כתם פז על ספר הזהר תעג

יהודה אתה יודוך אחיך ר"ש אמר מלכו ליהודה אתקיים. יבאר כי מדתו של יהודה היא מדת המלכות ולכן נתקיימה בו לא במלכותו של שאול ולא שאר מלכים אשר מלכו בישראל כי המלכות האמיתי למלכות בית דוד הנמשך מיהודה. ויביא רמז לדבר ממה שאמרה לאה בלידתה הפעם אודה את ה' שהוא היה הרביעי לרמוז למדת המלכו"ת כי היא הרביעית במרכבה העליונה כנודע לבעלי הקבלה ויאמר כי בשמו של יהודה רמז הסוד כי שמא גרים והוא כי האותיות הראשונות משם יהודה הם יה"ו והם סוד השלש אבות אברה"ם יצח"ק יעק"ב והאותיות השנים האחרונות הנשארות משם יהודה הם ד"ה ושניהם דבר א' סוד הל"ת הדלה וסוד הה"א במילואה שהיא צורת דלת בנקודתה כי הה"א צורת דלת ונקודה בתוכה כאשר יתבאר בע"ה בפ' זאת חוקת התורה והוא אמרו בכאן ובמה אשתלים כלומר במה נמלא השם יהו"ה ואמר בדלת והיינו ה"א כלומר באו שני האותיות בשם יהודה הדלת והה"א להורות על סוד הפגימה והמלוי שבמדתו סוד פר"ץ וזר"ח.

וע"ד יודוך אחיך דמלכו דילך אתחזיא שאם לא כן במה יודוהו אחיו. ודא הוא רזא ויהודה עוד רד עם אל כלומר משל על אחיו בעזר האל יתברך הנזכר בשמו ואם התבונן תמצא כי אותיות יהודה עולות עם התיבה א"ל ועם קדושים נאמן אלין אינון קדישין עליונין דכלהו אודן לגביה פי' כל מחנות מעלה כלהו מודים למדתו ועל הדרך שהוא למעלה כך כל אחיו מודים על שהמלכות ליהודה יותר מכל אחיו ושווין ליה נאמן ע"ש מדתו הנקרא' אמונה בגין כך הוא קדמאה בכלא כמסע הדגלים וכן יהודה יעלה בתחלה:

רבי שמעון פתח כל כבודה בת מלך פנימה דא כנסת ישראל. הוא ידבר בנדון עצמו מדתו של יהודה וידייק מלת כל כבודה כי מלת כל מיותרת והיל"ל כבודה בת מלך פנימה מהו כל כבודה אמנם יבאר כי עולם האצילות כלו' הספירות נקראות כבוד על כבוד כלם נקראות כבוד זו על זו זה משפיע וזה מושפע דא דכר דא נוקבא וזאת היא נקבה לכלנה והיא נקראת בת מל"ך העליו"ן כי לעולם היא מתיחסת בשם ב"ת בת שב"ע בת קו"ל לפי שהיא שביעית למלך העליו"ן ובתו של קו"ל. וקראה פנימה למדת הבינה בגין דאית מלך דלאו איהו לגו כוותיה כי אין בכל המלכים והכתרים העליונים מי שהוא פנימה כלומר לפני לפנים כמוהו והאי בת מלך הנז' ממשבצות זהב לבושה מתלבשת בלבוש הגבור"ה הנרמזת בזהב מד"ת הדין.

והאי אוף הכי נמי מלך אקרי על הבת הנז' הוא אומר כי ג"כ תקרא מלך בבחינה שהיא מושלת על התחתונים ובעבורה תתקיים הארץ ולא מעצמה כי אין לה מעצמה כלום רק ממה שיושפע לה ממדת המשפ"ט משפט לאלהי יעק"ב וזהו סוד מלך במשפט יעמיד ארץ הרי שנקראת היא ג"כ על שם אמ"ה מל"ך העליון:

רבי יהודה ור' יצחק הוו אזלי וכו'. פתח ר' יצחק ואמר ויגרש את האדם וכו' האי קרא אוקמוה חבריא בבר נש דגריש לאתתיה וכו' נתבאר בפ' בראשית במימרא דר' אלעזר דאמר לא ידענא מאן עבד תירוכין אי קב"ה עבד תירוכין לאדם אי לא וביארו שם בדרך הסוד כי אד"ם גרש א"ת ומלת א"ת תרמוז לעטרת כד"א ואראה א"ת ה' שהכוונה כי בחטאו של אדם הראשון גרם כביכול שתתגרש העטרת ע"ד ובפשעכם שולחה אמכם.

ת"ח רזא דמלה אדם במה דחטא אתפס בהחליפו עץ החיים בעץ המות בו נתפס וגרים מותא וכו' וגרים לההוא אילנא דחטא ביה תירוכין היא כנסת ישראל העליונה כמו שנתבאר ובפשעכם שולחה אמכם ובהיות שהאם מגורשת גם בניה מגורשים. ולא לעלמין כי עוד ישוב לקחתה ולהשיבה אל ביתו ופי' הכתוב מסורס ויגרש האד"ם א"ת.

וישכן מקדם לג"ע את הכרובים וכו' האי לתתא כלומר זה יובן למטה באדם התחתון ולא למעלה והאי אילנא אשרי עליהו על אדם ועל אשתו כי סר צלם הראשון מעליהם ושרה עליהם כח האילן אשר בו המות.

ואת להט החרב במתהפכת אינון טופסי ושלהובי דאשא דההוא חרבא וכו' מכאן יתבאר כי הכנויים האלה מחרב המתהפכת ועץ הדעת טוב ורע הטוביות מיוחסות אליה והרעות הם הם כנויים לאשר למטה מהעטרת המיוחס לרגליה כי הוא הנקרא אילנא דמותא שרי והוא שאמ' בכאן והאי אילנא אשרי עליהו כשחטאו שרה עליהם אילן המות. וביאר כי החרב הזאת ינקא בתרין סטרין כי היא החרב נוקמת נקם ברית כי היא המקבלת דין ורחמים סוד פעמים אנשים פעמים נשים אמנם היה כל זה לשמור את דרך עץ החיים וביאר כי מלת הדר"ך ירמוז לעטרת כי היא דרך ושער לעץ החיי"ם שנאמר הנותן בי"ם דר"ך וכבר נתבאר בסוד אלהים הבין דרכ"ה.

א"ר יהודה שפיר והכי הוא והאי דגרים אדם לההוא אילנא דחטא ביה לאתתרכא היא העטרת ואפי' שאר בני עלמא כלומר אפי' שאר בני עלמא גרמו לגרשה ולא אדם הראשון בלבד כי כמה וכמה היו הגורמים שנאמר ובפשעכם שולחה אמכם בלשון רבים. אבל שפיר קא אמרת כי יתיחסו הגירושין אל אדם יותר מכל שאר בני עלמא ומשמע מדוכתיה דכתיב ויגרש את האדם בגין דהאי שלימו דאדם הוה כי הוא היה השלם שבאדם יציר כפיו של הב"ה ומההוא יומא אתפגים סיהרא כי הוא היה הראשון מהמקצצים ובכל דור ודור קמו יחידים מתקנים ובונים המדה והיו הדורות הורסים אחריהם עד שבא יהודה ואתתקף במלכות"א ואחסין ירותת עלמין הוא ובניו אחריו כי לו תאות המלוכה ולא למלכי ישראל שהיו הורסים ועובדים ע"ז הוא שרמז יעקב ע"ה בברכתו באמרו יהודה אתה יודוך אחיך כי יהודה גבר באחיו להתאחז במדה הזאת ולקדש את השם בתחלה בשעה שעמדו על הים הוא ירד תחלה ידך בעורף אויביך יהודה יעלה בתחלה.

ישתחוו לך בני אביך כלל כל השבטים לפי שהיו ליעקב בנים מארבע אמהות וביצחק שלא היה לו אלא אשה אחת אמר ישתחוו לך בני אמך. ולפי שיקשה לפי זה שהרי מצינן שנחלקה המלכות ולא הודו לו בענין המלכות מלכי ישראל לזה אמר כד הוו סלקין לירושלם הוו כרעין וסגדין למלכא בירושלם וזאת היתה גאותו של ירבעם שטרדתו מן העולם כדאיתא בפ' חלק ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב המלוכה לבית דוד וכו' אמר גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד כיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנא קאימנא סברי הא מלכא והא עבדא ואם יתיבנא מורד במלכות הוא וקטלין לי ואזלי בתריה מיד ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב וכו' ישתחוו לך ולא כתיב וישתחוו מבואר הוא: