כתם פז על ספר הזהר עד

מתניתין כתיב מגדל עז שם יי' וכו' דא הוא ספר תולדות אדם דרהיט בההוא מגדל משניות רבות היו להם ע"ה מקובלות רומזות סודות עליונים ואבדנום בעונותנו הרבים וזו אחת מהם מדברת בסוד עצמו בזה ספר תולדות אד"ם העליון והוא סוד אלה תולדות י"עקב י"וסף והוא נרמז בכתוב הזה מגדל עוז שם יי' בו ירוץ צדיק כאשר יבאר בהדיא ואמר האי מגדל מאי עבידתיה לפי שיש מגדלים אחרים שנאמר מגדלות מרקחים כאשר יבא בפרשת בלק בפסוק ויעמוד מלאך יי' במשעול הכרמים וכאלו שואל על איזה מגדל הכתוב מדבר.

אלא דא הוא מגדל דוד מדתו של דוד ודא הוא מגדל עוז כי היא נקראת שם י"הוה שאינו נקרא בכתבו כי אם באלף דלת נון יוד אדנ"י כי י"הוה נכתב ולא נקרא. וכל אחד המג"דל והרץ בו שהוא הצדי"ק ואל זה המגדל כוונו דור הפלגה לעקור אותו מי"סודו שכן כתיב הבה נבנה לנו עיר ומגד"ל ורצו להפריד אלוף ובמגדל הזה ירוץ הצדיק כי הוא תולדות אדם העליון ותמיד מגמתו להשפיע במגדל הזה מגדל דוד וכן עולה ב"ו יר"וץ מטט"רון כי בו ירוץ אותו ששמו כשם רבו ואל תתמה על כי המגד"ל נקרא מטט"רון כי הכח ההוא השוכן בו על שמו נקרא שד"י כי כן עולה מטט"רו"ן ותמצא כי סופי תי"בות הכתוב לז"מה וצק"ב עולה סנדל"פון הוא סוד והנה אופן אחד בארץ ואז"ל זה סנדל"פון והצירוף היוצא מהכתוב הזה מתחלק לי"ב צירופים משלש שלש אותיות ומספר האותיות ל"ו עם י"הוה צדי"ק הנוסף בו כאשר תראה בצירופו והם שמותיו של הקדוש ברוך הוא כאשר קבלוהו הראשונים והיה ידוע להם וה"א הכא ידיעא לבני מהימנותא די מכאן יבינו שהאדם נברא בצלם ודמות ולא יטרידם שום רעיון ומחשבה נפסדת מדמיונות הפוחזים התועים אמנם כי הם יבינו על איזה צד תדבר זאת התורה אשר שם משה בנעשה אדם בצלמנו בדמותנו ועל כן הם חזקים באמונה ונקראים בני מהימנותא כי להם נגלו סודות המגדל והצדיק השוכן והרץ בו.

ואמר רבי אבא ספר נחתו ליה לאדם קדמאה כמו שקדם שהיה מכתב אלהים בדרך נס.

וביה הוה ידע חכמתא עילאה כל הכתוב בספר ההוא ושמותיו הקדושים.

וספרא דא מטא לבני אלהין חכימי דרא כי קבלוהו איש מפי איש.

ומאן דזכי ידע ביה חכמה עילאה מאותם שנמסר להם.

וספרא דא נחית ליה מאריה דרוין רזי"אל הנז' למעלה שהיה רבו של אדם הראשון ותלת שליחן ממנן קמיה כי אין לך שום שר ממונה שאין לו שני שלוחין אחד מימינו ואחד משמאלו כי כן חייב הדפוס העליון ככל הנמצאים כלם.

ובשעתא דנפיק מג"ע אחיד בההוא ספרא כי ידע כי ישאר ערום מכל חכמה ואחז בו להוציאו עמו כדי שלא ישאר ערום מחכמה.

כד נפק טס מניה בתרעא כי לא הספיק לצאת בו צלי ובכה קמי מאריה בכה ויתחנן לו שלא ישאר בחשך. ואתיבו ליה כמלקדמין ולא בשלימותו הראשון רק מה שיספיקהו חוץ מג"ע והורני מלמדי כי היה ענינו של אדם הראשון כדמיון האור הראשון שנגנז ואחר כך הופיע חוט ממנו לתת נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה כי בזולת החזרת מקצתו לא היה העולם מתקיים וכבר רמזנו זה בתחלת הפרשה בויאמר אלהים יהי אור ויהי אור שכבר היה. וכן היה הענין באדם הראשון כי בראשונה היה קורא בספר האורה עצמה ואחר שחטא נעלם ממנו הספר ההוא ובתשובתו חזר הספר ההוא ולא בשלימותו הראשון רק מה שיספיק לחוץ והבן זה כי הסוד אחד הוא ויסוד אחד ולא אוכל להרחיב בו כי כן צוויתי והוא המכוון באמרו בגין דלא יתנשי חכמתא מבני נשא וישתדלון למנדע ולמאריהון.

וכן תנינן ספר הוה ליה לחנוך ואם לא היה הספר ההוא ספרו של אדם מאתרא דספרא דתולדות אדם הוה כי משם האור יוצא מצי"ון העליון ודא הוא רזא דחכמתא דהא מארעא את נטיל ליה פירוש שהספר עצמו שנתחכם בו הרבה היה סכה שנסתלק מהארץ ועלה לשמי מרום שנאמר ואיננו כי לקח אותו אלהים.

וכל גנזי עילאין אתמסרן בידיה. מצינו כתוב באגדה בענין חנוך שנהפך בשרו ללפיד אש ואמרו בו אחזתיו לקחתיו מבני אדם אדרתיו פקדתיו והפקדתיו על פמליאות של מעלה ומסרתי לו חכמה יותר ממלאכי השרת וסדרתי לו כל סדרי בראשית ועשיתי לו גדולה יותר מכל פמליא שלי וכוונתם בזה כי בצאת הכח השלם לפועל תדבק נפשו לנפש הכללית כי ממנה לוקחה והיא חלק ממנה ותשוב להיות עצם מעצמיה וכל אשר היא עושה הוא עושה וחנוך בין ירד היה השלם בדורו ונדבק נפשו בשר הפנים להיות כמוהו כי ממנו הוא כמעשהו ומ"ש אדרתיו מלשון מלבוש והוא סוד המלבוש הרוחני כי פשט את בגדו הגופניי ולבש בגדים אחרים ונאדר באדרת הקדש. פקדתיו פי' השלטתיו ומסרתי לו חכמה יותר ממלאכי השרת כי כל מלאכי השרת כל אחד ממונה על משמרתו אשר הפקד עליו והצדיק כולל כלם בהדבקו בשר הפנים אשר שמו כשם רבו נקרא גם הוא על שמו. וסדרתי לו כל סדרי בראשית כי הוא כולל כל סדרי הבריאה אחרי שובו שכל בפועל. ועשיתי לו גדולה יותר מכל פמליא שלי כי מעלתו עולה מעלה מעלה מצד בחירתו ונטייתו אל הטוב כי המלאכים אין מי שיכריחם אל ההפך כאשר האדם ואל כל המעלות הללו רמז בכאן באמרו וכל גנזי עילאי אתמסרן בידיה.

ודא מסיר ועביד שליחותיה של יוצר בראשית.

ואלף מפתחן אתמסרן בידיה כח העשר ספירות כי כל אחד היא מאה כלם נמסרו בידו.

מאה ברכאן נטיל בכל יומא מלמטה לוקח מאה ברכות שישראל מברכים בכל יום וקושר קשרים ומכתיר כתר למארי עלמא ית' ויתעלה ונטיל ליה קב"ה לשמושיה לא יחסרו שמשים רבים לאין חקר ומספר למעלה כמ"ש היש מספר לגדודיו אמנם אל זה יביט הקב"ה יותר מכלם כי הוא תכלית כוונת בריאת האדם כי כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כי זה כל האדם והוא סוד כי לקח אותו אלהים לכהנו לו יותר מכלם.

בשעתא דאחיד ליה קב"ה אחמי ליה כל גנזי עילאי וכו' כל מה שהשיג בעודו בחיים חייתו מתוך הספר ראה אותו בפועל. וכלא חמינן בספריה כי נשאר אחריו בארץ אחרי הלקחו.

זכאין אינון חסידי עילאין דחכמתא עילאה אתגלי להו כי כמה ספרים אחרים יש ספרא דרב המנונא סבא ספרא דרבי ייבא סבא ספרא דרבי כרוספדאי ושלמים וכן רבים היו שהשיגו סתרי תורה וסוד המציאות ע"ה.