כתר המלך חלק ב רלב

ונקרא משום זה נזיר עובר על בל יחל כמו בתוך ימי נדרו וכמו שכתב רבינו בפ"א הל' ב' ולא נזירותו תלוי בנדרו היינו אם נדר רק יום אחד להיות נזיר מ"מ הוי שלשים יום ואינו תלוי בנדרו והוא מגזה"כ מקרא דיהיה כמבואר בסוגיא שם ודוק

הלכה י מי שנזר שתי נזירות בין שנדר שתיהן בב"א בין שנדר זא"ז כגון שאמר הריני נזיר יום הריני נזיר יום ומנה את הראשונה והפריש קרבן כו' ואפילו הביא כפרתו ואפילו כו' ואח"כ נשאל עליו עלתה לו ראשונה בשניה שהרי אין השניה תלה אלא לאחר ראשונה והראשונה כיון שהתירה כאילו אינו מעיקרא עכ"ל. והנה הכ"מ הביא המקור ע"ד רבינו מהתוספתא וירושלמי דנזיר פ"ג ה"ב וכבר תמהו עליו האחרונים שהוא מפורש כדברי רבינו במס' שבועות (דף כא) בגמ' דידן. והנה נ"ל להבין דברי רבינו דאומר שהרי אין השניה חלה אלא לאחר הראשונה כו' ולהכי עלתה לו ראשונה בשניה הרי אדרבא אם היה הדין דחלו שניהם בבת אחת שפיר טפי הוה הדין דחלה שניה בראשונה וליכא למימר דכונת רבינו הוא כמו שמסיק רב אשי שם מי גרם לשניה שלא תחול ראשונה ואינה ופירוש רבינו יהיה כן שהרי אין השניה חלה אלא לאחר הראשונה פירוש הראשונה גרם לה שלא תחול תתלה והראשונה כיון שהתירה כאלו אינה וחלה השניה והמנין אשר מנו של השניה הוא כמו שפירש רש"י ז"ל זה אינו דהא כל הטעם זה נצרך רק לרבא דס"ל אכלה כולה אינו נשאל עליה וע"ז מקשה הגמ' שם ומשום רב אשי זה כו' אבל לדידן דפוסק רבינו בפ"ו מהל' שבועות לעיל דאפילו אכלה כולה נשאל עליה כאמימר ל"צ לתירוץ זה ולא ה"ל לרבינו לבאר זה

וע"כ נ"ל לומר כן דהנה התוס' מקשים במ"ם (דכ"ד) בסה"ד שם ד"ה הכי כו' הקשה הריב"ם כשקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת ונשאל על אחת מהן אמאי לא נשתרו בשניה מ"ש מהא דתנן קונם שאני נהנה לכולן הותר אחד מהן הותרו כולן ונראה דיש לחלק דהכא כיון דסליק למנין ר' נזירות כשקיבל כל אתת בפ"ע דמי עכ"ל. וזהו כונת רבינו שהרי אין השניה תלה אלא לאחר הראשונה וא"כ מעיקרא סליק למנין ד' גזירות ולא שייך הכא נדר שהותר מקצתו דהוי כקיבל כ"א בפ"ע שום נזירות ומסיק והראשונה כיון שאינה כו' בא רבינו לבאר דלהכי חייל השניה בראשונה דהראשונה נעקר מעיקרא ומה שאמר שאין השניה חלה אלא לאחר הראשונה וע"ז דקדקתי דהא כ"ש הוא אי תלה בב"א וע"ז נאמר דכונתו לבאר דלא הוי נדר שהותר מקצתו כדברי התוס'. ועיין ירושלמי פ"ג דנזיר הל' ב' בש"ק שם ד"ה אם מה שהקשה על התוס' מן הירושלמי זה עיי"ש ודוק

הלכה יב ומה בין נזיר עולם כו' ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער מי"ב חודש עד י"ב חודש עכ"ל. וכתב המשנה למלך ובמאי דתנן מקל בתער כתבו התוס' ולא מגלח לגמרי כאבשלום שלא גילח לגמרי שהרי נתלה בשערו ע"כ. אך ראיתי לרש"י ז"ל שכתב מיקל בתער ומגלח כו' ורבינו בפירוש המשנה כתב שמותר לגלח בתער כו' ע"כ

ונ"ל להביא ראיה לשיטת רש"י ורבינו ז"ל שמותר לגלח לגמרי דאמר שם לר' אסי מה בינו לאחויה א"ב י"ט שחל כו' ואי כדברי התוס' שהוא אינו מגלח לגמרי רק מקל שערו א"כ א"ב טובא דהם מגלחין לגמרי והוא רק מיקל בתער את שערו כמבואר

והנה המשל"מ הביא הכא דעת רש"י ז"ל וז"ל ש"ר לרש"י שפירש בסוגית הגמ' עלה דפלוגתא דר"י ור"נ פירוש מחודש וז"ל ר"א אבשלום נזיר עולם היה שנאמר כו' ומגלח היה אבשלום לי"ב חודש דבכך הוה לו כובד כו' אבל שאר נזיר עולם מגלת אחת לשלשים יום דבכך הוה ליה כובד כו' ולא ידעתי מי הכניסו לרש"י לומר דאף לר"י סתם נזיר עולם מגלת אחת לל' יום ומאי דפליג הוא באבשלום דלא נפ"מ לנו מידי דמה דהוי הוי. וראיתי עוד לרש"י שכתב דאף לר' יוסי דאמר מגלח מע"ש לע"ש הוא דוקא באבשלום שהיה בן מלך אבל בשאר אינשי מגלח אחת לשלשים יום כו' נמצא לפ"ד דר"נ ור"י לא פליגי לענין דינא דכולהו ס"ל דסתם נזירות עולם מגלח אחת לשלשים יום ופלוגתייהו הוא רק באבשלום באיזה זמן היה מגלח כו' ותמוה מאד שיהיה מחלוקת תנאים הללו בדבר דלא נפ"מ מידי לענין דינא עוד אני חמיה דבגמ' כו' ודרש"י צ"ת עכ"ל

ולענ"ד נ"ל להביא ראיה לדעת רש"י ז"ל מהא דשם רבי אומר י"ב חודש גמור ג"ש ימים מבתי ע"ח דכתיב תמימה כו' וא"כ הא תקשה דמבעי גם הכא כמו דבעי רבי גבי בתי ער"ח שס"ה ימים משום דכתיב תמימה ובעי להכי שס"ה ימים כמו דס"ל לרבי במס' ערכין (דף לב) וכן משום זה ס"ל לרבי בכל דבר שהוא שנה כמבואר במס' ר"ה (דף ע"ב) ובמס' יומא (דף שה ע"ב) וא"כ ה"ל לומר דהוא שנה תמימה ולא י"ב חודש אלא ע"כ ס"ל כשיטת רש"י דלדידן הוא שלשים יום ורק לגבי אבשלום הוא הפלוגתא ולהכי אומר סתם י"ב חודש ויוכל היות חדשי חמה או חדשי לבנה ולא צריך לדקדק ולומר שס"ה ימים כיון שאין נפ"מ בזה לדידן לדינא כמבואר

ועוד ראיה מזה דהתם כולהו התנאי אמרי טעמא לזה מג"ש ימים מבתי ע"ח ור' יוסי מבני מלכים שדרכן כו' ור"נ לא אמר מידי ורק הגמ' מפרש מ"ט גבי כהנים דאיכא כובד ה"נ איכא כובד ור' נתן לא מייתי כלום כשאר התנאים וניחא לפרש דהמה מיירי רק גבי אבשלום ולהכי מייתי כולהו ראיות לזה אבל ר"נ מיירי בכל נזיר עולם בזה כולהו שוין וכולהו ס"ל ראיה זו מכהנים ורק התנאים הראשונים ילפי מלימודים דאבשלום לא היה כשאר נזיר עולם ור"נ אומר דהיה כשאר נזיר עולם דלא ס"ל הלימודים וטעמיה דידיה מסיק הגמ' בזה טעם לכל התנאים לכל נזיר עולם עתה

אמנם קשה לי עפירש"י ז"ל מהא דאיתא בירושלמי פ"ו נזיר עולם ונזיר נזירות מי קדים כו' והמשל"מ הביאו לקמן בפ"ט ומסיק זה מרובה בקרבנות וזה מרובה בתגלחת וזהו רק אי נאמר דנזיר עולם מגלח רק אחת לי"ב חודש ונזיר נזירות מגלח כל שלשים יום כמו שמפרש הפ"מ שם אבל לפירוש רש"י דגם נזיר עולם אינו מגלח רק לשלשים יום ושוה לנזיר נזירות קשה ולא מצי לפרש לרש"י ז"ל כמו שמפרש הק"ע שם וז"ל מפני שתגלחתן מרובה דנזיר עולם מיקל בתער אבל אינו מגלח כל שערו אבל נזיר נזירות כל שכלה הזמן שקבע לנזירותו מגלח כל שערותיו כדין נזיר טהור ז"א דהא רש"י ז"ל ס"ל דגם נזיר עולם מגלת לגמרי ולא ס"ל כפירוש התוס' דרק מיקל בתער כמו שהבאתי לעיל וא"כ לא מצי לפרש כפירוש הק"ע ואם נפרש כפירוש הפ"מ הא מוכרח דמגלח אחת לי"ב חודש וצ"ע

הלכה טו שמואל הרמתי נזיר עולם היה לפיכך האומר הריני כשמואל הרמתי כבן חנה כו' ה"ז נזיר עולם ואין אומרים שמא לאיש אחר שמעשיו כאלה נתכוון כו' עכ"ל. והקשה התוי"ט שם במשנה דנזיר (דף ד ע"א) וז"ל אמאי לעיל בה' ט"ו אמר רבינו הריני כשמשון סתם ה"ז נזיר אפילו אי אומר כשמשון סתם והכא אומר דוקא כשמואל הרמתי או כבן חנה ואי אומר כשמואל סתם לא ועיי"ש. ונ"ל ליישב פשוט דהנה שם שמשון לא מצינו בכל התנ"ך רק לאחד ולהכי אי אמר כשמשון לחוד סגי דאמרינן על שמשון זה הנזכר בתנ"ך נתכון והוה נ"ש אבל שמואל מצינו בתורה עוד אחד בפ' מסעי שמואל בן עמיהוד וא"כ אי אמר כשמואל סתם לא נדע על איזה שמואל קמכוון דלמא על שמואל שכתב בתורה להכי אומר דדוקא צריך לומר כשמואל הרמתי או כבן חנה ודוק

פרק ד הלכה ט וכן אם אמר הריני נזיר שמשון לאחר כ' יום וחזר ואמר הריני נזיר מעתה אינו מגלח לנזירות זו שנדר באחרונה עכ"ל. וכתב הכ"מ קל לתמוה