כתר המלך חלק א קכא

עבודה בלא בית המקדש. אמנם יבואר כן דהנה הירושלמי אזיל לטעמיה דהנה איתא בירושלמי דמ"ש פ"ה א"ר אחא ז"א דבנין בהמ"ק קודם למלכות בית דוד ופרשו המפרשים דיוכל היות לדברי הירו' דגם עתה יהיה כמו בבית שני פקודה ע"י המלוכה יר"ה לבנות בהמ"ק ואח"כ יבוא משיח ע"ש בתוי"ט במשנה פ"ה ואם בזה האופן תהיה כן תחלה יבנה המקדש ע"י ואח"כ יהיה עת הגאולה שלמה שיבוא משיח ב"ד אזי תחלה יבנה מכסף וזהב ואבנים ועצים כמו בית ראשון ושני ואח"כ כאשר יבוא משיח יבנה באש מן השמים כמו שכתבו רש"י ותוס' במס' סוכה (דף מב) מדברי המדרש. וזהו דאמרינן בתפלת מוסף בנה ביתך כבתחלה היינו מקדש שנבנה אנחנו בעת שתעלה רצון מלפניך ליתן בלב המלכות עלינו לטובה וזהו מדברים גשמים ואח"כ וכונן מקדשך היינו המקדש שיבנה אח"כ באש מן השמים ואומר והראנו בבנינו זה הבנין שנבנה אנחנו ואח"כ ושמחנו בתקונו מה שכביכול מתקנו מחדש. וזהו דברי הירושלמי שמחים בבנין עירך היינו שיבנה ירושלים והמקדש על ידינו וששים בעבודתך שנוכל להקריב קרבנות ולעשות עבודה ואח"כ נזכה לחידוש בית מקדשך היינו שאח"כ יתחדש ויבנה ברוחניות אש מן השמים וזהו רק הירושלמי לטעמיה אבל גמ' דידן לא ס"ל כן דהא במס' יומא (דף ו' ע"ב) אמרינן כיצד מלבישן לעתיד לבוא כו' כשיבוא משה ואהרן כו' אלמא דס"ל דעבודה בבית המקדש לא יהיה תחלה קודם שיבוא משיח ב"ד ויביאו משה ואהרן אש מה"ש ולהכי דאמרינן תחלה ששים בעבודתך אזי כבר יבנה המקדש מן השמים ויהיה מחודש באש מן השמים ע"י מעשה הקב"ה ולהכי אין הגירסא של ובחידוש בית מקדשך לא במשנה ולא בהגדה שלנו כמבואר ודוק: הלכות שופר סוכה ולולב

פרק א הלכה א ושופר שתוקעין בו בין ביובל ובין בר"ה הוא קרן הכבשים הכפוף וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש עכ"ל. והנה הלח"מ הביא הכא דברי הר"ן ז"ל שחולק על רבינו וכתב דהא דאמר ר' אבהו למה תוקעין בשופר של איל הוא לא מדינא אלא שהוא מנהג שלנו כמו דמצינו בתענית (דף טז) למה יוצאין לבה"ק ע"ש. ולענ"ד נ"ל דלא דמי להתם לומר הכא ג"כ מנהגא דא"כ איך אומר אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק ואי כדברי הר"ן ז"ל היאך מצינו שאמר זה הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל הלא צווי השי"ת היה לתקוע בכל שופר אף שלא של איל ורק אנחנו נהגו כן בשופר של איל אלא ודאי דזהו צוה הקדוש ברוך הוא לתקוע בשופר של איל דוקא ואומר טעם ע"ז דאמר הקב"ה דהציווי שלו כדי שאזכור כו' והתם רק דאמר למה יוצאין אנחנו טעם שעושין אנחנו זה אומר שם חד מ"ד כדי שיבקשו רחמים וחד מ"ד טעם הוא על המנהג שלנו שנוהגין כן אבל הכא משמע כדעת רבינו דהוא מדינא ועוד דא"נ דהוא רק מנהג שנהגו לזה א"כ תקשה מ"ש דבתענית אין לוקחין שופר של איל נמי כדי לזכור עקידת יצחק ובתענית קיי"ל דלוקחין כל שופרות כמו שכתב רש"י ז"ל בר"ה (דף כ"ו) ד"ה ובתענית ולא מהדרינן על איל אלא ודאי דבר"ה הוא מן הדין ובתענית ליתא דין זה ולוקחין להם מכל הבהמות לשופר כמבואר ודוק

הלכה ב במקדש היו תוקעין בר"ה בשופר אחד ושתי חצוצרות מן הצדדין כו' עכ"ל. והנה הלח"מ הקשה לקמן בפ"א מה' תענית ה"ד וז"ל ומ"מ קשה למה לא הזכיר רבינו ז"ל שמה בה' שופר דשופר של ר"ה היה מצופה זהב ובתענית היה מצופה כסף כמו דאיתא שם במשנה דר"ה וצ"ע עכ"ל. והנה בס' יום תרועה להר"מ חביב ז"ל מתרץ לה הכא כן דהנה לעיל (דף כו ע"א) אמרינן לרבנן אין קטיגור נעשה סניגור גבי שופר וא"כ תקשה היאך היה מצופה זהב הא אין קטיגור נעשה סניגור וי"ל חדא דכיון דהוא לא במקום הנחת פה ל"ש אין קטיגור נעשה סניגור ועוד דהנך רבנן דאמרי פיו מצופה זהב ס"ל כר' יוסי דמכשיר קרן של פרה דלא ס"ל דשופר כלפנים דמי וכיון דרבינו פוסק כרבנן דשייך בזה אין קטיגור נעשה סניגור להכי לא הביא זה דמצופה זהב עכ"ל והנה תירוצו השני לענ"ד ליתא חדא דא"נ כן הא ה"ל מחלוקת ואח"כ סתם וה"ל למפסק כסתם דאין שייך בזה קטיגור נעשה סניגור וה"ל להכשיר קרן פרה ופיו מצופה זהב ועוד היכן מצינו דרבינו ס"ל גבי שופר דאין קטיגור נעשה סניגור דהא רבינו פוסק דלר"ה אינו כשר רק שופר של איל ולא נמצא כלל בדברי רבינו דין זה דאין קנ"ס בשופר ועוד מה יתרץ קושיא השניה גבי תענית דרבינו השמיט שהיה מצופה כסף אלא ודאי דהעיקר כפי תירוץ הראשון דכיון דהוא שלא במקום הנחת פה לא הוי בזה קנ"ס ותשאר קושית הלח"מ לדוכתה. ונ"ל לומר כן דהנה עוד מקשה היום תרועה מנ"ל לרש"י ז"ל שם במשנה דזה דמצופה זהב לא היה בגבולין ומתרץ בדוחק ובאמת יש לומר פשוט מדקאמר הברייתא ציפהו זהב שלא במקום הנחת פה כשר משמע דלכתחלה לא בעי להיות מצופה זהב מדקאמר כשר דא"א דבעי כן בכל שופר ה"ל לומר מצפהו זהב שלא במקום הנחת פה אלא ודאי דבגבולין לא בעי זה רק במקדש אבל לא בגבולין אך צריך לבאר מנ"ל דלא היה רק במקדש ולא בגבולין דהא מקרא לא ידעינן אלא דלא בעי שופר ושתי חצוצרות אלא במקדש אבל לא דלא יהא מצופה זהב. וע"כ נ"ל לומר כן ותתיישב גם מה שהשמיט רבינו הכא ובה' תענית דהנה זה דבעינן שיהיה מצופה הכא בשל זהב ובתענית של כסף ליתא ע"ז שום לימוד ויש לומר דמצינו הרבה דברים דנשנית במשנה ובברייתא ורבינו לא הביאם בספרו וזהו הנה במשנה דסוכה איתא הרבה דברים בשמחת בית השואבה ואומר מי שלא ראה כו' ואומר במוצאי יו"ט כו' מנורה של זהב היה שם וארבעה ספלים של כסף ושם בברייתא דגבהו היה חמשים אמה ועוד מסיק המשנה דמהפכין פניהם ואומרין כו' ר' יהודה אומר שהיו שונין כו' ורבינו בה' לולב בפ"ח אינו מביא רק שהיו שמחין בחג הסוכות וכן בפ"ח מה' תו"מ הביא רבינו דין דניסוך המים אבל לא הביא שהשמחה היה שמחת בית השואבה וכל מה שאמר במשנה לא הזכיר מזה וצריך לומר כן דבאמת כל עיקר השמחה היה מחמת שמחת החג כמו שכתב רבינו לקמן בפ"ח ה' י"ב דבחג הסוכות היה שמחה יתירה משום דכתיב ושמחתם לפני ה' ומה שאומר המשנה שם דעשו השמחה בה"ש הוא שעשו כן בבית שני כדי להוציא מלבן של צדוקים שהיו מכחישין בניסוך המים כדאיתא שם במשנה ולמנסך היו אומרים הגבה כו' ולהכי הרבו אז בשמחה ואסמכוהו אקרא של ושאבתם מים בששון לפרסם הדבר אבל עיקר השמחה הוא מחמת שמחת החג וכן מה שהיו עושין אז בבהמ"ק במנורות של זהב וספסלין של כסף לא היה מדינא ורק נהגו כן בבית שני משום הדור מצוה וכן מה שהיו מהפכין פניהם אז עשו להדור מצוה ושמחה יתירה ולהכי לא הביא כל אלו דאינו מביא רק מה שהוא מצד הדין מה"ת או מדרבנן וכן יעשו לימות המשיח אבל מה שנהגו אז בבית שני אינו מביא וכן מצינו דאיתא במשנה דסוכה (דף מ"ה) גבי ערבה דזקופין ע"ג המזבח איתא בברייתא דהיו רכות וארוכות י"א אמה ורבינו לא הביא זה בפ"ז מהל' לולב ומתמה ע"ז בס' כפות תמרים והניח בצ"ע וגם זה יש לומר דבאמת גם על ערבה שבמקדש כתב רבינו בה"כ דשיעורו עלה אחד בבד אחד ואף שבגמ' מצינו זה רק גבי ערבה שבגבולין מ"מ מהירושלמי דסוכה פ"ד ה"ג משמע דאף במקדש היה כשר כן דאיתא שם וגבהן י"א אמה כו' ר"ז שלח כו' עד ג' בדי עלין ורי"א אפילו עלה אחד בבד אחד תני בע"מ כו' ומשמע דקאי ע"ז דמקדש דמיירי שם ממקדש ונאמר דס"ל לרבינו ז"ל דכיון דכשר זה בכל שהו מה שאומר הברייתא דהיו ארוכות י"א אמה היה רק מצד הידור מצוה עשו זה בבית שני ולהכי לא הביא דברי הברייתא. וכן מצינו במשנה דיומא רפ"ג דאומר האיר המזרח עד שבחברון וכתבו רש"י ותוס' במס' מנחות (דף ק) דלא הוה אומר זה רק ביוה"כ ורבינו לא הביא זה לא בהל' יוה"כ ולא בהל' תו"מ וכן מה שאיתא במס' יומא (דף כה) גבי פייסות דזקן יושב במערב ועמדו הכהנים במזרח