כתם פז על ספר הזהר תמב

ויקרבו ימי ישראל וכו' א"ר חייא כתי' ויחי יעקב בארץ מצרים התם בקיומיה יעקב וכו' יבאר כי הצדיק כל עוד שמאריך ימים הוא מוסיף בשלימות ע"ד שאז"ל זקני ת"ח כל עוד שמזקינין חכמה מתוספת עליהם וכו' ועד"ז נאמר ביעקב ע"ה בעודו בחיים חייתו האנושיים ויחי יעקב בארץ מצרים קראו יעקב וכבר ידעת ההבדל שיש בין שם יעקב לשם ישראל אמנם בעת הסתלקותו למעלה נקרא שמו ישרא"ל מלשון שררה ומעלה וע"ד מ"ש ז"ל תוסף רוחם יגועון כי הצדיקים בעת הגויעה תוסיף רוחם מעלה והשג' יותר ממה שמשיג בחייו א"ר יוסי הכי ודאי וכו' יכריח מתוך הכתוב שכן הוא מדכתב רחמנא ויקרבו ימי ישראל למות שאם הכתוב מדבר ביום מיתתו של ישראל מה לו לזכור הימים כי ביום א' הוא מת ולא ביום א' רק בשעה וברגע אחד תצא נשמתו ממנו וא"כ מה ענין לשאר הימים אמנם ירמוז הכתוב כי ביום ההוא אשר הב"ה חפץ לאסוף רוחו ונשמתו של צדיק אליו כלומ' שמתבקש לישיבה של מעלה כל אותם הימים שהיה חי על פני האדמ' נפקדי' ובאים בחשבון לפניו ית' כי מלאו ימיו להאסף ובכן נזכרים כל המעשים שעשה בהם ולכן אשריו ואשרי חלקו מי שלא נדחו ימיו מפאת מעשיו לבוא ולעמוד בין העומדים הקיימים אבל הם קרבים לפניו ית' כי אלה הימים הם עומדים וקיימים לא נעדרים לא כדעת הפלוסופים הסבורים כי הזמן חולף הולך לו ולא עוד יזכר לפי שהוא מחובר מרגעים חולפים והם מקרה דבק בתנועת הגלגל החולף והעובר אבל האמת הוא שהזמן ואם הוא חולף מצדנו הנו קיים ועומד לפניו יתברך וימי הצדיקים נקרבים ונזכרים לפניו בעבור כשרון המעשה שנעשו בהם אמנם ימי הרשעים נדחים מלפניו ית' לא שהם נעדרים אבל נדחים ולכן לא נזכר בהם קריבה כמו שנז' בצדיקים וזה יורה כי אזי בעת מות הצדיק מתעל' יותר ויותר ממה שהיה בחייו ומטעם זה נקרא יעקב ע"ה בעת פטירתו ישראל כמוזכר בדברי ר' חייא. ויקשה שכבר מצינו שנז' בכתוב שם יעקב בשם תמימות המורה על שלימות שכן כתיב ויעקב איש תם ומלת תמים או תם ענינו ענין שלימות יאמר כי כן הוא אמנם שם ישראל גדול ומעולה ממנו. תניא א"ר יוסי וכו' יגיד כי גם בצדיקים ימצאו מדרגות זו למטה מזו כי אף על פי שנזכרים ונפקדים ימיהם לפני האל יתברך כמוזכר יש מהם שאינם מגיעים להיות סמוכים וקרובים כל כך לפניו ית' שלא זכו כ"כ במעשיהם להיות מהדבקים בה' והם נרחקים. ויש אשר הם באים ודבקים בו דבוק עצמי כל א' כפי עבודתו ומחשבתו בכשרון מעשיו. הה"ד ויקרבו ימי ישראל שהרי מצינו שלא נאמרה קריב' בכל הצדיקים בכלל רק בדרך פרט: