כתר המלך חלק א עו

שוב א"צ להביא דין זה. ועוד נ"ל לומר דהר"ן כתב דאשמועינן דלא ניחוש דהרואה אומר שהוחם בשבת וא"כ אתי למשרי כה"ג במוצאי שבת לאלתר קמ"ל כיון דאיסורא דרבנן הוא בכדי שיעשו ל"ג כו' וא"כ כיון דפוסק רבינו בפ"ו הכא ה' כ"ג דאפילו המבשל בשבת שרי למוצאי שבת מיד ואינו צריך להמתין בכדי שיעשה וא"כ אפילו אם החם ישראל בשבת אינו צריך להמתין בכדי שיעשו ולא צריך לאשמועינן ורק אי מילא נחתום כו' שנעשה מאליו בשבת אז צריך להמתין בכדי שיעשה וזה לא צריך לאשמועינן כמבואר ודוק

פרק ח הלכה ב הזורע כל שהו כו' המשקה צמחין ואילנות בשבת ה"ז תולדת זורע וחייב בכל שהו עכ"ל וכתב הכ"מ מימרא בפ"ק דמוע"ק פלוגתא דרבה ורב יוסף ופוסק רבינו כרב יוסף. והנה האחרונים טרחו לבאר מ"ט פוסק רבינו כרב יוסף נגד רבה והא קיי"ל בכל דוכתי דרבה ורב יוסף הלכה כרבה ועיין שעה"מ בפ"ד דכלאים ובשו"ת נוב"י מה"ת ח' או"ח (סי' לא) מה שתרצו בזה

והנה ראיתי בס' אור זרוע הגדול בהל' שבת (סי נד) וז"ל נ"ב אני המחבר דהלכה כרב יוסף דהמשקה לא הוי אלא זורע דאמרינן בירושלמי פ' כלל גדול כל דבר שהוא מבחיל כו' הסך המשקה והמנקב כו' וכל דבר שהוא מבחיל הפרי חייב משום זורע דהיינו כרב יוסף ותו דרבא קאי כוותיה בפ' ר' ישמעאל שמע כו' והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו רבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו והלכה כרבא וכ"כ הרמב"ם ז"ל המשקה צמחים ואילנות בשבת ה"ז תולדת זורע וחייב בכל שהו עכ"ל. והנה מה שהביא הא"ז ראיה מגמ' דמנחות לדעת רבינו ליתא דהא רבינו פוסק לעיל בהדיא בפ"ב מהל' שבת הל' ט"ז וז"ל נתכוון להעלות דגים והעלה דגים ותינוק פטור אפילו לא שמע שטבע הואיל והעלה תינוק עם דגים פטור ע"כ והוא כמ"ד דבתר מעשיו אזלינן ולא בתר מחשבתו והוא להיפוך מה שפוסק כאן לפ"ד הא"ז וגירסת האמוראים שמה הוא לפי גירסת הראב"ד ז"ל בהשגות איתא דרבה אמר חייב ורבא אמר פטור משום דרבה אזיל בתר מחשבתו ורבא בתר מעשיו ובגמ' דידן איתא הגירסא שם איפכא דרבה אמר פטור ורבא אמר חייב וצריך לומר דכמו כן היה הגירסא להא"ז ז"ל ופוסק משה"כ כרבא דהוא בתרא אבל לרבינו לא תתיישב זה דהא הוא פוסק שמה אפכא דבתר מעשיו אזלינן לפטור וכן לפי גירסת הראב"ד ז"ל דרבה אמר חייב וא"כ ס"ל דאזלינן בתר מחשבתו והכא אמר דהוי תולדה דחורש ומשמע דבתר מעשיו אזלינן נמי צ"ל דלא קשה דלא ס"ל לדמות בזה כמו שמדמה הא"ז ז"ל ויש לחלק בין הענינים דהתם במע"ק הוא לענין מלאכה דבהתולדה פליגי לבתר אב נחשב אם להאב שעושה או להאב שמחשב ולמי מדמין המלאכה אבל הכא לענין חיוב גברא בזה פליגי אי אמרינן כיון דבשעת שפירש המצודה לא ידע שנפל תינוק וא"כ מחשבתו היתה לרעה א"ד כיון שלבסוף העלה תינוק והוה דומה למי שנתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה דבכל האיסורין הוא פטור ומדמה לענין שבת נמי כן לפטור וכן פוסק רבינו איפכא הכא בפ"ב דשמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלותו והעלה דגים בלבד פטור וכתב הלח"מ דזה ידעינן מסברא כיון דהוא פרש להעלות התינוק וקמכוון למצוה וה"ז דומה למי שנתכוון לאכול בשר טלה כו' והכא אזלינן בתר מחשבתו ולא בתר מעשיו אלמא דלא דמי הכא כלל לפ"ד רבינו לפלוגתא דרבה ורב יוסף כמבואר. ומה שהביא ראיה הא"ז מהירושלמי הנה הירושלמי שמה מיירי במשקה האילנות ולא לענין השקאת הזרעים וס"ל להא"ז שהוא שניהם שוין ובמ"א נבאר בס"ד

פרק ט הלכה א האופה כו' ושיעור מבשל סממנין כדי שיהא ראוין לדבר שמבשל אותן לו וכתב הראב"ד ז"ל כדי לצבוע בהם בגד קטן פי סבכה כו' והנה המגדול עוז שגה הכא מאד דכתב כתב הראב"ד כו' ואני אומר בישול סממנין מדרב אשי דאמר בפ' האורג מה לי לבשל פתילה מה לי בישול סממנין ולגבי מילה אתמר ורישא דמלתא מוכחא דאמר מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי כו' ומעתה המבשל סמנין לצורך מילה או לכדי אחת מן החליים מה ענין לשערו בכדי צביעה פי סבכה עכ"ל. ותמוה הוא התם אמר מה לבשל פתילה מה לבשל סממנין והוא לענין בת כהן דדנין בשריפה בפתילת אבר וע"כ אמר דדמי לבישול סממנין ואח"כ אומר מה לי לתקן מילה מה לתקן כלי לענין חובל ובישול לענין מילה ליתא כלל וצ"ע כ"ד

הלכה ט הנוטל שערו בכלי חייב בשתי שערות ואם ליקט לבנות מתוך שחורות אפילו אחת חייב עכ"ל. והנה התוס' ז"ל כתבו במס' מכות (דף יז ע"ב) בשם הרשב"ם ז"ל דאתי דוקא כר' יהודה דס"ל מלאכה שא"צ לגופה חייב עליה אבל לר"ש דס"ל דפטור במלאכה שא"צ לגופה גם בזה פטור וכן כתב שם הריטב"א ז"ל בחידושיו. והנה לדעת רבינו דהוא פוסק לעיל בפ"ב מהל' שבת כר' יהודה דחייב במשא"צ לגופה ניחא דנקיט הכא חייב אבל לדעת הראב"ד ז"ל דהוא פוסק כר"ש במלאכה שא"צ לגופה והשיג שמה על רבינו ז"ל דפוסק דחייב תקשה מ"ט שתיק הכא לרבינו ומשמע דמודה ליה דחייב וכן תקשה על הרי"ף ז"ל שמביא בפ' המצניע זה לדינא ומסיק דמודים חכמים לר"א דמלקט לבנות מתוך שחורות ורות אף אחת חייב והא הרמב"ן והרשב"א והר"ן כתבו דהרי"ף פוסק כר"ש במלאכה שא"צ לגופה דפטור וא"כ תקשה עליו ג"כ. וע"כ נ"ל לומר לדעת הרי"ף והראב"ד ז"ל כמו שכתב בש"ע (סי' שג) המג"א בשם הריב"ש ז"ל דחייב הכא בגוזז וכן בתולש שער אפילו לר"ש אפילו אי א"צ לגופה משום דילפינן ממשכן עיי"ש. וכן כתב הפמ"ג באו"ח (סי' שמ) דלדברי המג"א בשם הריב"ש חייב במלקט לבנות לכ"ע אפילו לר"ש משום דילפינן ממשכן וא"כ א"ל דגם הרי"ף והראב"ד נמי ס"ל כדברי הריב"ש ז"ל ומודים הכא דחייב אף אי מלאכה שאצ"ל פטור עליה ונ"ל לומר עפ"ז דרבינו אזיל לשיטתו והראב"ד ז"ל אזיל נמי לשיטתו דהנה רבינו כתב לעיל בפ' י"ב מהל' עכו"ם הל' י' המלקט שערות לבנות מתוך שחורות מראשו או מזקנו משילקט שערה אחת לוקה וכתב הראב"ד ז"ל לא מיחור שיהא לוקה שלא אמרו אלא אסור ע"כ

והנה יש להביא ראיה לדעת הראב"ד ז"ל דאינו לוקה ע"ז מהא דאיתא בירושלמי דנזיר (פ"ו ה"ג) ר' אילא אמר קומי ר"י למלקות אחת לעיכוב שתים כו' וזה איתא נמי בגמרא דידן בנזיר (דף מב) מתניתא פליג על ר"א יש תולש שני שערות וחייב משום ארבעה לאוין משום נזיר משום מצורע משום יו"ט משום מקיף ללאוין איתנייהו אבל למלקות לוקין אפילו על אחת ופירשו מפרשי הירושלמי כן הפ"מ כתב כלומר הואיל וקחשיב ליה בהדי הני ד' לאוין בחדא תלישה כו' והלכך קאמר שתי שערות משום יו"ט דקחשיב בהדייהו וא"ח אלא על שתי שערות אבל למלקות דנזיר אפילו על אחת חייב. והק"ע כתב שם משום דקחשיב שם י"ט ומקיף ואהנך אינו חייב אלא בשתי שערות אבל בנייר חייב אפילו על אחת ומפרשי הירושלמי מחולקים במה דחלקו הפוסקים דהנה הכ"מ כתב לעיל בפי"ב מהל' עכו"ם הלכה ו' דבמקיף אינו חייב רק בשתי שערות וכן כתב בב"י (סי' קפא) דא"ת רק בשתי שערות וכן דעת הנמ"י במס' מכות (דף כ) דאינו חייב במקיף רק על שתי שערות אמנם הדו"פ הביא בשם המהרש"ל בטור (סי' קפא) דחייב במקיף אפילו על אחת עיי"ש וא"כ ס"ל להפ"מ כדעת המהרש"ל דבמקיף חייב על אחת ולהכי אומר רק משום י"ט דבעי שתים והק"ע ס"ל כדעת הב"י דבמקיף נמי בעי שתים ולהכי נקיט תרווייהו אמנם א"נ דמלקט שערות לבנות מתוך שחורות חייב מלקות משום לא ילבש גבר כו' אכתי תקשה ליחשב יש תולש שער אחת וחייב משום ד' לאוין כגון מלקט שערה אחת לבנה מתוך שחורות ביו"ט והוא נזיר ומצורע דחייב ד' בשער אחת משום נזיר ומשום מצורע. משום י"ט ומשום לא תלבש גבר דלרבינו לוקה ע"ז והני כולהו חייב אף על שער אחת דהיכא דמלקט שערות לבנות מתוך שחורות אז חייב בי"ט אף על