כתם פז על ספר הזהר שעד

בא אל אשת אחיך ויבם אותה יבאר סוד צורך היבום על ידי אחיו של מת כדי שלא יתפרד הגזע מן השורש והכוונה בזה שיחליף הענף שנכרת באחיו הענף הסמוך לו והקרוב אליו כדי שלא יכרת שמו מהשרש וכח הענף שנכרת יצא באחיו כי זהו תיקונו שיתגלם הכח ההוא שהיה בענף הנכרת ויתלבש באחיו ויתגלה על ידו ויהיו נא פי שנים כבתחלה יוצאים מהשרש ולא יתפרש גזעא משורשיה כדקא יאות ואמר כדקא יאות לרמוז כי גם כי היבום שהיו נוהגים הראשונים ע"י האב או הקרובים אל המת ממשפחתו הנה היבום האמיתי הוא ע"י אחיו דהא יהודה וכלהו שבטים הוו ידעי דא כלו' סוד היבום שיותר ראוי להיות ע"י אח ולכן אמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אותה כי לך משפט הגאולה לגאול והסו' בזה כי ישבו אחים יחדיו כי באמרו אחי' יחדיו ירמוז כי הקרו' לגאול הוא האח כדמיון הענף היוצא בצד אחיו כי הוא השואב כח אחיו הנכר' ויצמח חליפתו באחיו וכבר ידעת כי האדם עץ השדה הוא ודוגמתו והוא סוד ואדם על עפר יקום וסוד ועפר אחר יקח וטח את הבית ויבאר כי יש ב' ענינים במתגלגלין האחד המשובח הוא אשר כבר פרע חובו שנתגלגל פעם שניה אחר שמת ותיקן את אשר עוות בראשונה כי זהו המשובח לפני יוצרו וחפץ בו לפי שכבר מת פעם א' ותקן בשניה וזהו ושבח אני את המתים עכשו בשניה שכבר מתו בראשונה ותקנו בשניה ויצאו מספק אם יתקנו אם לא ודייקו זה מהכתוב שאמר ושבח אני את המתים שכבר מתו אם הם מתים כבר מתו אמנם בא הרמז על מותא תנינא מן החיים אשר הם חיים עדנה שבאו בשני' כד"א אחרי בלותי היתה לי עדנה שזה על ששב לימי עלומיו לבוא כבראשונ' ועדיין לא יצא מן הספק אם יתקן או יעוות כבראשונה.

וטוב משניהם את אשר עדן לא היה שלא שב לימי עלומיו שלא הוצרך להתגלגל פעם שנית כי לא עוות בראשונה כי זהו המשובח משניהם שלא הוצרך לבוא לידי ספק. כי לא ישבח הכתוב את מי שהוא נעדר המציאות כמו שנראה מפשט הכתוב אמנם רמז למי שלא הוצרך לעדנה כלומר לשוב לימי עלומיו כי בזה לא ראה את המעש' הרע והיסורין שסובלין המתגלגלין ולפי שיקש' שהרי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואיך יתכן שלא ישוב להתגלגל לתקן את אשר עוות לזה אמר בגין דקב"ה יהיב ליה אתר מתתקנא בההוא עלמא כדקא יאות כלומר כי יש עבירות שאינם חמורות כ"כ לשבעבורם יצטרך להתגלגל אמנם מקום יש להב"ה בההוא עלמא ששם מקבלים עונשים והוא תיקונם ולא יצטרכו לשוב אם שיעברו בנהר דינור או זולתו מהעונשים כפי חומר העון ומכאן יתבאר מה שכתב החכם ה"ר מנחם רקנטי ז"ל במאמר ההוא דר' יודאי הוה קאים קמיה דר' עזריה א"ל צדיקים דאזדמן לון חובה מאינון כריתות דאוריתא וחיישי תשובה מיתה מכפר עליהו או לא א"ל אין ולזמנין דאתענשו בההוא עלמא ומתכפר להו כי משם הוכיח הרב שאין מדה זו נוהגת באנשים שצריכים למירוק מחמת עון קל רק בעונות החמורים כגון חייבי כריתות וכיוצא בהם כי מן השאר נפרעין ממנו בעולם הזה או מתכפרין במיתה אם חששו תשובה או נפרעין ממנו אחרי מותו כמו שהאריך הוא שם ז"ל בזאת הפרשה כי טוב פתר עליו השלום ומשם תקח די ספוקך בענין סוד הגלגול: