כתר המלך חלק א סו

מטעם דלא הוי שלהם ועיין לקמן פרק ג' דשקלים הי"ט מה שנבאר בזה: פרק ב הלכה ח טלית שהיא כולה אדומה או ירוקה כו'. היתה כולה תכלת עושה לבן שלה משאר צבועין חוץ מן השחור מפני שנעשה כתכלת כו'. וכתב הכ"מ בשם רש"י ז"ל במס' מנחות דף מ"א דנמצאת אחת מהן נפטרה בקלא אילן לשום תכלת ושדי קלא אילן עם לבן בציצית דהוי כלאים שלא במקום מצוה עכ"ל

והנה קשה לי ע"ז דל"ל לרש"י ז"ל לומר הטעם דהוה כלאים שלא במקום מצוה דהוה רק במקרה אי נתן התכלת בסדין דהוי כלאים ת"ל דמבטל מצות ציצית דהוא יסבור דהוא תכלת ויקח לשם תכלת אף בטלית של צמר דלא הוה כלאים. והנה יש ליישב כן עפ"י מה שכתב השאגת אריה בסימן ב' שבארנו לעיל בה' תפלין דלא אמרינן סייג רק במקום שיבוא איסור מצד אחר כגון סדין כו' הכל כמו שבארנו לעיל וא"כ גם הכא נמי דאי אין לו שום צמר רק קלא אילן נאמר לו שלא יעשה מין לבן ויבטל ממצות לבן מפני גזרה שמא יקח קלא אילן לשם תכלת ויבטל ממצות תכלת מה מרויח עתה בזה העשה יותר ממה שיבטל עתה אלא ודאי הוא דהחששא הוא שמא יבטל בסדין לשם תכלת והוה הכא כלאים שלא במקום מצוה ויעבור על איסור כלאים דהוה ל"ת וניחא סייג בזה לבטל המ"ע של לבן שלא יכשל בל"ת דכלאים שלא במקום מצוה. אמנם קשה לי ע"ז דא"כ הוא רק להסוברין דכלאים בציצית שרי אף לדידן כמו דס"ל להמ"ד במס' מנחות דף מ' ע"א ובמס' שבת דף כ"ה לר' יהודה אבל לפי מאי דסבר רבי לעיל וכן תלמידיו של ר' יהודה שם במסכת שבת וכן פסקינן לדידן משום גזירה דכסות לילה וא"כ ליתא חששא זו כלל וא"כ לא מצינו לגזור בזה שמא יעשה כלאים וא"כ כי מקשה שם מיתיבי מקלא אילן לא יביא ואם הביא כשר ומשני כאן בח' חוטין כאן בד' חוטין לישנא דהאי תנא דברייתא אתיא כמ"ד דאסרו כלאים בציצית משום גזירה דכסות לילה או גזירה שמא יתפור וא"כ ליתא חששא זה דיעשה הקלא אילן בסדין במקום תכלת דהא אסרו אפילו תכלת לעשות בסדין ואין לחוש בזה לעשות סייג והברייתא ס"ל כמ"ד דשרי כלאים בציצית כר' יהודה וב"ה ולהכי איכא חשש לגזור ופסול אף דיעבד. אך זה יש לומר דרוצה לאוקמי שני הברייתות אליבא דחד תנא וכמו שמקשים התוס' על רש"י ז"ל לפי לישנא אחרינא לוקי הברייתא כרבנן דהתכלת א"מ הלבן וג"ז צ"ל דרוצה לאוקמי שני הברייתות אליבא דחד תנא. אך מזה יצא לנו תירוץ מרווח לישב דעת רבינו ז"ל שהקשה הכ"מ עליו וז"ל הכ"מ ויש לתמוה על רבינו שכתב היתה כלה תכלת עושה לבן שלה משאר צבעונין חוץ מן השחור ובגמ' לא אמרו אלא חוץ מקלא אילן כו' ועוד יש לתמוה למה לא חילק בין טלית בת ד' חוטין לבת ח' חוטין כמו שחילקו בגמ' וי"ל דלראשונה הוה אפשר לומר שרבינו מפרש דקלא אילן שם כולל בין לצבע תכלת שלא בדם חלזון בין לשחור ונקיט רבינו לאסור שחור וכ"ש צבע תכלת שלא בדם חלזון כו' ולשנית י"ל דכיון דלכתחלה בכל גוונא לא יטול לא חש רבינו לפרושי דין עבר והטיל לח' חוטין פסולה משום דלא שכיח עכ"ל והוא דוחק ודאי להתחכם יותר מהברייתא דלרבינו לא שכיח ולהברייתא שכיחא הוא

אך לפ"ד ניחא שפיר דכ"ז דבארנו לומר דעשו סייג לפסול בדיעבד הוא רק אי מותר כלאים בציצית אז אסרו בדיעבד נמי שמא יכשל באיסור לאו וא"כ כיון שרבינו כתב לקמן בפ"ג הלכה ז' דבזמן הזה אסרו סדין בציצית להטיל תכלת בפשתן משום גזירה שמא יתכסה בה בלילה וא"כ לדידיה ליתא כלל הסייג לומר דפסול הוא בדיעבד ולהכי לא הביא רק דין דלכתחלה לא יביא אבל אם עבר והביא כיון דליכא חששא של כלאים בציצית עתה ורק שמא יכשל פעם אחר באיסור של חסרון תכלת לא עשו סייג לפסול בדיעבד הציצית שעשה דבאופן כזה לא עשו סייג והוא כמו הברייתא השניה שאמרה דאם הביא כשר ולא מחלקינן לדידן אף אם הוא ח' חוטין מ"מ בדיעבד כשר כמבואר. וראיתי בס' ישועות יעקב בא"ח סי' ח' שכתב ראיה מסוגיא זו דהתכלת מעכבת הלבן דהקשה דלדידן דאסרינן משום כסות לילה ליתא החששא משום כלאים בציצית ורק ניחוש שמא יתן לשם תכלת בבגד של צמר לא יהיו אלא לבן אלא ודאי ס"ל להני ברייתות דהתכלת מעכבת הלבן כו' עכ"ל. ודבריו ז"ל ליתא כלל דא"ר דמשו' חשש ביטול עשה לבד חיישי' לא כדברינו א"כ אף אי אינו מעכב יש ביטול מ"ע של תכלת ומה שייך כאן לא יהא אלא לבן זה לא שייך רק לעיל דף מ' ע"א גבי חששא של כלאים בציצית אי שרינן משום לבן לבד אבל הכא ודאי מבטל מ"ע בזה דתכלת לבד אלא הוא כמו שבארנו דרק משום חששא דכלאים בציצית גזרו ולהכי לא הביא רבינו האי דינא דח' חוטין וא"ת להביא ראיה מסוגיא זו דהתכלת מעכבת הלבן היה לו להביא ראיה מל"א שברש"י שם כמו שכתבו התוס' שם ד"ה אם הביא דמוכרח לומר דכל הסוגיא זו דהתכלת מעכבת הלבן ע"ש ודוק

פרק הלכה ט נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הציצית כו'. וכתב הגמ"י כר' שמעון דפטור בנשים וכן פסקו התוס' מדדחיק ר"י בפ"ב דזבחים לאוקמי תנאי כולהו כר' שמעון דממעט כסות לילה ומרבה כסות סומא עכ"ל וראיתו הוא כן דדחיק ר' ירמיה מדיפתי שם לאוקמי כר"ש והוא כמו שכתב הרא"ש במס' ברכות (פ"ב ה"ט) וז"ל ועוד דבפ"ב דזבחים פליגי תנאי מר מרבה כסות סומא מאשר תכסה ואידך מאשר ולא קאמר דס"ל כרבנן אלא דוחק להעמיד שניהם כר"ש אליבא דהלכתא וכן כתבו התוס' במס' סוכה דף י"א ד"ה ר"ע כו' ראיה זו ממס' זבחים דף י"ח ע"ב עי"ש. וכוונתו הוא מדאמר שם ואידך האי אשר תכסה בה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור כו' ואידך נפ"ל מאשר ואידך אשר לא דריש. פירוש האי מ"ד דפוטר בעלת חמש ס"ל דהקרא דאשר תכסה אתי לרבות סומא ומ"ד דחייב בעלת חמש ס"ל דקרא דאשר תכסה לרבות ומ"ד דבע"ח פטור ס"ל אשר לא דריש וסומא מרבינן מאשר תכסה ועיין בתוס' ד"ה ואידך. ותמיה לי דברי המעדני יו"ט במס' ברכות שם ס"ק ח' ד"ה חד דכתב ותמיה לי דליתא ואדרבא תרי תנאי פליגי התם חד מרבי חמש מאשר תכסה והיינו כרבנן ואידך דממעט ליה חמש ומוקי לאשר תכסה לרבות כסות סומא כר"ש עכ"ל וזהו תמוה דהא שם מסיק הגמ' ואידך מאשר דלפי דאמר שם דהאי מ"ד ס"ל דאשר תכסה אתי לרבות בעלת חמש ס"ל כרבנן דלא בעי לרבות כסות סומא דאף כסות לילה חייב שם במנחות דף מ"ג ע"ב ומסיק ואידך מאשר פירוש אף האי מ"ד דס"ל דבע"ח חייב מאשר תכסה ידע כסות סומא מאשר ולא רצה לומר דס"ל כרבנן דלא בעי קרא כלל על כסות סומא דאף כסות לילה חייב אלמא דרוצה לאוקמי כולהו תנאי כר"ש כדברי התוס' והרא"ש שהביא הכא הגמ"י דר"י מדיפתי שם במס' זבחים מוקי כן כמבואר

והנה לענין עבדים דפטורין מציצית הוא פשוט מטעם דהוה מ"ע שהז"ג והנה מצאתי בס' רבינו ירוחם בח"ב נתיב כ"ז כתב תחלה נשים פטורות מציצית דהוה מ"ע שהז"ג ובסוף כתב דעבדים חייבין בציצית פשוט הוא בפ' התכלת עכ"ל. והנה משמע מה שכתב דפשוט הוא בפ' התכלת דעבדים חייבין כוונתו הוא מדאמר שם (דף מ"ג ע"א) הכל חייבין בציצית נשים ועבדים ור"ש פוטר בנשים ומדאמר ר"ש רק בנשים ועבדים לא הזכיר משמע דס"ל דעבדים חייבין כדברי הת"ק וקשה לי ע"ז דמאיזה טעם נחלק במ"ע זו בין נשים לעבדים ועוד דאיתא שם (דף מ"ג ע"ב) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כיון שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכל המצות ור"ש הוא דאמר מ"ע שהז"ג הוא ופירש רש"י ז"ל בלשון אחד כיון שנתחייב אדם שהגיע לכלל מצוה דהיינו י"ג שנה נתחייב בכל המצות ולהכי אמר ור"ש הוא דפוטר בנשים דאי רבנן הא איכא נשים דחייבות בה ופטורות מכמה מצות וא"נ כדעת ר"י דעבדים חייבין אף לר"ש א"כ גם לר"ש ליתא דהא איכא עבדים דחייבין במצוה זו ופטירי משאר מ"ע שהז"ג כמו לדידן נשים אך א"נ כפירוש שני שברש"י ז"ל יש לדחות

שוב מצאתי בס' פמ"ג בפתיחה לאו"ח סי' נ"ז וכן בה' ציצית