כתם פז על ספר הזהר שעז

ויהי ה' את יוסף ר' יוסי פתח כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו וכו' יאמר כי בכל מקום שהצדיקים הולכים שכינה הולכת עמהם לשומרם שכן דוד ע"ה אומר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך וכו' וכן יוסף הורד למצרים שהיה זה לו דומה לגיא צלמות והב"ה ושכינתו ית' ירדה עמו לשומרו שנאמר ויהי ה' את יוסף ובמדרש רבה משלו משל לרועה שהיו לפניו י"ב בהמו' טעונות יין נכנסה אחת לחנותו של גוי הניח האחד עשר והלך אחריה אמרו לו מה אתה מניח י"א והולך אחר האחת א"ל אלו ברשות הרבי' ואיני חושש להם שיעשו נסך כך אמר הב"ה שבטי' ברשות אביהם וגדולים היו אבל זה שהוא קטן וברשות עצמו לפי' ויהי ה' את יוסף ואמרו זה לפי שלא מצינו בכל השבטים שיזכור הכתוב שהיה ה' עמהם כמו שנז' ביוסף ונאמר בו ויהי איש מצליח ונאמר בו ג"כ וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו והלא כבר נאמר ויהי איש מצליח מהו מצליח בידו דאפילו מה דהוה בידיה והוה תבע ליה בגוונא אחרא היה מתהפך בידיה וכן אמרו במדרש הוה אמר ליה מזוג לי רותחין והיו רותחין פושרין והיו פושרין ועל זה נאמר וירא אדוניו כי ה' אתו ולא וידע כי בעיניו היה רואה מעשה נסים בידיו ממש. ויאמר כי בזכות הצדיקים הרשעים נשמרים ומתברכים בגללם שכן נאמר ויברך ה' את המצרי בגלל יוסף וכן בעובד אדום הגתי כתיב ויברך ה' את בית אדום הגתי בעבור ארון האלהים.

ואינון לא יכלין לאתזנא בזכותיהו כך דרכם של צדיקים כמו שנז' בר' חנינא בן דוסא כל העולם כלו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש. וכן יוסף היה מתברך המצרי בגללו ולא היה ניצול ממנו בזכות עצמו לולא ה' שהיה לו ולא יעזבו את חסידיו חסידו כתיב זה יוסף: