כתר המלך חלק ב רמט

להדליק בשמן שרפה בכל יום ולא שייך זה האיסור לנר חנוכה ועיין בפ"י שם ודוק

פרק ג הלכה כג כשמפרישין תרומה ומעשר כו' ואין לוקין על לאו זה עכ"ל, וכתב הכ"מ ואין לוקין על לאו זה בפ"א דתמורה ד"ה פלוגתא שם ופוסק כמאן דמיקל ולישנא דמתניתין בפ"ג דתרומות הכי דייק דקתני אע"פ שהוא עובר בל"ת מה שעשה עשה ולא קתני אע"פ שהוא לוקה עכ"ל. ולענ"ד הוא דוחק לומר כדברי הכ"מ דלשנא דמתניתין הכי דייק אחרי שהמ"ד בתמורה דלוקה לא מדייק מהמשנה ואנן הוא מדייקינן ובאמת מצינו בכמה דוכתי דקתני עובר בל"ת אע"פ שלוקה כמו שבארנו לעיל בפ"ג מהל' עכו"ם וא"כ אין מוכרח כלל מתירוצו

ונ"ל ליישב דעת רבינו כן דלהכי פוסק כמ"ד אינו לוקה משום דאיתא בירושלמי פ"ג דתרומות ה"ג ר"ת בשם ריבר"ח אמר לוקה מותבין קומי ר' יוחנן ושתק מה עובר לוקה או אינו לוקה אתיא ריב"א בשם ר' יוחנן אינו לוקה ע"כ. נמצא דר' יוחנן נמי ס"ל כר' אלעזר בגמ' דידן דאינו לוקה וה"ל תרי לגבי ריבר"ח ופוסק כוותייהו דרבים נינהו דס"ל דאינו לוקה ואע"פ שבגמ' דידן דייקינן אפכא דר"א אמר לוקה וריבר"ח אמר אינו לוקה ובירושלמי אמר ר"ח בשם ריבר"ח דלוקה מ"מ זה לא קשה דכן מצינו בכ"ד דהירושלמי פליג על המ"ד האיך ס"ל להני האמוראים עם גמ' דידן אבל זה הא חזינן דר' יוחנן ס"ל דאינו לוקה ודאי הלכה כר' יוחנן נגד ר' אלעזר וגם בגמ' ס"ל לריבר"ח נמי דאינו לוקה וה"ל רבים נגד ר"א ולהכי פוסק כן דאינו לוקה ודוק

פרק ד הלכה א עושה אדם שליח להפריש לו תרו"מ שנאמר כן תרימו גם אתם לרבות שלוחכם ואין עושין שליח עכו"ם שנאמר גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני בריח עכ"ל. והנה לעיל בפ"ג מהל' אשות ה"ז ביאר הלח"מ דאף דרבינו ס"ל דעכו"ם ליתא בתרומה דנפשיה ודאי א"נ דא"נ שליח מ"מ הכא בהל' תרומות כתב הך טעמא דאתם בני ברית כיון דהוצרך טעם זה לענין אין שליחות לכותי בכל התורה כולה כתבו ג"כ התם ע"כ. והשער המלך הכא בה' זו הקשה בשם ס' עצמות יוסף דלרבינו גם עיקר הלימוד על תרומה מקרא דגם אתם לרבות שלוחכם לא צריך דנוכל למילף בתרומה מגירושין וקדשים בשלמא רש"י ז"ל דמפרש במס' חגיגה (דף יא) על שליחות בתרומה מקרא דגם אתם אשר גם ע"ז עמד הטורי אבן שם ניחא שפיר דלפי המסקנא בעינן קרא בתרומה כה"כ דלא נמעט מקרא דאתם כמו דממעטינן אתם ולא שותפין ולא אריסין כמו שאומר שם במסקנא בקדושין אבל רבינו דפוסק דשותפין ואריסין אינם תורמין מדרבנן ולא מה"ת וא"כ לא בעינן כלל קרא גבי תרומה לרבות על שלית וא"כ גם עכו"ם ממעטינן מקרא זה דלא צריך הלימוד כלל גבי תרומה ודחק השעה"מ בזה

ונ"ל לתרץ כן דהנה במס' ב"מ ודף כב ע"א) אמרינן הכא במ"ע כגון דשוי שלית ה"נ מסתברא דאס"ד דלא שויא שליח מי הוה תרומה דכתיב אתם גם אתם מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם. והנה בס' מהרי"ט אלגזי בסוגיא דבכורות (דף יא) גבי הפודה פ"ח של חבירו שמחלק התוס' שם מתרומה נחית לבאר שם דיש ג' מיני זכיות אחד דהוי זכות גמור וליכא שום צד חובה דנראה דכל כה"ג אפילו לא נתרצה כששמע לאו כל כמיניה והב' היכא דאיכא צד זכות וחובה כו' כה"ג אם נתרצה כששמע זכה אבל אם לא נתרצה כששמע לא זכה והג' הוא דאיכא צד חובה אצל כל אדם בכה"ג אפילו נתרצה כששמע אינו כלום כו' כן הביא בשם הרה"מ בפ' ד' מהל' זכיה בשם הרמב"ן ז"ל ומבאר שם דלהכי בתרומה דאתרבי השליח כמו הבעלים עצמם ובעינן מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם אין מציאות לאדם שיתרום את של חבירו אם לא בשליחות גמור או ע"י דין זכיה דזכין לאדם שלא בפניו בדבר שהוא צד זכות ולא שום צד חובה וכגון בתורם משלו על של חבירו כו' דלא קפיד לעשות המצוה בממוניה הו"ל זכות גמור דמרויח שיעור תרומה ואי בעינן כן בכל התורה תליא אי ילפינן מתרומה הכל כמו שמבאר שם בארוכה לחלק מפודה פ"ח ש"ח עיי"ש. נמצא דשפיר צריך ללמוד מקרא דאתם גם אתם לרבות שלוחכם כי היכי דנדע מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם דבעינן דוקא שיהיה בזה זכות גמור וא"ל לא סגי שיתרצה אחרי כן ובעי שיעשה שליח מתחלה ולהכי מביא מקרא זה הלימוד על שליחות לידע דין זה בתרומה כמבואר ודוק

פרק ה הי"א אין תורמין מפירות השנה על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה שנאמר שנה שנה עכ"ל. וכתב הכ"מ משנה בפ"ק כו' ומאחר דמקרא יליף לה אינו תרומה עכ"ל. ונ"ל לבאר דהנה מזה אין מוכרח דאי מקרא ילפינן אף בדיעבד לא הוי תרומה דהא חזינן דהתורם מן הרעה על היפה דנמי נפ"ל מקרא דכל חלבו ואעפ"כ אמרינן בתמורה (דף ה) דלאביי דס"ל דאי עביד מהני אף בלא קרא לרבות הוה תרומה בדיעבד וכן שם בתורם ממין על שא"מ נמי מקשה לאביי אמאי בדיעבד לא היה תרומה ומלבד קרא דכל חלב תירוש כו' צריך קרא דראשיתם דלא הוי תרומה וא"כ גם הכא משמע לכאורה דתליא בפלוגתא דאביי ורבא ולאביי ליכא הוכחה מזה הקרא דלא הוי תרומה בדיעבד וא"כ תקשה התם בסוגיא דתמורה דמקשה על אביי מתורם ממין על שאינו מינו דלא הוה תרומה ומרבי ליה מן קרא דראשיתם אמאי לא מקשה נמי ממשנה זו דהתורם מן החדש על הישן אמאי בדיעבד לא הוי תרומה הא ליתא קרא יתירא לרבויי ובשלמא לקמן בהל' י"ב דקחשיב רבינו הא דאין תורמין מפירות הארץ על חוץ לארץ ומחו"ל על של ארץ ומן החיוב על הפטור וגם התם אף בדיעבד לא הוי תרומה וגם שם כתב הכ"מ דמקרא ילפינן משום הכי לא הוי תרומה ומזה לא מקשה לאביי שם במס' תמורה זה ניחא פשוט דכיון דהני חייבי והני פטורי ודאי אם תרם מן הפטור על החיוב אינו תרומה דלא שייך גבייהו שם תרומה וה"נ מפירות חו"ל על של ארץ דכיון דהוא פטור מה"ת אינו חל ע"ז שם תרומה לפטור הני דחיוב והוי כמו פירות שתרמו כבר בודאי לא בעי קרא למימר דאי תרם מהם על אחרים לא הוי תרומה אבל הכא גבי מן החדש על הישן קשה אמאי לא מקשה זה לאביי כמבואר

וע"כ נ"ל לומר דלהכי א"מ לאביי כן דהא חזינן דהמשנה דתרומות פ"א קחשיב כולהו בחדא אין תורמין מחוש על הישן ומפירות חו"ל על א"י ומפטור על של חיוב כל הני דברים דלא שייך בהו דאם תרם יהיה בדיעבד תרומה. וע"כ צריך לומר דגם בזה נאמר כן דל"א דאתא הקרא דשנה שנה לומר דיש איסור בדבר דאסור לתרום משנה זו על של שנה אחרת כמו ממין על שאינו מינו או מן הרעה על היפה אלא אתי הקרא של עשר תעשר שנה שנה דכל שנה הוא חיוב לעצמו ובשנה האחרת לא תוכל לעשר משנה שעברה ולא חייל ע"ז שם מעשר משנה העברה וכמו דאמרינן דכל שנה חלוקה למעשרותיה שנה ראשונה מע"ר שניה מ"ש שלישית מ"ע כן אמרה תורה דבכל שנה לענין מעשרות ותרומה הוי זמן תרו"מ לעצמו ואם עבר השנה שוב בשנה השניה מתחיל חיוב השניה ומהראשונה ליתא חיוב לפטור השניה דהוא חיוב בפ"ע והוי כמו מן הפטור על החיוב דלכ"ע בדיעבד נמי לא הוי תרומה ומעשר אף בלא קר ואף דאי עביד מהני ואולי גם זה כונת הכ"מ דכתב דמקרא ילפינן הוא פירוש כמו שבארנו דמקרא זה של שנה שנה ילפינן דא"ח משנה זו על שנה חבירו כמבואר

ועוד נ"ל ליישב כן דהנה רש"י ז"ל מביא לימוד ע"ז דאין תורמין משנה על חברתה מקרא דשנה שנה במס' ר"ה ודף יב) ובמס' בכורות (דף נג ע"ב) והוא מן הספרי פ' ראה אבל רבינו כתב בפירוש המשנה בפ"א דתרומות וז"ל מן החדש