כתר המלך חלק א נד

כיון דמצינו בריש מס' שבת דף ע' ע"א דברים הדברים על ל"ט מלאכות שפיר אמר כיון דרבי דריש כן ידע מזה והאלה הוא על כוונה כמבואר. ועוד נ"ל לישב דזה דילפינן מן הדברים לרבי הוא כן משום דאי ילפינן מן הקרא דהאלה ה"א רק עד כאן עד האלה כמו לר"א אומר גבי כוונה או כרע"ק למעט פרשה שניה כמו שכתבו התו' שם דף י"ג ע"ב דלר"ע אתיא האלה למעט פרשה שניה ולהכי כתב עוד לימוד של הדברים ללמד גם על פרשה שניה דבעי כוונה וזה א"נ כשיטת הפר"ח ושארי הפ' דאף פרשה שניה הוא מה"ת אבל הש"א הכריח בסימן ב' דהוא מדרבנן ודברינו הוא להפר"ח ז"ל

ועפ"ז מיושב היטב מה שעמדתי לדקדק על דברי רש"י ז"ל דכתב הכא בדף י"ג ע"א על דברי רבי שלא יקרא למפרע דיליף מן הדברים כגון ביתך שעריך מזוזות וקשה מ"ט לא ביאר רש"י ז"ל תחלה בדברי רבנן דילפי מן קרא דוהיו ע"ז ועפ"ז ניחא דאתי בזה לאשמועינן דאף על תיבות האלה דכתיבי גם בפרשה שניה נמי והוא ע"כ לרבי דיליף מן הדברים ולא מן האלה ידע גם על פרשה שניה כמבואר. ועוד נ"ל לומר לישב דברי רש"י אף לשיטת הש"א דפרשה שניה הוא מדרבנן דהנה מפרש רבינו הכא בהי"א אי קרא למפרע לא יצא היינו אי קרא הפסוקים למפרע ולא מפרש כמו שפירש רש"י ז"ל היפוך התיבות והט"א במס' מגילה דף י"ז כתב דדברי רש"י ז"ל דמפרש היפוך התיבות הוא תמוה דהא הוה כמתלוצץ דליכא שום משמעות ורוצה לומר דיש לפרש היפך הפסוקים כדברי רבינו והנה קושיתו אינו קושיא דהא יש לפרש שהפך התיבות ויש משמעות כגון אי יאמר וכתבת על מזוזות בשעריך וביתך ואמר וקשרתם על ידך לאות ובין עיניך לטוטפות וכדומה יש משמעות בדבריו ונ"ל לבאר כן דא"נ ק"ש בכל לשון וא"כ אי יקרא בלשון אחר ודאי יקרא למפרע התיבות דבלשון הקודש נאמר כסדר זה אבל לא בלשון אחר ורק אי קרא להיפוך הפסוקים כמו שכתב רבינו שפיר ניחא אף למ"ד דבכל לשון אבל א"נ דבלשון הקודש דוקא אזי נוכל לפרש אף היפוך התיבות נמי לא יצא וא"כ שפיר מפרש רש"י ז"ל לרבי דהוא ס"ל דבלשון קודש דוקא כגון אי הפך התיבות ביתך שעריך כו' אבל לרבנן דס"ל בכל לשון שפיר נמי אף רש"י ז"ל מודה דהוא אי הפך הפסוקים ולפ"ז ניחא הא דלקמן בפ"ב מה' סוטה ה"ז כתב רבינו כתבה למפרע פסול שנאמר האלה על הסדר ולא ביאר שם רבינו דכתב היפוך הפסוקים כמו דמבאר הכא גבי ק"ש ומשמע אפילו הפך הסדר תיבות ולפ"ז ניחא כאן דכיון דכתב רבינו בפ"ג מה' סוטה ה"ח דכותב בלה"ק אז שפיר פסול בה אף אם הפך התיבות ואף אם המשמעות שוה כמו אם איש לא שכב אותך וכדומה אבל בק"ש דרבינו ס"ל דבכל לשון א"כ לא נוכל לומר היפוך התיבות דבכל לשון ודאי יהפוך התיבות להכי אומר להפוך את הפסוקים כמבואר

