כתר המלך חלק א סז

סי' י"א דרוצה לחדש דעבדים חייבין ואומר הטעם דאתקש בהיקשא דגדילים תעשה לכלאים עדיפא מג"ש דלה לה מאשה לפטור כו' ודבריו תמוהין המה חדא דהא נמי היקשא למעט ממ"ע שהז"ג דאמרינן במס' קידושין הוקשה כל התורה לתפלין וא"כ ה"נ נימא דהוקשה כל התורה לתפלין מה תפלין ודאי דהעבדים פטורין ה"נ בציצית דהוה מ"ע שהז"ג ופטורין וכן כתבו התוס' במס' ערכין (דף ג' ע"ב) וא"ת ונימא כיון דאתנייהו בלבישת שעטנז אתנייהו בגדילים תעשה וי"ל דאדרבה הוקשה כל התורה לתפלין והוא כמו שבארנו ועוד דבל"ז ליתא דהא הוא אפכא דלא הג"ש דלה לה אתי לפטור ורק הוא בא לחייבם בכל המצות דקיי"ל שהנשים חייבות וממילא במ"ע שהז"ג פטורות וכמו שכתבו התוס' במס' ב"ק (דף פ"ח) דאתי להחמיר עליו לחייב כמו נשים אבל בציצית דנשים פטורות מנ"ל לחייב לעבדים ולא דמי למה שפוסק רבינו דבל תשחית ובל תקיף איתא בעבדים ובזה לא דמי לנשים כמו שכתב רבינו לעיל בפי"ב מה' עכו"ם הי"ב לא דמי כלל דהתם אמרינן דנשים פטורות מטעם שאין להם זקן ולעבד כיון דיש לו חייב אבל הכא כל עיקר הלימוד של לה לה הוא כתיב בשפחה וחפשה לא נתן לה ואמרי' דעבד לא גרע משפחה וא"כ כיון דבציצית שפחה פטורה דלא עדיפא משאר נשים דנשים פטורות דהוי מ"ע שהז"ג ופטורות מהקישא לתפלין וא"כ מנ"ל לחייב עבדים דמאי אולמא לדידיה משפחה דבה לא ילפינן ודאי ההיקשא לכלאים כמו בשאר נשים וא"כ ליתא כלל דבריו ודאי דגם עבדים פטורין לר"ש ובס' ר' ירוחם הוי ט"ס ודאי ומה שיש לדקדק מ"ט אינו אומר ור"ש פוטר בנשים ובעבדים נבאר אחרי כן

והנה נ"ל דחצי עבד וחב"ח לענין ציצית דודאי חייב וכמו דאיתא בר"ה (דף כ"ט ע"א) דחייבין לענין תקיעת שופר וכמו שפוסק רבינו לקמן בפ"ב מה' שופר וכן לקמן בפ"ו מה' סוכה ה"ד כתב נמי דחצי עבד וחב"ח חייב בסוכה וכן בלולב

והנה בק"ש וכן בתפילין נ"ל דיש לפטור חצי עבד לענין ק"ש הוא מש"כ בירושלמי דברכות נשים מנין ולמדתם אותם את בניכם בניכם ולא בנותיכם עבדים מנין שנאמר שמע ישראל כו' ה' אחד מי שאין לו אלא אדון אחד יצא עבד כו' וכתבו שם הפ"מ וכן הגאון ר"ע אייגר ז"ל בגליון המשנה דאתי לפטור מקרא זה דאין לו אלא אדון אחד חצי עבד וחצי ב"ח ולפי פירוש רבינו לקמן בה' ק"פ ובה' חגיגה הוא פטור לפי משנה האחרונה ולפ"ד רש"י ז"ל שם הוא פטור לפי משנה הראשונה ולפי משנה האחרונה אינו פטור כ"א עבד סריס דאינו מצווה על פו"ר ועבד שלם פטור מג"ש דלה לה מאשה וכן מן התפלין עבדים פטורין משום דה"ל כמו ק"ש ואף חצי עבד נמי פטור כמו שראיתי להרא"ש ז"ל בה' קטנות בה' תפלין סי' כ"ט וז"ל נשים ועבדים פטורין מן התפלין משום דה"ל מ"ע שהז"ג ואע"ג דקיי"ל כרע"ק דלילה זמן תפלין מ"מ שבת ויו"ט לאו זמן תפלין וה"ל מ"ע שהז"ג ובירושלמי דברכות משמע דאפילו למ"ד לילה ושבת זמן תפלין אפילו הכי נשים ועבדים פטורים דדריש ליה מקרא דקאמר נשים מנין ת"ל ולמדתם אותם את בניכם עבדים מנין ת"ל שמע ישראל כו' מי שאין לו אלא אדון אחד כו' ומפרשינן ליה ע"כ לדברי הרא"ש ז"ל כמו שמפרש דברי הירושלמי הפ"מ שם דכיון דידעינן שהמה פטורות מן תלמוד תורה מקרא דבניכם ולא בנותיכם או דממעט מן ק"ש כמו שמפרש שם הגר"א ז"ל בשנות אליהו שבארנו לעיל בה' ק"ש וא"כ כיון דפטורות מקרא דאת בניכם פטורות גם מן תפלין דאתקש להאי קרא דולמדתם וכמו דאיתא האי סוגיא במס' קדושין דף ל"ב עיי"ש וכן כתב הפני יהושע במס' ברכות (דף כ') וז"ל ומצאתי בירושלמי בשמעתין דהא דנשים פטורות מק"ש יליף לה מקרא דולמדתם את בניכם ולא בנותיכם ונראה דמשמע דקאי אק"ש דכתיב בהאי קרא גופיה כו' ולשיטת הירושלמי משמע להיפוך דודאי מודה ר"מ דפטורות מק"ש מקרא דולמדתם ומש"ה פטורות נמי מתפלין אע"ג דלר"מ הוי שלא הז"ג אפ"ה פטורות מהיקשא דק"ש כן נ"ל נכון עכ"ל והוא כמו שבארנו. והנה צריך להבין ל"ל להרא"ש ז"ל להביא זה מן הירושלמי הלא מן הגמ' דקידושין נוכל להביא דאיתא שם כל הסוגיא שהאשה פטורה אלא יתבאר כן דהנה המעדני יו"ט הקשה בס"ק י' תימא דת"ל מג"ש דלה לה דילפינן מינה בכל התורה שאין עבדים חייבין אלא בהמצות אותן שהנשים חייבות עכ"ל

והנה זה לא קשה לפי מה שבארנו דקאי על חצי עבד וחצי ב"ח למעט מקרא זה וא"כ ניחא דהביא הרא"ש ז"ל להורות דפטור דפטרינן נשים ועבדים מתפלין הוא לא מטעם מ"ע שהז"ג רק מטעם דילפינן מקראי וס"ל להרא"ש ז"ל דמקרא זה ידעינן בין לק"ש ובין לתפלין דהא הקרא אמר ולמדתם אותם את בניכם דפטירי מק"ש נוכל לפטור גם מתפלין וא"כ ה"נ עבדים דפטורין מק"ש ואף חצי עבד פטור בה ה"נ פטורין מתפלין ושפיר מייתי לה הרא"ש ז"ל מן הירושלמי להוכחה דאף חצי עבד וחב"ח פטור בה ולא דמי לשאר מ"ע שהז"ג דחצי עבד חייב בהו וק"ש ותפלין חד דינא אית להו ואם כן יש לכאורה לומר דגם רבינו ז"ל ס"ל כן דבה' תפלין כתב רבינו לעיל בפ"ג הי"ג כל הפטור מק"ש פטור מתפלין והכא כתב רבינו ז"ל נשים ועבדים פטורין מן הציצית וזהו דבא לבאר דהתם בתפלין לפי שיטת הירושלמי אף חצי עבד פטור מתפלין כמו מק"ש אבל בציצית שפיר חייבין ולהכי אמר נשים ועבדים דמשמע דוקא עבדים גמורין. אמנם זה צריך לבאר מ"ט נטר רבינו לבאר דחצי עבד חייב במ"ע שהז"ג עד ה', שופר ולא הביא תחלה הכא לענין ציצית דמשמע נמי דבזה חייבין ואף שיש לדחוק ולומר משום דבגמ' דר"ה מייתי ליה לענין שופר, ולהורות דגם לעצמו אינו מוציא מ"מ ה"ל לרבינו להביא הכא תחלה דין זה ונ"ל לומר א"נ כמו שהובא בס' באר היטב בש"ע או"ח סי' י"ד כתב בשם ס' דמשק אליעזר דאף בשותפות חייב בציצית אם יש לשותפין כסות של שותפות מ"מ אם הוא שותפות עם עכו"ם פטורה ע"ש

והנה לפ"ד דשותפות עכו"ם פוטר הה"ד ודאי אם הוא שותפות עם אשה או עבד דפטורים נמי פוטר דאין נ"מ דבעינן תרתי דחיובא וא"כ ניחא הכא דהא קיי"ל בציצית דבעי חובת מנא וחובת גברא תרווייהו לקולא ואינו חובת הגוף ואינו חייב רק אם יש לו טלית בר חיובא ולובשו וא"כ חצי עבד וחצי ב"ח שיש לו טלית בהאי טלית יש שותפות לחצי העבד דפטור ולחצי הב"ח דחייב וא"כ דיש בו חלק שותפות של בר פטורא אינו חייב בציצית דהטלית משותף עם פטור ולהכי לא קאמר רבינו דין דחצי עבד גבי ציצית די"ל דפטור אך לפי מה שבארנו לעיל בה' מזוזה בשם הגר"ע אייגר ז"ל דהכריע דשותפות עכו"ם חייב בציצית וכן במזוזה ובארנו דאף דרבינו ס"ל כן א"כ לכאורה תקשה מ"ט לא ביאר רבינו דין דחצי עבד גבי ציצית

ונ"ל דיש לומר כן דלפי דקיי"ל דטלית שאולה פטורה ואינו חייב רק בטלית שהוא שלו לגמרי. והנה קי"ל כל מה שקנה עבד קנה רבו וא"כ לא מצינו שיהא לעבד טלית שלו בד' כנפות דהא לא מצינו גבי פסח נמי במס' פסחים (דף פ"ח ע"ב) כ"א באומר לו ע"מ שאין לרבו רשות בו וכתבו התוס' דנותן לו ע"מ שיצא י"ח פסח ולפ"ז יש לומר דניחא מה דלא אמר ר"ש ובעבדים משום דס"ל דעבדים בלא זה פטורים מטעם שאין לו טלית שלו ורבנן דאמרו הכל חייבין נשים ועבדים א"ל בדוחק דמיירי שנתן לו אחד ע"מ שאין לרבו רשות בו ולהכי שביק ר"ש עבדים דל"מ בהדיא שיהא חייב דגם בנותן לו ע"מ שאין לרבו רשות בו יש פלוגתא בקידושין (דף כ"ג) להכי לא קאמר ר"ש רק בנשים וא"כ א"ל דגם בחצי עבד וחב"ח דבהבגדים שהוא לובש יש עוד בזה חלק רבו דהא מוקי הגמ' בגיטין (דף מ"ב) לר"י בעבד של שני שותפים ושחרר אחד חלקו והטלית שהיה לו נשאר עוד לרבו חלק בו והוה אינו שלו לגמרי ואף א"כ דהיכא דאחד מן השותפין שחררו הוה הטלית כמו של שני שותפים אשר בארנו דחייב אף אם אחד בן פטור מ"מ אף אי שחרר אחד חצי חלקו לרבה בכסף הוה משוחרר כדאיתא שם בגיטין (דף מ"א) וא"ל דאף דשחרר לחציו מ"מ לא נתן לו במתנה הטלית ונשאר עוד שאינו שלו ולקנות עתה אולי אין לו קנין ויש להאריך בזה ולהכי שביק רבינו ולא נקיט דין דחצי עבד גבי ציצית משום דאינו חייב בכל גוונא כמבואר: