כתם פז על ספר הזהר תעד

גור אריה יהודה בקדמיתא גור ולבתר אריה וכו' ורזא דמלה בקדמיתא נער וכו' יאמר כי מדתו של יהודה תתיחס פעם אל נער בסוד חנו"ך לנער הוא שומר הפתח. ולפעמים תתיחס אל איש בהיותה דמות אדם על הכסא אמר כי כן יהיה מעלתו של יהודה עולה מעלה מעלה ממדרגה קטנה אל מדרגה גדולה מטרף בני עלית דלא לאתכללא מלאך המות וכו' ירצה כי מלאך המות השוכן ברגלי מדתו נסתלק הוא ממנו ולא רצה להיות מחלקו וזהו מטרף בני עלית מחלק אותו הטורף ואין מציל נסתלקת כי יהודה היתה לקדשו ולא נטה לצד הטורף. כרע בגלותא דבבל וכו' כלומר מחזיקין באמונתם אע"פ שהאומות מפתים אותם ואומרים להם בואו ונעשה מכם אפרכוסים ואפרכי' אינם שומעים להם דבר אחר יאמר כי הכריעה והרביצה הנז' בו אינה מחולשה אבל הם כרביצת האריה שלא ירבץ רק לטרוף טרף כך שכינתא שהיא מדתו אע"פ שנאמר בה נפלה לא תוסיף נפילתה היא כנפילת האריה בגין לנקמא משאר עמין כד"א צועה ברב כחו.

מי יקימנו הוא לא יקום לנקמא ממנו נוקמא אלא מ"י וכו' יאמר כי תהיה מפלתם של האומות כ"כ גדולה עד שלא תתיחס הנקמה אל מדתו של יהודה רק אל מדת הבינ"ה הנקראת מ"י משם יתמשך כח הגבורה לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים לעשות בהם משפט כתוב וכו':

לא יסור שבט מיהודה אוקמוה חברייא וכו' בפ"ק דבתרא תניא לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גלויות שבבל שרודין את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים אבל עד כי יבוא שילה בה"א בגין דשאר בו"ו לאו דוקא קאמר כי רבים הם הכתובים בה"א מן הכתובים בו"ו. אמנם הכוונה כי משפט התיבה ליכתב בו"ו שהרי מצינו כתוב בו"ו כי נגלה ה' אל שמואל בשלו ובלא יו"ד וגם כי נכתב פעמים רבים בה"א למטות בני ישראל בגורל בשלה להשתחוות ולזבוח לה' צבאות בשלה לא תמצא שילה כתוב ביו"ד ה"א כי אם בכאן והרמז לשמא עילאה קדישא שהיא הבינ"ה כי כח היו"ד והה"א בה. ושכינתא בשמא דא תיקום כלומר כי כנסת ישראל תקום מרביצתה מגופה בכח היו"ד והה"א שהיא הבינ"ה הנקראת מ"י והוא סוד מ"י יקימנו כדאמרן למעלה:

אסרי לגפן עירה ר' חייא פתח ה' ישמרך מכל רע וכו' יבאר כפל הכתו' מהו ישמרך מכל רע ומהו ישמור את נפשך ויאמר כי יש שמירה בעולם הזה ויש שמירה לעה"ב כמו שמבואר והולך ומבואר הוא בכמה מקומות מס' הזוהר משמירת הצדיקים בעה"ז ובעה"ב ויביא אגב ארחיה ענין הז' מדורות של גהינם שבהם נענשים הרשעים וכו' והכוונה בזאת הפתיחה ואם נראה לכאורה שאין לה שייכות בנדון הכתוב דאסרי לגפן ויתבאר לפנים אמנם פתח בה' ישמרך וכו' לפי שהמדה הזאת הנקראת גפ"ן היא השומרת רגלי חסידיו דלא יתמסרון בידא דדומה וכבר ידעת שנקראת שמו"ר ונקראת גפ"ן ממצרים תסיע והוא אמרו מאי גפ"ן דא כנסת ישראל ואגב ארחיה הביא ענין ר' יוסי שאמר הא דמברכינן אשתיית חמרא בורא פרי הגפן כי יודיע בזה כי מסדרי הברכות ע"ה תקנו מלות הברכות על הכוונה העליונה ר"ל שיהיו המלות רומזות על הדוגמא אשר אליהם מכוונין בברכה זו כי מלת בורא יורה על עולם הזכר ומלת פר"י על עולם הנקבה כמו שנתבאר בפ' בראשית בסוד הכתוב עץ פר"י ועץ עושה פרי כי עץ עושה פרי הוא היסוד כי הוא הבורא העושה והמשפיע בעץ פר"י שהיא העטרת ועל זה הסוד תקנו לומר בורא פרי הגפן כי הברכה לבורא הפרי הנז' כדי שלא לקצץ ואחר זה שב לבאר הכתוב באסרי לגפן עירה ואמר דא מלכא משיחא דזמין לשלטאה על כל עממיא חילין דממנן על שאר עמין ואינון תוקפא דלהון וביאר הסוד ואמר בגין דהאי גפן שהיא מדתו של משיח שליט על כל אלין כתרין וכן הוא ישלוט על כל האומות וכשם שכנסת ישראל נצח לעילא כך כנסת ישראל למטה ישיצון וינצחון חיילין לתתא ועל כלהו יתגבר מלכא משיחא. ומ"ש הה"ד עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות הסוד מבואר בפ' בלק כי יש קליפה ימנית ויש קליפה שמאלית וכל הכתרים בעלי הקליפה הימניים הם תחת ממשלת הממונה עליהם נקרא חמו"ר וכל הכתרים השמאליים הם תחת ממשלת נקבתו הנקראת אתו"ן ואברהם היה רוכב על חמו"ר להכניע כחו שהוא סוד ויחבוש את חמורו ובלעם על אתון ודע כי ממונה הקליפה השמאלית הנקרא אתון יוציא משלייתה היוצאת מבין רגליה ממונה א' נקרא עיר"ה והוא משחית ומקטרג על הילדים ולפי שבזמן הגאולה הגפ"ן הזאת תמשול על כלנה וכל הכתרים החיצוניים יהיו משועבדים ונכנעים תחתיה רמז בכאן יעקב ואמר אסרי לגפן עיר"ה כי יהיו אסורים ידיו ומשועבדים ונכנעים תחתיה. ובדוגמא הזאת יהיה מלך המשיח כי יבוא עני כלומר כמדתו הנקראת לחם עונ"י שאין לה מעצמה כלום אמנם בזמן הגאולה תתמלא פגימתה ויבא מלך המשיח הנקרא שמו ענ"י על שמה רוכב על חמור הממונה הימני בקליפה וגם על עי"ר השמאלי הכוונה כי כל מלכי הקליפה יהיו משועבדים אליו כמו שהחמור משועבד לרוכבו הוא שאמר בכאן תרין כתרין אינון דשלטין בהו עממיא ואינון מסטר שמאלא סטרא דמסאבא ואמר מסטר שמאלא אע"פ שהיא קליפה ימינית לפי שכלם מתיחסים אל השמאל הטמא כבס ביין לבושו הרמז על הנקמה שעתיד הב"ה להנקם מאומות העולם ודמה אותה לגבור מתבוסס בדם ההרוגים כדורך בגת. ודמה הנקמה ההיא אל היין ואל דם ענבי"ם לסוד כי העטרת המתיחסת אל הענבים בסוד סחטה ענבים ונתנה לו תתלבש בחוזק הדין הקשה המיוחס ליין בגין לאתלבשא בתרויהו לתברא תחותיה כל שאר עמין: