דהוא לכו"ע. אמנם קשה לי ע"ז א"כ לפטור מטעם זה מהא דאמרינן לעיל (דף מט) חלב שעל גבי הקיבה כהנים נהגו בו היתר כר' ישמעאל שאמר משום אבותיו שם בע"ב אמרינן דר' ישמעאל ס"ל להדיא חלב שע"ג הקיבה דאסור ורק משום אבותיו ס"ל דשרי ולדידיה לא ס"ל וכן שם (דף נ) אמרינן כ"פ דאייתרא ופירש"י דבני בבל סברי לה כר' ישמעאל דאמר כל קרום ונקלף הוא חלב טמא והאי נמי קרום ונקלף הוא וא"כ קשה דלקמן (דף קלד ע"כ) אמרינן והקיבה למאי אתיא להביא חלב שע"ג הקיבה ובתוך הקיבה וזהו אקשתא ודאייתרא כמו שכתב הט"ז (בסי' סא ס"ק ו) וא"כ קשה כיון דלר' ישמעאל כולהו אסור ואפילו להאי מ"ד דאייתרא כ"ע ל"פ דשרי פירש נמי רש"י ז"ל דכר"ע ס"ל אבל לר' ישמעאל כולהו הוה חלב לאסור וא"כ האיך מרבינן זה ליתן לכהן דכמו דממעטינן מקרא דלו ולא לכלבו ה"נ נימעטיה מזה מבלי ליתן להכהן החלב דנמי אינו ראוי כ"א לכלבו ואנן מרבינן מקרא דוהקיבה דנותן לכהן ול"ל דר' ישמעאל לא דרש ו' יתירא ולא דרש נמי ו' של והקיבה לרבוי חלב וכמו שאמר לו רע"ק במס' סנהדרין (דף נא ע"ב) ישמעאל אחי בת ובת אני דורש משמע דר' ישמעאל לא דריש ו' יתירא ולא דריש נמי ו' של והקיבה לרבויי חלב זה אינו דהא הכא ו' ה' וזה לכו"ע דרשינן כמו דאיתא במס' יבמות (דף עג) אפילו מאן דלא דריש ו'. ו' ה' דריש וכן פירש רש"י שם במס' חולין דנפ"ל מה' יתירא של והקיבה דמן ה' ו' לבדו לא נוכל לדרוש דאורחיה דקרא הוא ולא מצי למכתב זרוע לחיים קיבה ורק מן ה' ה' היתרה דכתיב והקיבה דריש וזה אף ר' ישמעאל דריש וא"כ תקשה על ר' ישמעאל דאסור חלב האיך מרבינן ליה למתנות בשלמא אי ילפינן מדרשת הספרי מאת זובחי הזבח אזי ממעטינן היכא דאין הבהמה ראויה לזביחה שהיא טריפה אבל כיון דמעטינן מנותן לכהן ולא לכלבו נמעט שפיר כל דבר שאסור באכילה והאיך מרבינן חלב שע"ג הקיבה

ונ"ל ליישב כן דצריך לומר דר' ישמעאל ס"ל כר' אילעאי דיליף הגז"ש דנתינה נתינה דר"א יליף התם לפטור בחו"ל ראשית הגז מתרומה ס"ל נמי דבראשית הגו ילפינן צאן צאן מבכור לחייב טריפה ואח"כ ילפינן נתינה נתינה מתנות מראשית הגז לחייב טריפה והגז"ש לר' ישמעאל מפקא מן הלימוד של נותן לכהן שהביא רש"י והר"ן ז"ל וא"כ שפיר מרבינן על חלב אף שהוא אסור אבל אנן דס"ל דלא כר' אילעאי ולא ילפינן נתינה שפיר כתבו רש"י והר"ן דפטור מטעם נותן לו ולא לכלבו כמבואר

אמנם קשה לי ע"ז דדברי הר"ן ז"ל שהביא הכ"מ הכא ה לתרץ דעת רבינו שכתב דהא דאמר רבינא ה"מ ר"ש היא לאו למימרא דס"ל דתנא דמתניתין נקיט כר"ש אלא ה"ק משום דפלוגתא דר"ש ורבנן לא תנא ליה לפי שלא רצה להכניס א"ע במחלוקת כו'. וקשה דהא תנא דנוהג בחו"ל וגם זהו מחלוקת דהוא לא כר"א דפוטר בחו"ל ולא מצי למימר דרק החומר דקחשיב שם חומר בזה מבזה לא רצה לחשוב, רק מה שהוא אליבא דכו"ע ולא מה שיש בזה מהפלוגתא דתנאי דא"כ קשה מה שמקשה אי יליף נתינה כו' לילף נתינה מתרומה מה תרומה בחו"ל לא אלמא תנן ראשית הגז נוהג בחו"ל ומאי קושיא דלמא ר"ש בהא ס"ל כר"א דיליף נתינה לפטור בחו"ל ראשית הגז בזה ס"ל לתנא דלא כר"ש דבין כך לא אתיא ככו"ע ורק זה הבבא דסיפא דתנא חומר בזה אתיא דוקא ככו"ע ויליף נש נתינה ג"ש לפטור טריפה מראשית הגז מן מתנות דממעטינן מקראי וצ"ע

ונ"ל להביא ראיה לדעת רבינו דמתנות נוהג בטרפה מהא