והנה מה שכתב רבינו שם במגילת סוטה כותב בלה"ק דוקא לא נמצא בגמ' אלא בירושלמי אומר זה שם במס' סוטה פ"ג דכותב בלה"ק דוקא אך זה נוכל לומר דידעינן מהא דילפינן מקרא דהאלה כדכתיבא ופירש רש"י כדכתיבא כמו שהן סדורין בפרשה וא"כ בעי דוקא כמו שכתב בפרשה בלי שינוי הה"ד דבעי בלה"ק נמי דוקא כמו שכתב בפרשה וממילא ידעינן תרווייהו מקרא זה ודוק

הלכה ח הקורא ק"ש לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו כו' כדי שלא תהיה קריאת עראי ואם עשה כן אע"פ שיצא י"ח ה"ז מגונה עכ"ל. והלח"מ כתב שרבינו ס"ל כשיטת רבו הרי"ף ז"ל שביאר בפ"ב דברכות דהטעם הוא לא משום כוונה רק משום שלא תהיה עראי כמו שמבטלין ממלאכתן ע"ש. ונ"ל לבאר הא דאיתא בירושלמי פ"א דיומא ה' כהנא שאל לרב מאי ניתני קבוטר או קבוטל והוה קיים ומצלי ומחוי ליה באצבעותיו צפר קביטר וכתב הפ"מ במה"פ דצ"ל דתפלה הוה כמו ק"ש בפרשה שניה דשרי לרמוז כמו דמשני שם ביומא ע"ש. ולענ"ד זה ליתא דבשלמא א"נ הטעם דלא ירמוז הוא מטעם משום כוונה אף דבתפלה קיי"ל במס' ברכות דף ל"ד דבעי כוונה לעכב רק בברכת אבות א"ל דאחר ברכה ראשונה שרי לצורך מצוה שרי לרמוז כמו בפרשה שניה שהובא בש"ע סי' ס"ג אבל זה לא מצי למימר דוהיו משום כוונה דהא רב ס"ל במסכת ברכות דף י"ג ע"ב דרק פסוק ראשון בעי כוונה דאמר שם אמר שמע ישראל ונאנס בשינה יצא ומפרש לה הרא"ש ז"ל דהיינו שלא התכוון דמתנמנם ולא בעי כוונה רק בפסוק ראשון ולהכי יצא וא"כ רב גופיה דאמר שם ביומא לפי גירסת הרי"ף במסכת ברכות ר"י משמיה דרב הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו ומוקי לה בפרשה ראשונה היא ע"כ משום עראי וא"כ תקשה היאך שרי בתפלה הא עראי ודאי טפי אסור בתפלה מבק"ש דהא בק"ש בפ"ש עוסקין במלאכתן וקורין דלא חיישינן לעראי בפ"ש ובתפלה אסור לעשות מלאכה וגבי האומנין מצינו דיורד למטה ומתפלל וכן בתפלה אמרינן במס' ברכות דף ל' דעומד על מקומו ומתפלל ואינו רשאי כשהוא מהלך ובפ"ש דק"ש שרי אלא ודאי הוה כמו פרשה ראשונה דין תפלה לענין עראי וא"כ היאך שרי לרמוז בתפלה. וע"כ נ"ל לומר כמו דאיתא במס' ברכות דף ל"א דר"ע שהיה מתפלל בינו לב"ע היה עומד בזוית זו כו' ופרשו התוס' והרא"ש ז"ל דלא מיירי בתפלת י"ח אף כשאומר כשהוא מתפלל רק מיירי בתחנונים שאומר אחר תפלתו ה"נ א"ל דקאים מצלי הוא בתחנונים שאחר שמ"ע ולא רצה להפסיק בדיבור ואחוי בידיה אבל בשעת תפלת י"ח אסור לרמוז כמו בפרשה ראשונה כמבואר ודוק

הלכה י"ג ספק קרא ק"ש ספק לא קרא חוזר וקורא כו'. וכתב הלח"מ וא"ת התינח פסוק ראשון שהוא מה"ת אבל השאר שהוא מדרבנן למה יחזור וקורא דהא ודאי כיון דלא בעינן כוונה הוא מדרבנן וכמ"ש הרב"י בסי' ס"ג כו' וי"ל כיון דחוזר וקורא מקצת אטרחוהו רבנן דיגמר כתקנה ובעל ק"ס תירץ דבקריאת ג"פ קיים דאורייתא ואע"ג דבפסוק ראשון נפטר מ"מ מידי דהוי אקריאת התורה דנפטר בקריאת איזה שעה ביום ובלילה שנאמר והגית כו' מ"מ אם למד כל היום והלילה מקיים מצות ת"ת עכ"ל

והנה כפי תירוץ הראשון של הלח"מ מתרץ נמי הכ"מ הכא בשם הרשב"א ז"ל אבל תירוץ השני של הק"ס צריך לבאר דלכאורה תקשה מאי עדיפות בקריאת הפרשיות משאר ד"ת דודאי לר"י א"ש דאמר ספק קרא א"ח וקורא ק"ש ס"ל דלימוד תורה מ"ע וחיוב הוא מקרא של ובשכבך ובקומך ומ"מ א"ח כיון דלא הוי לעכב וא"כ לדידן נמי כיון דנפטר בפסוק ראשון מחויב זה של ובשכבך ובקומך נשאר שאר הק"ש דא"ח כמו לר"י א"ש דליכא לומר דבזה לכתחלה צריך מה"ת לקרות כל הפרשיות ובדיעבד יצא בפס"ר דלא מצינו חילוק במצוה בין לכתחילה לדיעבד רק בקדשים דבעינן שיהא שנה עליו הכתוב לעכב כמו שכתבו התו' בנ"ד ובמנחות אמר כן דאף דמקיים מצות והגית בו יומם ולילה בפרשת ק"ש מ"מ אי לומד כל היום יש לו מצות לימוד התורה אבל לענין לחזור ולקרות לדידן שוה אחרי שכבר קרא פס"ר כמו לר"י א"ש אם לא קרא כלל ונ"ל לומר דכן הוא כוונת הק"ס לחלק בין ק"ש לשארי דברים כמו אם מספקא ליה בברכת התורה אף א"נ דהוא מה"ת מ"מ אינו חוזר ואומר רק ברכה אחת וכן כתב הש"א בסי' כ"ה וכמו אם מספקא ליה בבהמ"ז אינו אומר ברכת הטוב והמטיב כמו שכתב הלח"מ לקמן בה' ברכות אלמא אף דכבר התחיל לחזור אינו חוזר רק בדאורייתא אומר דק"ש לא דמי לכל הני דכל הני אין מצוה כלל אי כבר בירך ונהי דא"ל אי חוזר מספק ליתא איסור של לא תשא כמו שמבארים הפוסקים מ"מ ליתא מצוה בזה אי כבר בירך אבל הכא כיון דבשאר הפרשיות נמי יש מ"ע אף שיצא י"ח בפס"ר מ"מ אמרינן דמספק קורא כל הפרשיות כמו שהיה התקנה אף דבברכות מספק א"ח ומברך כל הברכות ובברכת ק"ש בספק מבאר הש"א בתשובה סי' כ"ה שם ודוק

פרק ג' הלכה ה' דברים של חול כו' בבהכ"נ וכן הכינוים כגון רחום ונאמן כו' אבל השמות המיוחדים והן השמות שאינן נמחקין אסור להזכירם בבהכ"ס