כתר המלך חלק א קפו

לא אמר איפוך ע"כ וכתב המהרש"א ז"ל שם דרש"י ז"ל נמי ס"ל דאף לפ"ד המסקנא נמי אמר איפוך והוכיח כן מדברי רש"י ז"ל ד"ה שלח כו' וריבר"ח אפשר דמשום קושיא אחרת הוי קאמר כך י"ל עכ"ל

ונ"ל דמזה הוכיח רש"י ז"ל דאף לפי המסקנא נמי אמרינן איפוך ורע"ק ס"ל אא איסור חע"א. דהנה הנוב"י כתב במה"ק ח' יו"ד (סי' לד) ובמה"ת (סי' סד) דלמ"ד דאין איסור חל ע"א באיסור כולל אזי חלבו ודמו של שור הנסקל שרי בהנאה דמאי חומרא יש בשור הנסקל דאסור בהנאה איכא נמי חומרא בחלב ודם דחייב כרת אבל אם אמרינן איסור חל ע"א אף באיסור כולל אז שפיר חייל דמגו דנאסר הבשר נאסר גם החלב והדם בהנאה. והנה במס' ב"ק (דף מא ע"ב) א"ל רע"ק לר"א הביאהו לב"ד וישלם לך פירש דהתם נגבה מגופו ובמה ישלם דנאסר בהנאה וא"נ דרע"ק ס"ל דבאיסור כולל אין איסור חל על איסור א"כ החלב והדם שרי בהנאה ואמאי אמר הביאהו לב"ד כו' והלא יכול לגבות מחלב ודם אלא ודאי ס"ל לר' עקיבא דחל באיסור כולל ואף החלב והדם אסורין בהנאה ושפיר קאמר הביאהו לב"ד כו' וא"כ כיון דרע"ק ס"ל דאיסור חע"א אף באיסור כולל ומכש"כ בת אחת ושפיר אמר איפוך אף לפי המסקנא. ועתה ניחא שפיר שם במס' ביצה דלא מ"ל רע"ק היא זה דהמבשל גיה"נ דאי הוא רע"ק א"כ נתני נמי גיה"נ של נבלה דלרע"ק כיון דחל באיסור כולל א"כ חייב על גיד של נבלה שתים ולמיתני זה ולהכי אומר ב"ש היא. והנה אף דבמס' יבמות דף יג ע"ב) קאמר רבא שם אליבא דב"ש דלית ליה אף איסור מוסיף כמו דאמרינן שם תינח היכא דנשא מת כו' וא"כ האיך אוקמי כב"ש דהאיך חל בב"ח על גיד מ"מ א"ל דר' יוחנן דמוקי לה כב"ש לא ס"ל כרבא אלא כר"ש ב"פ דטעמו של ב"ש הוא מקרא דחוצה וב"ש ס"ל דאיסור חע"א באיסור מוסיף כמבואר, וא"כ דבארנו דרע"ק ס"ל איסור חל ע"א באיסור כולל ניחא דר' יוחנן לא רצה לאוקמי המשנה דיש חורש ת"א כרע"ק דשם (דף כב) מקשה וליחשב נמי שבועה שלא אחרוש כו' ומסיק אלא האי תנא איסור כולל לית ליה וא"כ לא מצי לאוקמי כרע"ק דהא הוא אית ליה איסור כולל וליחשב נמי שבועה אמנם לרשב"ל ניחא שפיר. דהנה במס' שבועות (דף כג ע"ב) מוקי ר' יוחנן בכולל דברים האסורים כו' ורשב"ל אומר במפרש ומקשה אלא רשב"ל מ"ט לא קאמר כר' יוחנן א"ל כי אמרינן איסור כולל באיסור הבא מאליו באיסור הבא ע"י עצמו לא והיינו שבועה הבא ע"י דיבורו לא נמצא דר"ל מחלק בין איסור הבא מאליו לבא ע"י עצמו וא"כ א"ל דרע"ק נמי ס"ל כן דאיסור חל ע"א באיסור כולל הבא מאליו היינו גבי שור הנסקל דחל על חלב ודם אבל גבי חורש דליחשב שבועה דהוי איסור כולל באיסור הבא ע"י עצמו לא ס"ל וא"כ מצי אתיא כרע"ק אבל ר' יוחנן דאינו מחלק באיסור כולל לבא מאליו לע"י עצמו לא מצי מוקי כרע"ק דרע"ק אית ליה איסור כולל כמבואר

ועפ"ז יש ליישב קושית השעה"מ שהקשה על התוס' במסכת חולין (דף פט ע"ב) דהקשו וא"ת ולימא דס"ל דיש בגידין בנו"ט ואעפ"כ לא אתי איסור מוקדשין וחייל על איסור גיד דלית ליה א"ח ע"א אף באיסור כולל וי"ל דאין נ"ל שתחלוק האי משנה על הסתם משנה דמס' כריתות (דף יד) דיש אוכל אכילה אחת דס"ל א"ח ע"א באיסור כולל ע"כ. והקשה השער המלך בהל' מ"א הא משכחת לה סתמא דמשנה דס"ל דא"ח האי משנה דיש חורש ת"א דס"ל דלא חייל א"כ דלא קחשיב שבועה כו' וניחא כן דא"ל דהאי סוגיא דמס' חולין נמי ס"ל כרשב"ל דמחלק באיסור כולל לבא מאליו לע"י עצמו וא"כ מסתמא דכריתות מוכח דחייל ומסתמא דמכות מוכח דא"ח רק באיסור הבא ע"י עצמו אבל באיסור הבא מאליו שפיר גם סתמא דמשנה זו ס"ל דחייל ולהכי מוקי ליה המשנה דחולין נמי דס"ל דחל כמבואר

והנה הצל"ח ז"ל הקשה שם במס' פסחים בסוגיא דהמבשל גיד הנשה הא דלא תני המבשל ביוה"כ ואכלו לוקה שש משום בישול ביוה"כ ומשום ביעור ביוה"כ ומשום אוכל ביוה"כ ונראה דביוה"כ אינו חייב משום אוכל בשר בחלב שהרי היום הוא שנעשה בב"ח ואין בב"ח חל על איסור יוה"כ. הן לדעת התוס' במס' חולין (דף קא) דאיסור הנאה לאו א"מ הוא והרמב"ם בפיה"מ בכריתות פ"ג כו' דבב"ח כיון דא"ח אינו אסור בהנאה וא"כ אינו אלא חמש אלא אי קשיא כו' אם היה אומר כ"ז ביוה"כ היה חייב משום הבערה והיה שייך לומר לוקה שש ונראה דא"ל דזו הברייתא אתיא כר' יצחק דאמר מלקות בח"כ ליכא וא"כ אין מלקות ביוה"כ עכ"ל

והנה לפי מה שמבאר הש"א שם בסי' ע"ז הוי יוה"כ ע"ג גיד איסור מוסיף דיוה"כ אסור שלא כדרך אכילתן אך על בב"ח דנמי אסור שלא כדרך אכילתן שפיר קאמר הצל"ח דא"ח: אמנם יש לדחות לפי מה שבארנו לעיל בהל' חו"מ בזה דהאוכל נבלה ביוה"כ דר"ש אומר פטור הוא פטור מיוה"כ אבל לא משום נבלה מטעם זה דאיסור נבלה הוא בכזית ואיסור יוה"כ הוא בככותבת לכ"ע וא"כ איסור נבלה אם אכל כזית הוה חצי שיעור לגבי יוה"כ ועח"ש שפיר חייל איסור וא"כ ה"נ אם אכל כזית מבב"ח חייב משום בב"ת דאיסור יוה"כ לא הוי עד ככותבת והוי חצי שיעור לגבי יוה"כ וא"כ אכתי תקשה דליחשב יוה"כ והוי ששה דהוי נמי איסור הבערה דחייב משום גיד ומשום בב"ח ואף דא"ח משום איסור אכילת יוה"כ כמו לר"ש האוכל נבלה דא"ח על בב"ח דלא הוי רק איסור כולל כשיטת רש"י ז"ל אף אם נתנבלה ביוה"כ א"ח מ"מ יהיה ששה משום הבערה ובישול ביוה"כ וצריך לומר ע"כ בזה תירוץ הצל"ח דס"ל דמלקות בח"כ ליתא וא"כ ניחא שפיר דלא מוקי ליה הברייתא כרע"ק דהא רע"ק חולק שם במס' מכות (דף יג ע"ב) וס"ל דחייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים ודלא כר"י וא"כ תקשה דליחשב ביוה"כ וחייב ששה כמבואר

ועתה נבאר בדברי הש"א זה והנה כתב להביא ראיה לזה מהא דאמרינן במס' כריתות (דף כג) ומי אר"ש איסור חע"א והתניא בש"א האוכל נבלה ביוה"כ פטור וכתבו התוס' וא"ת מאי פריך דלמא ש"ה גבי יוה"כ דלא הוי רק איסור כולל מש"ה לא חייל אבל על איסור מוסיף שפיר חייל כמו גבי נותר כו' ולק"מ דע"כ ר"ש לית ליה אף איסור מוסיף משום דיוה"כ לגבי נבלה הוה איסור מוסיף משום דיוה"כ אסור אף שלא כדרך אכילתן דהא לא כתיב ביה אכילה ע"כ

והנה לפי מאי שהבאתי לעיל בפ"ה מהל' יסוה"ת דברי המהרש"ל והריב"ל בפ"ג דשבועות דכתבו שם דר"ש דאית ליה כל שהו למלקות חייב נמי אף שלא כד"ה דלא גרע מכ"ש וא"כ ליתא ראיה מר"ש לזה דהא לר"ש אף על נבלה חייב שלא כד"א וא"כ לא הוי איסור מוסיף אך המהרש"א שם חולק ע"ז ולעיל בארנו. והש"א הקשה בעצמו ע"ז מהסוגיא דשבועות (דף כד) דמקשה על רבא דאמר איסור חל באיסור כולל מהמשנה דכריתות יש אוכל כו'. ואם איתא ליחשב נמי שבועה כו' ומאי קושיא דלמא שאני יוה"כ דהוי איסור מוסיף משום דאסור שלא כד"א וי"ל משום דגבי קדשים נמי אסור שלא כד"ה משום דלא כתיב ביה אכילה בגופיה דיליף חטא חטא מתרומה ושלא כדברי התוס' בפסחים (דף כו) גבי שאני היכל דלתוכו עשוי ע"כ ודבריו ז"ל תמוה לענ"ד דהא התם במס' שבועות קאי אליבא דרבא ורבא ע"כ ס"ל דא"ח בקדשים על שלא כד"ה דהוא אמר שאני היכל דלתוכו עשוי ופירש רש"י והתוס' דמשום דהוי שלא כד"ה שרי יעו"ש במהרש"א וא"כ לרבא הוי יוה"כ איסור מוסיף ועיין מה שבארנו לעיל בהל' יסוה"ת

ועוד קשה לי ע"ד הש"א מהא דאיתא במס' חולין (דף קיב ע"ב) קסבר שמואל איסור חל על איסור וחלב ומתה מחד קרא נפ"ל ומקשה ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל משום ר"א מנין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר ומתו בו כו' יצאה זו שמחוללת ל"ק הא דידיה הא דרבו ואב"א הא רבי רחמנא גדי ואב"א שאה"כ דכתיב בו עכ"ל ואי כדברי הש"א מה קשה להגמ' משמואל על שמואל דלמא ס"ל לשמואל