כתם פז על ספר הזהר תעב

בסודם אל תבא נפשי וכו' ר' אבא פתח סוד ה' ליריאיו וכו' יאמר כי האל יתברך אינו מגלה סודות התורה רק ליראי חטא ופי' הכתוב כך סוד ה' ליריאיו ואי זהו סוד ה' הוא הנרמז בברי"ת העליון כי סוד התור"ה שבכתב והברית ענין א' הוא סוד הו"ו ומשך הו"ו וע"כ יסדום בברכ' המזון ברי"ת ותור"ה כי הדדי נינהו. וכבר נתבאר למעלה בפ' ואגידה לכם כי כל לשון הגדה הוא ענין סוד בסוד ויגד לכם את ברית"ו כי נתיחס הברי"ת אל הסו"ד ואל החשאי כמו שנתבאר בסוד הגימ"ל והדל"ת גומל דלים וגמילות חסדיו של הב"ה הברי"ת העליון עם הדלה סוד כנסת ישראל הוא בחשאי ובסתר נמצא א"כ כי סוד ה' שהוא סוד הברית אינו מתגלה רק ליראי החטא הנבדלים מזוהמת הנחש והשומרים בריתו וזהו ובריתו להודיעם. והביא הקדמה זו לאשום אשם לשמעון ולוי כי לא שמרו דרך ה' בענין שכם ואנשי עירו כי באו בברי"ת עמם ומלו עצמם ובאו עליהם במרמה והרגום לא נתנו לב אל הברית והפרו ברית חלפו חק והוא שאמר אביהם עליהם בסודם אל תבוא נפשי כלומר באותו מעשה שעשו בענין הסוד שהוא הברית אל תבא נפש"י כי נפשו של יעקב אחוזה בסוד הברי"ת שהוא א' מצרורות החיים שהם ג' סוד נפש רוח נשמה וכן הענין בזמרי בן סלוא הוא הפר הברית בהביאו אותו בבת אל נכר ואין לך הפרת ברית כזה.

בקהלם אל תחד כבודי בענין קרח שנאמר ויקהל עליהם קרח לא נתיחס שמו של ישראל שנאמר ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ולא אמר בן ישראל כמו שנתיחס בהתיחס על הדוכן שנאמר בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל. ואף גם זאת רמז להם כי אפי' בענין הברכה שבירך לבניו לא רצה ליחד כבודו לברכם אבל הניח הדבר למרע"ה.

ר' חייא אמר מהאי קראי משמע וכו' אמר זה לפי שאמר למעלה כי יעקב ע"ה יחד אותם שניהם בשמאלא דשכינתא ור' חייא יאמר כי ממה שנראה מהכתובי' דלא אתאחיד דא בדא אלא שהפרידם שנאמר אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל ואצטריך הכי להפרידם כדי להחליש כח מדת הדין הקשה. וע"ד אית ביה כלא כלומר יש בכתוב רמז לזה ולזה.

ולית לך דרא בעלמא דלא נחתא דינא דילהון לקטרגא בעלמא שמדת הדין מקטרגת אותם ומחייבת אותם על דרך מ"ש רז"ל אין לך עניים סופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון כדי שיהיו נפוצים. ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות נתן לו תפוצתו דרך כבוד והוא אמרו דאסגיאו מהדרי על פתחי דא לקבל דא והוא שאמר להם אביהם אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל:

יהודה אתה יודוך וכו' ר' ייסא פתח עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו. בגין לקדשא ביה ירחין וריש שתין. אם בעל נפש אתה תבין סוד השמש והירח העליונים דו פרצופין שהוא מתכונת השמש והירח התחתונים אשר על ראשנו. וזה שכבר נודע שאלמלא לבנה שהיא מתחדשת משלשים יום לשלשים בקרוב לא היה נודע חלוק זמן השנה לי"ב חדשים כי מתנועת השמש לא היה נחלק הזמן רק לתוספת הימים וחסרונם וכן הלילות כפי נטיית השמש לדרום ולצפון אמנם חלוק זמן השנה לי"ב חלקים לא היה רק מפאת חידוש הלבנה י"ב פעמים בכל היקף השמש מעת נטותו מנקודתו עד שובו אליו בקרוב. ואם תאמר והרי השמש נכנס בכל חדש במזלו והמזלות הם י"ב ומזה נדע כי יתחלק השנה לי"ב חלקים. זה אינו נרגש לעין כענין הלבנה שהיא מתחדשת לעין כל רואה אשר על כן צותה התורה ואמרה החדש לכם ראש חדשים תלה הדבר בחידוש הלבנה הנראית ועל פי הראיה היו מקדשין את החדש לא על ידיעת הכנסת השמש בכל מזל ומזל. נתבאר א"כ כי פרסום זמן החלוק והגבלת הזמן היה מפאת הלבנה כי היא תגיד מעשה השמש ותקופתו על קצותיו ומזה תבין למה אמר עשה ירח למועדים ולא אמר עשה שמש וירח למועדים שהרי בשניהם נאמר והיו לאותות ולמועדים אמנם גלה לנו דוד ע"ה כי עיקר פרסום חילוק הזמן לי"ב חלקים הוא מעשה הלבנה ולכן זכר לשון עשי"ה בירח ולשון ידיע"ה בשמש כי ענין הלבנה הוא בעשיה וענין השמש בידיעה. ואם בעל נפש אתה תבין כי זה לעומת זה עשה האלהים וכי השמ"ש העליון יתברך שמו פעולותיו אינם ניכרים ונודעים כי אם מפאת הלבנה העליונה ז"ה בידיעה וזא"ת במעשה. ולפי דרכו יודיע כי הכל נעשה בחכמתו יתברך וכי הלבנה לא תאיר כי אם מהשמש וכי כל א' מהם ימשול בזמנו זה ביום וזה בלילה כי בהאסף השמש במערב תאיר הלבנה ובזרוח השמש יהיה נבלע אורה של לבנה ותרוויהו עבד קב"ה לאנהרא והאור אינו רק א' והבן זה ויאמר כי מזה המתכונת יודעו זמני השבתות והימים טובים וראשי חדשים ושיחד האל יתברך חשבון הירח לישראל וחשבון השמש לאומות העולם כמ"ש ז"ל באת המאור הגדול ואת המאור הקטן הגדול לגדול והקטן לקטן לסימן כי ישראל ימנו לירח ועשו ימנה לשמש. ויאמר כי הירח אשר ישראל מיוחסים אליה היא הלבנ"ה העליונה אשר היא למעלה מכל צבא השמים הנאצלת משמש ומגן ה' צבאות וכנסת ישראל נאחזים בה ובהתדבקם בה נדבקים בהב"ה שנאמר ואתם הדבקים בה' וכו' אמנם האומות נאחזים בשמש זה התחתון אשר יש קץ לכל עמלו חמי מה בין האי להאי וכו' והביא זאת הקדמה מענין הירח לרמוז למלכות יהודה כי מדתו מדת המלכו"ת כאשר יתבאר: