כתר המלך חלק א צא

דאמו ואף דריב"א דמוקי לה הכי דברי רב אסי אסיק ליה בתיובתא זהו רק התירוץ דמתרץ כן דברי ר"א דמיירי דוקא בהאי גוונא דאמו זכתה לו בפירוש אסיק בתיובתא כמו שפירש רש"י ז"ל שם דקתני עד בן שש דמשמע דשוה לנו בן שנה כמו בן שש דמיירי בלא זיכוי עירוב אבל הדין יוכל היות דאף אי הניחה עבורו אמו לצפון ואביו לדרום מ"מ זכה בעירוב של אמו ומוכרח אתה לומר כן דהנה התוס' מקשים שם בד"ה קטן אע"ג דאין מערבין אלא לדבר מצוה מ"מ קטן יוצא בעירוב אמו דאי אפשר לה להניחו משום דכרוך אחריה א"נ בקטן נמי איכא מצוה לחנכו ע"כ. והנה תירוץ השני של התוס' לא אתיא רק כשיטת הפוסקים דאף אמו מחויבת לחנכו כמו שכתב התרומת הדשן בסימן צ"ה דאתיא רק כפי שיטה זו וכמו'"ת הגאון ז"ל הביא ראיה דגם רש"י ז"ל במס' חגיגה (דף ב) במשנה נמי ס"ל כן דכתב ומוטל על אביו ואמו לחנכו אלמא דגם אמו מחויבת בחינוך ועיין מג"א (סי' שמ"ג ס"ק א') אבל לשיטת שארי הפוסקים לא ניחא רק תירוץ הראשון וא"כ אמרינן דכרוך אחריה אף דאיכא אבוה במתא ולהכי הולך בעירובה והה"ד אף אי אביו עירב לצד אחר מ"מ הוא כרוך אחר אמו וזוכה בעירובה ועפ"ז יתיישבו דברי רש"י ז"ל במס' כתובות (דף ס"ה ע"ב) דאמר שם כר"א דאמר קטן בן שש שנים יוצא בעירוב אמו וכתב רש"י ז"ל יוצא בעירוב אמו ערבה אמו לצפון ואביו לדרום אמו מוליכתו אצלו ואין אביו מוליכו אצלו שעדיין הוא צריך לאמו ובתרה שדיוה רבנן אלמא עד שש צריך סיוע מאמו וכשם שהבעל זן אותה כך זן אותו עמה עכ"ל. וכן כתב הר"ן ז"ל שם. והנה לכאורה הוא תמוה הא דברי ר"י בר"א דמתרץ לה במס' עירובין כן מסקינן בתיובתא וא"כ מאי ראיה הוא לדין זה הכא דמזין אותה אלא כפי מה שבארנו ניחא דרק לר"א לא נוכל לתרץ כן אבל הוא כיון דס"ל לר"א דאף אי איתא אבוה במתא נמי יוצא בעירוב אמו הה"ד אף אי זכה לו אביו לצד אחר מ"מ יוצא בעירוב אמו כמבואר. וכן מיושב בזה דברי ההגהות אשר"י בערובין הכא וז"ל מהרי"ח אין מערבין אלא לדבר מצוה וכיון דא"א להם להניח ביניהם ויוכל לערב גם בשבילם ואיכא נמי כדי לחנכו ואם עירב עליו האב לצפון ואמו לדרום אפילו בן שש אחר אמו גריר והרמב"ם כתב דבן שש יוצא בעירוב אמו אפילו איכא אבוה במתא עכ"ל. וגם הוא ס"ל דאף אי אמו ערבה לצד אחר מ"מ עפ"י הדין יוצא בעירובה ושפיר ניחא המשך דברי הגהות אשר"י כיון דאמרינן הטעם שיוצא בעירוב אמו אף דאין מערבין אלא לדבר מצוה והוא דא"א לה להניח את בנה וא"כ גריר אחר אמו ויוצא בעירובה אף זוכה להבן האב מצ"א ולהכי מסיק והרמב"ם כתב דאפילו איתא אבוה במתא נמי יוצא בעירוב אמו דאחריה גריר והיה הדין הכל דיוצא בכ"ג רק בעירוב אמו כמבואר ודוק: