כתר המלך חלק א עט

פרק טו הלכה יד אמת המים העוברת בין החצרות כו' והנה איתא בגמ' דעירובין (דף מז) תני ר"ח חרס שבין תחומי שבת צריך מחיצה של ברזל להפסיקו ומסיק קל הוא שהקילו במים וסגי בשל קנים וכן הובא להלכה בטור וש"ע (סי' תב) ורבינו השמיטו ומה שמציין בס' עין משפט מיימוני בפ' ט"ו מהל' שבת ליתא הכא דין זה וכן כתב בביאורי הגר"א ז"ל (בסי' תב) דדין זה דחרס כתב הרמב"ם ז"ל ולא נמצא זה בדברי רבינו וודאי ט"ס הוא. ונ"ל דטעמו של רבינו שלא הביא זה הוא משום דהתם בסוגיא אמר מתחלה מ"ט קא מחייך אלימא משום דתני לה בריב"ן לחומרא ואיהו ס"ל כרבנן לקולא ומשום דסבר לקולא כו' אלמא דדברי ר"ח לא אתיא רק כריב"נ ובאמת מתמה המג"א (בסי' תב) וז"ל וצ"ע דהא בגמ' מוקי לה כריב"נ משמע דלרבנן לא קני שביתה כמו שכתבו כו' וצ"ל דהרי"ף והרא"ש ז"ל ס"ל דכל זה לדעת המקשן אבל האמת אינו כן וצ"ע עכ"ל וא"כ שפיר רבינו ס"ל כפשטות הגמ' דלא אתיא רק כריב"נ וכיון דהוא פוסק כרבנן כמו שפוסק לקמן ד"ה עירובין וא"כ לא צריך לאתויי הא דר"ח דהא לרבנן לא קני שביתה כלל והוה כרגלי הזוכה ודברי ר"ח כריב"נ אתיא וכן בהגהות אשר"י הכא בשם מהרי"ח פוסק דא"צ מחיצה כריב"נ כמו שהביא המג"א ודוק

פרק יז הלכה יב בכל עושין לחיים כו' או אשירה שעשה אותה לחי כשר שהלחי עוביה כל שהו כו' עכ"ל. והנה הפוסקים הביאו שיטת המרדכי בשם המהר"ם ז"ל שם שס"ל דהא דתני ר"ח מאי כ"ש כחוט הסרבל שם בד' ט"ו הוא פירש כעובי אצבע ורבינו לא הזכיר כדברי ר"ח אפילו כחוט הסרבל משום דרבינו ס"ל נמי דלא כהמרדכי אלא דסגי בכ"ש והראיה מצא רבינו דסגי בכ"ש מהא גופיה דכיון דאמר הם הגמ' (דף פ) דלחי להכי כשר דלא בעי שיעורא וכמו שכתב רבינו דעוביו בכ"ש וא"נ דבעי שיהיה כעובי אצבע אכתי בעי שיעור אלא ע"כ הוא ל"ד ורק משום דלקמן (דף פ) אומר כמה משהו טפח דלא אתי הכא נמי למטעי ולימא דבעי טפח וכי היכא דבעי בפסי חצר וכמבואר בתוס' (דף ע"א) ד"ה משני ולהכי אומר כחוט הסרבל אבל באמת סגי בכ"ש וכן לקמן בפ"ג מהל' עירובין (ה' כ"ה) שכתב וכן שתי ספינות שהיו קשורות זו בזו חזרו ונקשרו בשוגג חזרו להיתרן כו' והגמ' בשבת (דף קא ע"ב) אמר שמואל שם אפילו קשורות בחוט הסרבל לא הזכיר רבינו זה דס"ל דחוט הסרבל הוי משהו ולהכי כותב סתם שיהיו קשורות ולא פירש במה דבכ"ד שקשירה שרי לטלטל וכן איפכא בפי"ג מהל' טומאת מת (הל' ו') כתב קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה כו' ה"ז מביא את הטומאות ובגמ' דשבת שם קאמר שמואל דבעי שיהיה קשורה בשלשלאות של ברזל דוקא ורבינו לא הזכיר זה רק בדבר המעמידה שהוא מפרש נמי כפירוש התוס' שם ד"ה קשרה שרק לדוגמא נקיט ברזל כמו מחיצה של ברזל דנקיט בכ"ד ונקיט רבינו דבר שיכול להעמידה שהוא דבר חזק אבל הכא בה' שבת כתב סתם שתי ספינות קשורות דדי בכ"ש כמבואר

וכ"ז הוא בלחי די במשהו בעלמא אבל בלחיין של צוה"פ קיי"ל דבעינן חזקה ובריאה כדי להעמיד בהן שם דלת כמבואר הכא בדברי רבינו ובש"ע (סי' שסג) דהקנים בעינן שיהא חזקין כן וא"כ לא סגי במשהו. ועפ"ז נ"ל לבאר הגמ' בעירובין (דף יד ע"ב) דאמר שם אותן הלחיין שנחלקו ר"א ורבנן כו' ורחבן ועובהן משהו וצריך לבאר דלימא סתם לחי ול"ל לומר הפלוגתא דר"א ורבנן הכא אך יבואר כן אותן לחיים שפליגי ר"א ורבנן זהו הלחיין סתמא אבל הלחיין של צורת הפתח לא סגי בכ"ש כמו סתם לחי אלא בעי שיהיו בריאין כדי לקבל דלת וא"כ לפ"ז משמע דהלחיין האלה שעושין לצורת הפתח פסולין אי עשאן של אשירה דכיון דבעי שיעורא פסול של אשירה וצ"ע

הלכה יג בכל כו' והוא שתהיה בריאה כדי לקבל אריח כו'. וכתב הרה"מ ז"ל ויש מן המפרשים שכתבו שם היתה הקורה רחבה ד' א"צ שתהיה בריאה והוכיחו כן לדעתם מן הסוגיא ואין נראה כן דעת רבינו וההלכות כו' והנה גם הטור והש"ע (עי' שמג) פסקו כן דאם היתה הקורה רחבה ד' א"צ כרב"א אמר רב שם (דף יד). ונ"ל טעמו של רבינו והרי"ף ז"ל משום דמפרשי לה כמו שכתב הריטב"א ז"ל שם לפירוש הרשב"ם שם בתוס' דדברי ר"א אמר רב לא קאי רק אליבא דר' יהודה דלא בעי בריאה רק בהיכא דהוי ד' טפחים אבל בפחות אף ר' יהודה מודה דבעי בריאה ולרבנן אף רב מודה דבכ"ג אף שהיא רחבה דבעי בריאה עיי"ש וא"כ ניחא דברי רבינו ז"ל והרי"ף ז"ל דלדידן דפסקינן כרבנן אין נפ"מ מידי בזה. ונ"ל דזה מוכרח מן הסברא דקאי אליבא דר' יהודה דהא בהרי"ף שם כתב הרבינו יונתן דטעמו של ר' יהודה דלא בעי בריאה הוא משום דרבנן ס"ל דהוא משום היכר ובעי שיהיה היכר שהוא קורה חזק ור"י ס"ל דהוא משום מחיצה דאזיל לשיטתו ולהכי לא בעי שתהיה בריאה וחזקה עיי"ש

והנה ע"ז שהניח הר"י ז"ל לכלל דר' יהודה ס"ל משום מחיצה וכן כתב לעיל על המשנה הראשונה דחו זה המפרשים דהא הגמ' קאמר לדחות זה ודחו דטעמו של ר' יהודה הוא משום דקסבר שתי מחיצות דאורייתא אמנם כ"ז הוא רק אי הוה קורה טפח אבל אי הוי ד' טפחים כתבו התוס' לקמן (דף פו ע"א) ד"ה קורה דבזה אמרינן פי תקרה וא"כ לר' יהודה דס"ל (דף צה ע"א) גבי הבונה עליה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וא"כ אי הוה ד' טפחים דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אז אפילו אי אינה בריאה הוה מחיצה מעלייתא וכמו שכתב הריטב"א ז"ל גבי מחיצה שהגדיים בוקעין בו דמשום פי תקרה שרי בה וא"כ שפיר די בזה לר' יהודה ודוק

הלכה כח היה אחד כו' אבן גדולה או תל המתלקט י' מתוך ד' אמות או חבילה של קנים רואין כל שאלו יחלק ויש בו כו' נידון משום זוית שיש בו ש"פ עכ"ל. וכתב הרה"מ ז"ל היתה שם אבן מרובעת רואין אותה כל שאלו חולק כו'. והנה אם עגולה הוא איתא שם פלוגתא דרשב"א וריב"ב דחד אמר דוקא מרובע דחד רואין אמרינן וריב"ב ס"ל אף עגולה דאמרינן תרי רואין. ורבינו פוסק כמ"ד אפילו עגולה דהוא פוסק תל המתלקט וכתב רש"י ז"ל שם בסוגיא דתלי בזה דאי עגולה שרי אף בתל שרי זו. והנה מפרשי הירושלמי הכא דחקו ליתן טעם מ"ט פוסק רבינו כמאן דמיקל. ונ"ל ליישב כן דהנה במס' סוכה (דף ד ע"ב) אמרינן נעץ ארבעה קונדסין וסיכך ע"ג ר' יעקב אומר רואין כל שאלו יחקקו ויחלקו ויש טפח לכאן ולכאן נידון משום דיומד כו' ופירש רש"י ז"ל דהא דאר"י יחקקו ויחלקו בעגולין מיירי דאם במרובין לא אמר יחלקו אלמא דגם ר' יעקב ס"ל כמו ריב"ב והוה תרי לגבי רשב"א ונהי דחכמים פליגי ואמרו עד שיהיו שתים כהלכתן זהו רק בעיקר דינא פליגי וס"ל דאין דיומד מועיל לגבי סוכה אלא בשבת שבתוך החג כמו דאיתא לקמן (דף ז) אבל אם הדיומד עגול דאמרינן שני רואין לא מצינו דפליגי ופוסק רבינו דתרי הוי כמבואר

ועוד נ"ל פשוט לפי מה שפירש רש"י ז"ל שם דאמר תרי גווני אילן ופירש דאילן אתי לאשמועינן דאמרינן כדי שיחקק ויחלק כו' שהוא תרי רואין ע"כ משום דסתמא אילן עגול הוא וא"כ הברייתא שמביא באילן ע"כ נמי ס"ל דאמרינן תרי רואין וכן פוסק רבינו בתל ואילן ודוק

הלכה ל לא התירו הפסים האלה אלא בא"י ולבהמת עולי רגלים בלבד והוא שיהיה הבאר מ"ח של רבים אבל בשאר ארצות אדם יורד לבאר וישתה או יעשה לו מחיצה מקפת לבאר גבוה י"ט ויעמוד בתוכה וידלה וישתה ואם היה הבאר רחב הרבה שאין אדם יכול לירד בו ה"ז ידלה וישתה בין הפסין עכ"ל. והנה לפ"ד רבינו אלו קשה טובא דמשמע דרק לשאר ארצות אדם ירד כו' אבל בא"י אף אדם שרי לכתחלה וזה ודאי ליתא דלא שרי אדם רק שרחב הרבה בא"י וכן לפ"ז