עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryכתם פז על ספר הזהר

כתם פז על ספר הזהר שפג

Ketem Paz on Zohar 383 · כתם פז על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

וירא שר האופים וכו' ויאמר אל יוסף אף אני וכו' ת"ח ארורים אינון רשיעיא דכל עובדיהון כלהו לביש וכו' יקדים להודיע כי טבע הרשעים לדבר בגאוה ובוז ופיהם מכשילם והכתוב הזה יודיע זה כשכתב על שר האופים שהתחיל באף כי אין ספק שלא היה מדבר שר האופים בלשון הקדש אמנם הכתוב יגיד עליו שדבר בגאוה ובוז כדרך שמדברים בעלי הזדון כי גם כי ידברו בטובה הם מדברי' באף ובחימה ובגודל לבב עד שפחד יוסף וחרד לבו בו בהתחילו ספור חלומו באף וחימה וקצף גדול ולא כאיש נדהם ודואג לדעת את החלום ואת שברו אבל בגאוה וזדון רב וזה הודיע עליו הכתוב באמרו אף אני בחלומי כי הכתוב יודיע כי דבר באף וכשמוע יוסף את זדונו ידע דכל אינון מילין דיליה לאבאשא ובשור' דביש בפומיה וכששמע יוסף שאמר והנה שלשה סלי חרי על ראשי כדין ידע דאתבשר על חריבו דבי מקדשא בגלותא וכמ"ש דרז"ל בב"ר והנה שלשה סלי חרי על ראשי אלו שלשה מלכיות הראשונות ובסל העליון זו מלכות רביעית דהיא מכתבת טירומוסיא פי' מס מכל אומות העולם הנה כי נתבשר יוסף מתוך חלומו גלות ד' מלכיות גם כי לא נזכרו בכתוב רק שלשה סלי חרי הנה כשחזר ואמר ובסל העליון רמז לו על מלכות רביעית שעלה צחנתו ובאשו ורבו צרותיו למעלה ראש והוא שאמר בכאן חמי מה כתי' ובסל העליון מכל מאכל פרעה אשר יאכל כי בזה רמז לרוב המסים והארנוניות אשר יטיל עליהם והם פורעים ובמה שנאמר והעוף אוכל אותם רמז לו על שאר עמין דמתכנשי עליהו דישראל וקטלי לון וחרבי ביתיהו ומפזרי לון לד' סטרי עלמא נתבאר א"כ כי שר האופים לא הראוהו בחלומו דבר טוב כלל מראשו ועד רגליו הן לעצמו הן לאחרים אמנם שר המשקים יען נמצא בו דבר טוב על ישראל הנה בהיות ישראל מבורכים ומושפעים מאור העליון לא ימלט שלא יגיע מתמציתם גם על האומות בסוד הללו את ה' כל גוים וכו' כי גבר עלינו חסדו כי בהתגבר על ישראל חסדו יגיע להם חלקם ג"כ ועל כן פתר לו יוסף פתרון טוב כי בבשרו טובה על ישראל יתברך גם הוא על פי דרכו למטה והבן זה והוא שרמז בכאן באמרו ת"ח תרין דרגין אלין דקא חמא האי וחמא האי דא חמא כד שליט דרגא עילאה ואתנהיר סיהרא ודא חמא דאתחשך ושליט עלה חויא בישא ובג"כ אסתכל יוסף בההוא חלמא וכו' שיראה מזה כי יוסף לא פתר מה שפתר לשניהם מטוב ורע רק מה שבא הרמז בחלומותיהם אם טוב ואם רע יבשר ועל דא כלא בפשרא קיימא כלומר בידיעת הפותר תלוי הפתרון כי לא כל אדם יצדק פתרונו רק מי שהוא מסוגל לכך ויודע פשר הדבר כיוסף ע"ה. ואל זאת הכוונה פתח ר' יהודה ואמר לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי להודיע כי מתת אלהים הוא הלב הטהור כלומר ההשכלה והרוח הנכון הנמצא באדם להבין הדברים על בוריים כמו שנאמר ביוסף ע"ה הנמצא כזה איש אשר רו"ח אלהי"ם בו כי אין ספק כי לאיש אשר אלה לו הנה הוא מושפע מרו"ח אלהי"ם כמו שמלך המשיח יהיה מושפע מרו"ח אלהים שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו' כי אז תהיה הלבנה במילואה והוא אשר רמזו רז"ל ככתוב והארץ היתה תוהו ובוהו וכו' על ד' גליות ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של משיח שיהיה מושפע מאותו הרו"ח הנכון ואליו היה מבקש דוד שהיה מדתו והיה מתפלל ורוח נכון חדש בקרבי זכר לשון חדוש בשאלתו לרמוז לחידושה של לבנ"ה כי בחידושה יתחדשו ימינו כקד"ם והכוונה לר' יהודה בזה להודיע כי יוסף ע"ה זכה לאותו הרו"ח ומכחו היה יודע ושומע חלום לפתור אותו. ולפי שנמשך הענין לדבר בענין הרו"ח הזה הקדוש ויש לעומתו ולנגדו רוח אחר של טומאה נקרא רוח עועים הוא המפתה את הרשעים בעולם הזה לנטותם מן הדרך הישרה אל דרך רע הביא עובדא דר' אלעזר ור' יוסי דהוו אזלי בארחא. ושאל ר' יוסי לר' אלעזר על ענין הרוח הנז' בענין אחאב שנאמר מי יפתה את אחאב ונאמר שם ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר אנכי אפתנו ויאמר ה' אליו במה ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו וכו'. ותנינן דא הוא רוחא דנבות היזרעאלי כך דרז"ל בפ' חלק ת"ר שלשה מיתתן בידי אדם וא' מהם המתנבא מה שלא שמע וכו' כגון צדקיה בן כנענה ונשאו ונתנו שם בענינו של צדקיה בן כנענה והעלו כי הרוח שהתעתו הוא רוחו של נבות היזרעאלי ובכאן הוקשה לר' יוסי ראשונה אם איפשר לנשמות שעלו למנוחתם שלא הוצרכו להתגלגל אבל עמדו לפני ה' כמו שנזכר ברוח הזה של נבות ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' אם יחזרו לעולם הזה ואם תאמר שכן הוא האמת שנשלחות בשליחות בוראם לזה העולם כענין נשמות הצדיקים הנראי' לחסידי עליון אחר פטירתם מן העולם כגון רב המנונא סבא וזולתו שהיו נשמותיהם מתלבשות כדמות טייעא ומודיעו' להם סתרי תורה. הנה זה דבר מתמיה שישתלחו לשליחות שקר כזה כי אין ראוי שישתלחו הנשמות העומדים לפניו ית' בשליחות שקר הלא על דבר אמ"ת וענוה צדק. ועוד כי למה יענש אחאב על מעשה נבות היזרעאלי כי יבוא רוחו להענישו שהרי בדין לקח כרמו שכן הורה שמואל הע"ה בשעה ששאלו יש' מלך עליהם דכתיב את שדותיכם וכרמיכם וזיתכם הטובים יקח. ועוד כי בכסף מלא רצה לקנותו ממנו ולא רצה ואיהו הוא דאפסיד אנפשיה. א"ל יאות שאלת ומתוך שאלתך הנכונה נבוא אל תכונת האמת לדעת מה הוא הרוח הזה אם הוא רוחו של נבות ממש או רוח אחרת עמו וזה לפי שיש להסתכל אי רוח דנבות יכיל לסלקא ולקיימ' קמי קב"ה כי היה צדיק ומהעומדי' לפניו איך ימלאהו לבו להיות שליח שקר ולשאול על זה בעולם האמת שהרי הצדיקים אפי' בעלמא דשקרא שהוא העולם הזה הם מרחיקים עצמם מדבר שקר וכ"ש בעולם האמת. ואי לאו זכאה איהו היך יכיל לקיימא קמי קב"ה כי מי יעלה בהר ה' אם לא יהיה צדיק והנה ר' אלעזר חזק טענתו של ר' יוסי ביתר שאת להוציא נפקותא הכרחית שלא היה הרוח הזה רוחו של נבות כי נבות לא כ"כ צדיק להיות זוכה בין העומדים לפניו ולא ג"כ רשע להיות מלאך רע ישולח בם אמנם הרוח הזה האומר אני אפתנו הוא רוחו של שטן העולה ומקטרג והיורד ומפתה כי כן דרכו תמיד כענין מ"ש ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן וכו' לפי שכך דרכו ומנהגו אמר לו הב"ה צא מלפני כי דובר שקרים אין לו עמידה תמידית לפניו אבל נדחה משם בשליחות רע אם יחייב כך הדין כמו שנתחייב אחאב בענין נבות שאם היה רשאי לגזול את כרמו ממנו שלא כרצונו דמו של נבות מי התירו לו וגם דמו הנה נדרש ע"י הרוח הידוע ההוא המשקר והמפתה לבני אדם נמצא לפי זה כי ר' אלעזר מאן שיהיה הרוח רוחו של נבות כדעת רז"ל. האמנם כי נוכל להשלים בין שני הדעות ולומר כי רוחו של נבות היא התובעת דין על אחאב לפני הדיין ית' שמו ולתביעתה דין אמת יזדמן שם רוח אחרת עמו להענישו והוא כוונת רז"ל באמרם שהייתה רוחו של נבות ולפי שזה הרוח הוא המפתה ומטעה לבני אדם בדברי שקר נקרא רוח שקר ודוד היה מבקש להשמר ממנו ולהתרחק מטומאתו ושקריו והיה אומר לב טהור ברא לי אלהים כלומר שאם יתכן שלא נברא מתחלת ברייתו בטבעו להיות בלב טהור שעתה מחדש יברכהו ורו"ח נכון יחדש בקרבו כדי שיתרחק מאותו הרוח הנקרא רוח שקר. ונמשך הענין להודיע כי שני מדרגות המה מדרגה של קדושה לחוד ומדרגה של טומאה לחוד והבדל גדול יש ביניהם כהבדל האור מן החשך וששני השרים האלה שר המשקים ושר האופים אעפ"י שהיו דומים תנאי חלומותיהם זה לזה הבדל גדול ביניהם כי בא החלום לזה לבשר על הגפן אשר קנתה ימינו ית' בימי ממשלתה ולזה בא החלום לבשר בימי שפלותה ומפרי פי איש ישבע ויוסף הוא אשר רוח אלהים בקרבו ישמע חלום לפתור אותו מעיקרו ומשרשו ולכן כאשר פתר כן היה. וישלים הענין בביאור הכתוב וה' נתן קולו לפני חילו להודיע כי אין מספר לגדודיו ושלוחיו כי יש מהם נשלחי' מצד הקדושה הנרמז' בקו"ל דברי"ם אתם שומעים ושי אחרים נשלחים מצד הקטרוג ונקרא עצום עושה דברו לפי שהוא קשה כברזל וכסלע ומי יכילנו ועושה שליחותו נוטל רשות מלמעלה ונוטל נשמה מלמטה כפי' הדבר אחר והענין מבואר בעצמו: