כתר המלך חלק א סב

בכל המצות אף בל"ת דגם בל"ת לא חיישינן שמא נשרו ורק מי שהביא שתי שערות כמו בעשה ומנ"ל דר"ש היא אלא ודאי שוה עשה לל"ת ומאן דחייש לשמא נשרו בל"ת אף בעשה חייש ומאן דל"ח שוה בכולן

אך יש לדחות דרוצה לפרש הברייתא טפי אליבא דהלכתא דקיי"ל כר"ש הילכתא דנשים פטורות מציצית ובזה נמי הילכתא דחיישינן שמא נשרו כמו שפוסק רבא במס' נדה דף מ"ו וכמו שפוסק רבינו לקמן בהל' גירושין ה"ד ורוצה לפרש אליבא דהילכתא כמ"ד דחוששין כמבואר. אמנם מדברי רש"י במס' סוכה דף כ"ז ע"ב משמע קצת ראיה דס"ל דבעשה ל"ח שמא נשרו דהתם קאמר פרט לקטן שהגדיל בינתים ופי' רש"י ז"ל שצמחו לו שתי שערות במועד ואתי הני כל לרבויי כו' ול"ל לרש"י ז"ל לפרש שצמחו לו שתי שערות נימא שנעשה בן י"ג שנה וי"א שנתחייב בכל המצות אלא ודאי דכיון דקאי אקרא ואינו חייב רק אי הביא שתי שערות מה"ת

והנה לפי מאי שהביא הפר"ח בסי' ק"י ביו"ד ראיה דרש"י ז"ל ס"ל דספק דאורייתא מה"ת לחומרא וא"כ א"נ דחיישינן שמא נשרו אז הוא חייב מה"ת אי הוא בן י"ג שנה אף שלא ראינו שהביא שתי שערות ול"ל לרש"י לפרש עד שיצמחו לו שתי שערות אלא ודאי דס"ל דבעשה לא אמרינן חיישינן שמא נשרו כמבואר ודוק: הלכות מזוזה

פרק ו הלכה א עשרה תנאים כו' ושתהיינה לו שתי מזוזות כו'. והנה הרא"ש ז"ל בהל' קטנות ד"ה מזוזה כתב דחייב אפילו אין לה אלא מזוזה אחת מימין כר' מאיר משום דשם בגמרא דמנחות דף ל"ד שמביא הגמרא פלוגתא דתניא משמע דר' ישמעאל ורע"ק תרווייהו ס"ל כר' מאיר דחייב אפילו במזוזה אחת עי"ש

ונ"ל לישב דעת רבינו דפוסק כחכמים ולא כר' מאיר דמן ר' ישמעאל ורע"ק אין שום ראיה דהנה הא לכאורה דברי ר' ישמעאל שם הא קשה טובא דאומר שם מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר מזוזות בפרשה שניה שאין ת"ל הוה ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט רע"ק אומר א"צ כשהוא אומר על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין ת"ל שתי מה ת"ל שתי זה בנה אב כ"מ שנאמר מזוזות אינו אלא אחת עד שיפרוט לך הכתוב שתים עכ"ל הגמ' ותקשה דברי ר' ישמעאל הא מקרא דמזוזות דבא לומר דשתים בא למעט דאינו חייב אלא עד שיהיה בבית שתי מזוזות ובא המזוזות שבפרשה שניה ג"כ לומר דאינו חייב עד שיהיה שתים ולמעט אם אין לה אלא אחת וא"כ הוה מיעוט אחר מיעוט ונימא דבא לרבות דבחד נמי מחייב וכן מצאתי שתמה בזה בצ"ק והניח בצ"ע וע"כ נ"ל דמזה הכריח הסמ"ג ז"ל לפרש במ"ע סי' כ"ג וז"ל ואין צריך להניח מזוזה ימין ושמאל ותניא בספרי ר' יצחק אומר הרי הוא אומר ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות זה בזה אבל בכל מקום כו' עד שיפרוט לך שתי מזוזות ע"כ משמע דבא לומר דר' יצחק בא ללמד דא"צ שתי מזוזות בימין ושמאל היינו דא"צ לקבוע רק מזוזה אחת בימין אבל לא שנים וא"כ כיון דקאי על קביעת המזוזה לא על הפצים שפיר אומר דאין ריבוי אחר ריבוי דמקרא זה דכתיב מזוזות ה"א דצריך שתים היינו לקבוע שתי מזוזות אבל כיון דכתיב מזוזות בפרשה השניה ובא ג"כ לרבות שתי מזוזות אמרינן דאין ריבוי אחר ריבוי כ"א למעט דלא בעי רק מזוזה אחת וכן הוא מבואר במדרש משלי פ"ח וז"ל ד"א לשמור מזוזות פתחי אר"ת כו' ר' לוי אמר שתי מזוזות אחת מכאן ואחת מכאן ר' ישמעאל אומר מזוזה אחת וחכ"א כדברי ר' ישמעאל למה שאם עושה שתי מזוזות איני יודע איזו עיקר ואיזו טפל כו' נמצא דבאמת פליגי בזה דר' לוי ס"ל דצריך לקבוע שתי מזוזות ור' ישמעאל לטעמיה דס"ל דהוי ריבוי אחר ריבוי והוא למעט דדי באחת

והנה עוד תקשה א"נ דקאי זה הפלוגתא רק לפרש מזה דא"צ לקבוע שתי מזוזות א"כ תקשה איך נוכל לומר דצריך שנים הא דרשינן מקרא דביתך דרק ביאתך מימין וא"נ דבעי לקבוע בשני הפצימין מזוזות א"כ האיך שייך בזה דרך ימין והלא יש בשניהם מזוזה בין בשמאל ובין בימין ויש לומר כן עפ"י הגמרא דחולין דף קל"ו ע"א מזוזה אע"ג דכתיב ביתך ביתך אין שותפות לא כתב רחמנא למען ירבו ימיכם ואלא ביתך למאי לכדרבה דרך ביאתך כו'. והנה כ"ז אי אמרינן דקובע רק מזוזה אחת אמרינן דביתך אתיא לדרך ביאתך אבל אי נימא דמחייב לקבוע שתי מזוזות או לר' לוי דס"ל באמת דקביעינן שתי מזוזות אמרינן דביתך לא אתיא לכדרך ביאתך אלא למעט של שותפות מגזה"כ דאין לנו על מה לדרוש אע"ג דכתיב למען ירבו ימיכם מ"מ הקרא דביתך ממעט שותפות או נימא דאותו למעט שותפות של עכו"ם כמו שהקשו התוס' שם ולקמן נבאר וצ"ל דהסוגיא שם בגמ' כן הוא דרבנן דרשי דכתיב מזוזות אמרינן דתרתי הוא ואף דזה מודים המה דלא קבעינן רק מזוזה אחת מ"מ פצימין צריך להיות שנים מקרא דמזוזות לשון רבים והמיעוטים דדרשי ר"י ורע"ק הוא רק שלא לקבוע שתי מזוזות ור"מ ס"ל כרע"ק דממעט הכא כיון דלא כתיב שתי דהוא אחת לענין קביעת והה"ד דלא בעי רק פצים אחד אבל רבנן ס"ל דנהי דבזה דרשינן כר' ישמעאל ורע"ק לענין שא"צ לקבוע רק אחד מ"מ פצימין מקרא דמזוזות דרשינן דבעי שנים כמבואר וא"כ ניחא פסק רבינו דר' ישמעאל ורע"ק מצי סברי כרבנן שפיר כמו שבארנו ודוק

הלכה יב וצריך לקובעה על ימין הנכנס לביתו ואם קבעה משמאל פסולה ובית של שותפין חייב במזוזה עכ"ל. והנה הכ"מ עמד על המשך הדברים של דברי רבינו הכא ועיין מה שביאר. ונ"ל לבאר עוד בזה דהנה בשותפות עכו"ם וישראל בבית אי חייב במזוזה יש בזה מחלוקת הפוסקים דביו"ד סי' רפ"ו הביא הרמ"א ז"ל דעת המרדכי דס"ל דשותפות עכו"ם פוטר מן מזוזה והרשב"א והריטב"א חולקים ע"ז וס"ל דחייב כמו שהביא הגר"א ז"ל בביאוריו

ונ"ל לבאר בזה הנה הגר"ע איגר ז"ל כתב בתשובה סי' ס"ו דשותפות של עכו"ם בטלית ביחד עם ישראל חייב בציצית דטלית של שותפות אף אם ישראל אינו חייב רק המתעטף והשני מי שאינו מתעטף אינו חייב דהוא חובת גברא דרק הלובש חייב ומ"מ מרבינן מקרא דבגדיהם לחייב אף אם החיוב הוא על אחד ואף דחלק השני הוא דפטור וה"נ אף אם שותפות עכו"ם נמי חייב דאין חילוק בין ישראל לעכו"ם בזה דאין החיוב בשעה שאינו מתעטף בה עכ"ל

וא"כ ה"נ גבי מזוזה גם כן דקיי"ל מזוזה הוא חובת הדר ומי שבנה בית ולא ידור בה אינו חייב במזוזה וא"כ אי שותף השני אינו דר בבית ליתא עליו חיוב מזוזה ומשמע דמרבינן מקרא דלמען ירבו ימיכם לחייב על שותפות אף אי רק אחד ידור בה וא"כ יש בה חלק פטור מ"מ מרבינן לחיוב וא"כ ה"נ אי הוא שותפות עם עכו"ם נמי חייב ישראל דדמי ממש לציצית וא"כ דפטרינן מטעם חלק פטור א"כ אף של ישראל לפטור ומדרבינן לחיוב ה"נ שותפות עכו"ם נמי חייב ולפ"ז ניחא שפיר קושית התוס' שם במס' חולין דף קל"ו ע"א דאמר ביתך דרך ביאתך תימא אמאי לא אמר שותפות דעכו"ם כדאמר בכ"ד הכי כו'

ולפ"ז ניחא דכיון דמרבינן שותפות של ישראל לא מצי למעט שותפות עכו"ם דשוה להדדי כמבואר וא"ל דגם רבינו ס"ל כן דשותפות של עכו"ם נמי חייב במזוזה מה"ט וקרא דביתך לא מצי אתיא למעט שותפות עכו"ם ואומר תחלה דהוא מימין מקרא דביתך אבל בית של שותפין אף של עכו"ם חייב דלא מצי למעט מביתך ואתיא לדרך ימין להכי כמבואר

ועוד כתב הגרע"א ז"ל שם בתשובה וז"ל אם היה של ישראל ושל נכרי בשותפות הוה מקום לדון דחייב במזוזה לפמ"ש הר"ן רפ"ה דמס' נדרים דכה"ג קיי"ל יש ברירה וזה משתמש