כתר המלך חלק א קסז

מובטח שהוא בן עוה"ב. והנה לפי מאי שמבאר בס' תורת השלמים (סי' קפט ס"ק כז) וז"ל הטור וש"פ הביאו דמדין התלמוד אין אשה קובעת וסת בימי נדתה ובימי זיבתה והאריכו בדינים והמחבר והרב השמיטו כו' משום שכתב הטור בשם הרמב"ם ז"ל דכיון דהאידנא נהגו להחמיר על עצמן שלא להפריש בין ימי נדה לימי זיבה ה"נ לענין קביעת וסת אין חילוק כו'. ובספר נקודות הכסף השיג ע"ז וכתב דהרמב"ם לא קאמר אלא לחומרא דקובעת וסת אף בימי נדה ובימי זיבה אבל לא להקל דודאי לא יחלוק על הגמ' וכבר נתבאר כו' וא"כ ה"ל להמחבר והרב להביא דינים אלו. ולענ"ד יפה כוון ואין להחמיר בוסתות דרבנן כהא"י בזה"ז ותדע דהא עיקר הטעם כתב הרשב"א בתה"א וז"ל וא"א מחלק להם בין ימי נדה לימי זיבה נמצאת מצריכין ללמוד פתחי נדה וימי זיבה משמע דבשום ענין אין לחלק עכ"ל התורת שלמים. נמצא דא"א וסתות דרבנן אז בין להקל ובין להחמיר אמרינן דבזה"ז דאיכא חומרא דר"ז א"כ ליתא דבר זה לחלק בין זמן שקובעת וסתה ללא קובעת אבל א"נ ווסתות דאורייתא וא"כ הוא כדברי הנקה"כ דלקולא לא אמרינן דבר זה וא"כ גם בזמן הזה נחוץ ללמוד פתחי נדה לדעת החשבון מתי קובעת ומתי לא. והנה אם ילפינן דין טבילת נדה מקרא של והדוה בנדתה דיליף רע"ק אזי ע"כ אמרינן דווסתות מה"ת וא"כ ליתא מבואר מאמר של תנדב"א סוף נדה כל השונה הלכות מובטח כו' דהא נחוץ ללמוד פתחי נדה גם בזה"ז לידע הדינים אבל תנא דבי אליהו השיב להתלמיד שעבר על ואשה בנדת טומאתה לא תקרב והוא הלימוד דיליף רבינו הכא ולא מקרא של והדוה בנדתה כמו שמבאר החתם סופר וא"כ א"ל דס"ל שפיר כמו דס"ל לדידן דוסתות דרבנן ואית ליה שפיר כמו שמבאר התורת שלמים דאף להחמיר ל"א לחלק כמו להקל וא"כ עתה לא צריך ללמוד פתחי נדה לידע הדינים ולהכי אומר כל השונה הלכות מ"מ מובטח לו שהוא בן עוה"ב כמבואר

והנה התוס' במס' יבמות (דף מז) וכן בש"ד מביאים בשם ר"י גאון דיליף מקו"ח ממגעה לא כש"כ לבעלה עיי"ש. והנה ראיתי בס' מנחת אהרן במס' סנהדרין (דף לז) שכתב דלהכי צריך רע"ק ללמוד מקרא של והדוה בנדתה ולא די לו הקו"ח דאי מקו"ח אזי אין עונשין מה"ד ואי בעל אשה שלא טבלה ליתא עונש כרת ומלקות עיי"ש

ולענ"ד ליתא זה הכא דבר של אין עמה"ד דדבר זה לא נאמר רק היכא דבא למילף איסור חדש איסור מלקות אזי אמרינן אין עונשין ואין מזהמה"ד אבל הכא אמרינן דהקו"ח מגלה לנו דכי היכא דלטהרות נדה אינה טהורה עד שתטבול ה"נ לבעלה היא תשאר באיסור נדתה עד שתטבול ואיסור נדה ידעינן שהוא בכרת ובמלקות ומגלי לנו הקו"ח דהיא עוד נדה כ"ז שלא טבלה ולא שייך זה לענין אין עונשין מה"ד ודמי הוא למאי דאמרינן למילף דאשה נקנית לבעלה מקו"ח ריש מס' קדושין ואי ילפינן אמרינן דהיא בחנק כשאר א"א ול"א בזה אין עונשין מה"ד דאינו מחדש רק דיליף דנעשית א"א וה"נ כן הוא דיליף רק דתשאר בנדתה עד שתטבול כמבואר ודוק

הלכה ה כל דם כו'. וכתב המשל"מ בירושלמי פ"ק דנדה ה' ד' איתא תני ר' הושעיא ילדה ואח"כ נתגיירה אין לה דם טוהר א"ר יוסי ויאות אלולי דתניתה ר"ה הוית צריכא מאחר שאין לה דמים טמאים אין לה דמים טהורים ורבינו לא הביא דין זה אמת דהגירסא הכתובה אמ"י אצלי כו' ועוד מה שתלוי דמים טמאים בדמים טהורים לא ידעתי היכא רמיזא אשר ע"כ נ"ל שהגירסא הנכונה היא יש לה דם טוהר אר"י ויאות כלומר שהדין מחודש מר"ה כו' דאפשר ה"ל דמאחר שאין לה דמים טהורים ואשמועינן ר"ה שא"ת זה בזה ואע"פ שא"ל דמים טמאים יש לה דמים טהורים. ולפ"ז אפשר דרבינו לא הוצרך להביא דין זה אלא נקיט סתם כל דם שתראה אחת ישראלית ואחת גיורת שהוא דם טוהר עכ"ל. ודבריו תמוהים דהא איתא ברייתא מפורשת במס' בכורות (דף מו ע"ב) לאתויי הא דת"ר גיורת שיצאה פדחת ולדה בהיותה כותית ואח"כ נתגיירה אין נותנין לה ימי טומאה וימי טהרה ואינה מביאה קרבן לידה ע"כ אלמא דהוא מפורש בברייתא דאין לה דם טוהר כמו שכתב בירושלמי שלפנינו ואף אם נאמר דהירושלמי חולק על הברייתא מ"מ דברי רבינו אינן מיושבין לומר דחולק על ברייתא דגמ' דידן ופוסק כהירושלמי. וע"כ נ"ל לומר דודאי ניחא כמו שגריס בירושלמי וכמו שפירש הפ"מ שם כלומר דר' יוסי מתמה פשיטא הוא ואלולי דתני ר"ה וכי הוי מספקא לחד מ"ד דמאחר שא"ל דמים טמאים דא"ל בני ישראל כתיב בפרשה א"כ פשיטא דאין לה דמים טהורין משנתגיירה אחר לידתה ע"כ וצריך לבאר דברי הפ"מ דהא בהירושלמי זה הקשה המשל"מ דמאי תליא זה בזה אם בהיותה כותית א"ל דמים טמאין אח"כ כשנתגיירה יש לה דמים טהורין

וע"כ נ"ל לומר כן דהנה איתא פלוגתא במס' נדה (דף לה ע"ב) רב ולוי דרב אמר מעין אחד הוא ולוי אמר שני מעינות הן והתוס' שם (דף לו ע"א) ד"ה הלכתא כתבו הקשה הרמבר"י ללוי דאמר שני מעינות הן הא דתניא בפ' י"ד גיורת שיצא פדחת ולדה כו' ואח"כ נתגיירה אין נותנין לה ימי טומאה וימי טהרה ואי שני מעינות הן אמאי אין נותנין לה ימי טהרה הלא מעין טמא סתום כו' עד א"נ אע"ג דשני מעינות הן יש לטמא הדם דמן המקור אלא דוקא במקום שהתורה מטהרתו עכ"ל. ועתה יבואר כן דהירושלמי ס"ל דמעין אחד הוא ולהכי קמתמה דלמאי איצטריך לאשמועינן פשיטא אי נימא דהוא לא בתמיה אלא בניחותא דאומר דר"ה צריכא לומר זה דהירושלמי ס"ל אפכא דשני מעינות הן וא"כ ה"א כקושית התוס' שם ולפי תירוצם הראשון דהך ברייתא דבכורות אתיא כב"ש א"כ א"נ שני מעינות הן אזי יש לה דם טוהר אומר הירושלמי דשפיר בא זה לאשמועינן דאף דשני מעינות הן מ"מ אין לה דם טוהר כמו שכתבו התוס' בתירוץ השני דאתיא אפילו למ"ד שני מעינות הן וא"כ דברי רבינו ניחא בין כך ובין כך דהוא פוסק הכא לקמן בפ"ו ה"א כרב דאמר מעין אחד הוא א"כ לא צריך לאשמועינן זה כלל דכל עיקר זה לא צריך לאשמועינן רק למ"ד שני מעינות הן כמו שבארנו

אך מ"מ זה תקשה דאמר שם בכל מקום לאתויי מאי לאתויי הא דת"ר גיורת שיצאה פדחת ולדה כו' א"נ לה י"ט וי"ט וא"מ קרבן לידה וכתבו התוס' ד"ה לאתויי וא"ת מאי חידוש הוא זה בהך מלתא טפי משאר דברים דחשיב בהן כילוד וי"ל דאיצטריך הכא לאשמועינן אע"ג דיציאת הראש חשיב לידה מ"מ יציאת שאר הגוף שיצא אח"כ בקדושה חשיב כמו כן לידה וניתיב לה ימי טומאה וימי טהרה ע"כ וא"כ אכתי נהי דס"ל לרבינו דמעין אחד הוא ולא צריך לאשמועינן על ילדה ואח"כ נתגיירה מ"מ זה ה"ל לאשמועינן דגם הכא חשיב כילוד ושאר הגוף אינו מזקיק לימי טומאה וימי טהרה ובפדחת נמי קחשיב כילוד ול"מ לדחויי ולומר דכ"ז הוא רק הרבותא אליבא דר"ל דאומר שם בכל הסוגיא והוא ס"ל דפדחת אינה פוטרת בנחלה מטעמא דיכיר אמר רחמנא וא"כ מצינו דילידת הגוף חשיב לידה אף לאחר שיצא פדחת דלידה היא לענין נחלה ולהכי ה"א דה"נ נחשב לידה לענין ימי טומאה וטהרה אבל לר' יוחנן דאמר אף לנחלה לא נוכל לטעות דלידת שאר הגוף חשיב לידה ולהכי רבינו דפוסק לקמן בפ"ב מהל' נחלות כר"י לא צריך לאשמועינן זה דמ"מ תקשה דהא רבינו כתב לקמן הכא (פ"א הל' ו') נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר כו' ואם יצא ראשו כולו כאחת ה"ז כרובו ואם לא נחתך ויצא כדרכו משיצא רוב פדחתו ה"ז כילוד ע"כ ומבאר הרה"מ דסובר רבינו דראש זה כל הראש בעינן ולא אמרינן דמחותך ברוב ראשו דהיינו כשיצא פדחתו אלא כולו בעינן כו' נמצא דגם לדעת רבינו מצינו חילוק בלידה היכא שיצא מחותך דאם יצא פדחתו לא הוי כילוד אלא או רובו או ראשו כולו וא"כ הוי רבותא אף לרבינו בזה דל"נ דיציאת הגוף אחרי כן יהא חשיב לידה דהוא לידה היכא דיצאה מחותך כמבואר וצ"ע: