כתם פז על ספר הזהר שפז

והנה מן היאור עולות ז' פרות וכו' דהא מן נהר דא מתברכין כל אינון דרגין דלתתא הרמז על ז' היכלות אשר למטה במדת המלכו"ת שהנה"ר הידוע מתפרד ונחלק אליהם ואע"פ שמתחלק לד' ראשים הנה כל השבע המדרגות ניזונים ממנו וכן המה סוד ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך המה הנרמזים לרשב"י ע"ה בפ' ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין כי ז' תיבות יש בכתוב הזה ולפי שהן בחבור עמה בהכנסה אל בית המלך נאמר בהם ותרענה באחו באחוה ולא בפירוד. ואלה הם הנרמזות בפרות הטובות לנגדם ולעומתם הם הפרות הרעות אשר בקליפה הנרמזי' בשבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש כי גם הם על מספר שבעה כי זה לעומת זה עשה האלהים ונקראי' סריסים לפי שהן לא בידם טובם כסריס שאינו מוליד ונקראות הפרות האלה רעות לפי שהן יונקות מהר"ע הידוע ולא מצד הטו"ב. והנה ר' יצחק ימשיך הענין מלמעלה מראש הנה"ר שהוא משק"ה אל השבע העליונות ומן העליונות ירד' ההשקאה ע"י סוף הנהר אל השבע התחתונות והנה הן שבעה ושבעה מוצקות וכלנה נקראות טובות. ושבע הפרות הרעות הן הנה בצד הטומאה כמבואר. וכן ביאר ר' יהודה הענין בשבלים ואמר כי אלה ואלה ראה פרעה בחלומו ולפי' הוקשה לר' ייסא וכי לההוא חייבא וכו' והשיב כגוונא דלהון חמא דכמה דרגין אית אלין על אלין וכו' כי יש צל נאצל מצל ובבואה דבבואה ומחזה מול מחזה ומהתחתונה שבכלן ראה מה שראה והביא דמיון מההשגות האנושיות בחלומותיהם דהא כמה דאיהו בר נש הכי אחזיו ליה בחלמיה כי ההודעות כלם מלמעלה הם אמנם ההבדל רב ביניהם כהבדל הבר מן התבן וכבר נתבאר זה בפ' וישב:

ויהי בבקר ותפעם רוחו ר' יוסי אמר הא אוקמוה וכו' מכאן למד המפרש שכתב למה שמו פעמון לפי שמקיש פעם בזוית זו ופעם בזוית זו ופעם בזוית זו ויבאר בכאן כי נאמר בפרעה ותפעם על שהוא לא שכח את החלום רק שלא הראוהו פתרונו ולכן לא היה מקיש רוחו בקרבו רק פעם אחת לדעת את שברו אמנם בנבוכדנצר נאמר ותתפעם בכפל התיו המורה על ההתפעלות הרב לפי שהראוהו החלו' ואת שברו ושכח שניהם ולכן היה מקיש רוחו בקרבו פעמים פעם על החלום ופעם על שברו כפעמון הזה המקיש פעם כה ופעם כה והביא ראיה אל הפעמיות הזה ממה שנאמר בשמשון ותחל רוח ה' לפעמו דהוה אתי רוחא ואזיל ואתי ואזיל ולא הוה מתישבא עדיין כדקא יאות כי כן הוא בטבע כל ההתחלות בכל המעשים עד שלא נשלמו ונתישבו בהרגל להיות השכל חונה ונוסע ומרחף עד שיתישב הדבר על מתכונתו. ור' יצחק יודיע כי מלכי האומות גם כי יניקתם ממקום טמא וחיצוני הנה בהיותם במעלה על אומותיהם מראים להם ענינים עליונים בדרך הגדה כלומר בהחבא שנאמר את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה בדרך החבא ע"ד ויבא אלהים אל אבימלך וזולתם והמשל למלך שרוצה להזדווג עם שפחתו כי ע"י מסתרי"ם יבוא אליה וסי' לדבר ואת מלכים לכס"א וזהו אשר האלהי"ם ודאי הגיד כי ענין הגדה תורה על ההסתר אמנם לשאר בני אדם אינם עולים למדרגה זו רק הנביאים והחסידים או החכמים כי חכם עדיף מנביא ויאמר כי לפי שיוסף היה חכם וחסיד היה כדמיון הנביא היודע פשר דבר והבין פתרון החלומות על אמיתתם וע"כ אמר אותי השיב על כני ואותו תלה מכאן דחלמא אזיל בתר פשרא כלומר על היודע לפתור האמת ולפי שיוסף היה יודע עיקר החלום נתיחס אליו כאלו הוא פעל ועשה והשיב ותלה דכתיב ויהיה כאשר פתר לנו כן היה כי הוא פתר האמת: