כתם פז על ספר הזהר שסה

ויחלום יוסף חלום רבי חייא פתח ואמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ה' ת"ח כמה דרגין לדרגין עבד קב"ה וכו' ראיתי להרחיב מעט הדיבור ובדרך קצרה בענין החלומות מה הם וההבדל שיש בין חלום לחלום ולא אאריך בהביא החלוק הנמצא בין החכמים החוקרים התורניים בענינם אם החלומות הם ממין הנבואה בפחות ויתר או אם הם ב' מינין נבואה לחוד וחלום לחוד כי אין ספק שכל החלומות הנז' בכאן הם ממין הנבואה וכבר אמרו ז"ל שהחלום הוא א' מששים בנבואה וקבלתם קבלת אמת כי מדרגות הנבואה הם ששה כאשר יתבאר והמדרגה הששית הוא מדרגת החלום והוא א' מששים כי כל מדרגה מהם בת עשר נמצא שהחלום הוא א' מששים. ונפל להם הטעיה הזאת אם החלום הוא ממין הנבואה אם לא לסבת המצא בענין החלומות חלום צודק וחלום בלתי צודק ואין כוונתו לדבר בחלומות הבלתי צודקים הבאים לבני אדם לסבת הרהורים והמחשבות אשר נתעסקו בהם ביום בעת היקיצה אשר לוקט אותם הכח המדמה אשר באדם ונשארו מצויירים בדמיונו ובעת השינה יעתיקם הכח המדמה ההוא וירכיבם בעניני' בלתי אמתיים בעשתונות משתנות ודמיונות מעורבים שאין בהם ממש כי על המין הזה מהחלום אמר החכם מכל אדם כי בא החלו' ברב ענין וקול כסיל ברב דברים דמה ענינם לקול הכסיל המרבה דברים בלתי מסודרים פעם כה ופעם כה ואמר כי כשיבוא החלום ברב ענין כלומר מעורב בלתי מסודר לא תחוש לו כי הוא בענין קול הכסיל אשר ידבר ברב דברים בלתי מתישבים. ועל המין הזה מהחלום הזהיר ואמר כי ברב חלומות והבלים כי את האלהים ירא כלומר לא יבהלוך החלומות ההם הבאים ברב ענין והבלים שאין בהם ממש לא תחוש להם אבל ירא את האלהים וסור מרע ולא תירא מהם. אמנם אם דברה תורה בסיפורי החלומות לא דברה במין הזה רק במין החלומות הצודקים שהם חלק מהנבואה הם הנשלחים לבני האדם ולגדולים בחשיבות להודיעם מה שעתיד לבוא לעולם כחלומותיו של יוסף ודניאל וזולתם ולמלכי האומות לצורך השעה לפרעה ונבוכדנצר וזולתם שאלה החלומות הם ממין נבואה גם כי ימצאו בהם מדרגות רבות בפחות ויתר כפי הכנת החולם כי יש חלום רובו בר ומעוטו תבן ויש חלום שרובו תבן ומיעוטו בר כי אי איפשר לחלום בלא דברים בטלים לסבת הכח המדמה הנושא הכח הדברי החל עליו ומרכיבו בדמיונו אם רב ואם מעט. ואחר שנתבאר זה ראוי לנו להתעורר במה שנמצא בדבריהם ע"ה בפ' הרואה כי שם הרבו אומר וצבא רב בענין החלומות והסכימו כי עיקר החלום תלוי בפי הפותר והביאו ראיה מויהי כאשר פתר לנו כן היה ואמרו כל החלומות הולכים אחר הפה ואמרו חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקרייא יראה מכלל דבריהם כי הדבר תלוי בפי הפותר אם טוב ואם רע ידבר והביאו סיוע לזה ענין הטבת החלום אמרו הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפי שלשה ויאמר חלמא טבא חזאי וכו' והקשו שם יפתרנו והא אמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקרייא אלא אימא יטיבנו ולכאורה יראה שזאת הקושיא לאו קושיא היא שהוא אומר שהחלום שאינו נפתר הוא כאגרת שאינה נקראת ויכול להשיב שמפני זה אמרו שילך אצל ג' ויפתרנו והשיב אלא אימא יטיבנו וראוי לדעת מה בין יפתרנו או יטיבנו ונראה כי מ"ש רבי יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה עליו הכוונה על כי החולם הזה חלם חלום ומתירא לספר אותו לשום פותר שמא יפתור אותו לרעה ועל כן נפשו עגומה עליו והוקשה למקשה כי איך יאמר יפתרנו והפתרון לא יבוא רק על ספור החלום וכי יבוא אל השלשה לא בא לספר להם החלום לשיפתרוהו לו גם באמרם לו חלמא טבא חזית אין שם פתרון כי עדיין הוא כאגרתא דלא מקרייא ולכן השיב אלא אימא יטיבנו כי הטבה שייכא בזה ולא פתרון כי הפתרון אינו אלא על הסיפור כי יצטרך הפותר לשמוע דברי החלום כדי שיפתור אותו מעין החלום כמ"ש רבא. הנה נראה מכל הסוגיא ההיא שכלם מסכימים שהחלומות הולכים אחר הפה של פותר אם טוב ואם רע ידבר ובר הדיא יוכיח ובעובדא דההיא אתתא דאתת לגבי דרבי אליעזר ואמרה לו חזית בחלמי דשרית"א דביתאי פקעה פי' קורו' ביתה נפלו א"ל ההיא אתת' ילדת בר דכר אזלת וכן הוה אתת זמנא אחר' ואמר' לי הכי ואיהו אתיב לה הכי אזלת וכן הוה. אתת זמנא אחרא אשכחת תלמידוי בבי ספרא אמרין לה ההיא אתתא קברה בעלה כד אתא רבי אליעזר אמר להו אבדתון גברא ולא כתיב כאשר פתר לנו כן היה יראה מזה כי הדבר תלוי בפי הפותר שהרי א"ל אבדתון גבר' גם מכלל דבריה' למדנו כי צריך שיהא הפות' אדם אחר זולתו כי לא יפתו' אדם חלומותיו לעצמו כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורי' ועל כן אביי ורב' אזלו לגבי בר הדיא וכי לא היו הם יכולי' לפתור חלומותיה' לעצמם אמנם למדנו כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורי' וצריך ספור החלום אל זולתו ושיהיה בקי. ומה שנמצא שם מענין שמואל כד הוה חזי חלמא בישא הוה אמר החלומות השוא ידברו וכד הוה חזי חלמא טבא הוה מתמה ואמר החלומות השוא ידברו והא כתיב בחלום אדבר בו יראה דאין הדברים האלה פתרון רק בטול או קיום כפי מחשבתו וענין זה צריך עיון כי יראה מכאן כי ענין החלומות לא מעלין ולא מורידין אחר שהחכם הזה שמואל ירחינאה שהיה בקי בחוקות שמים וארץ כמו שאמר על עצמו נהירי לי שבילי דרקיע' כשבילי דנהרדע' בפיו ובשפתיו יקימם או יפירם. ואיתא עוד תמן א"ר ביזנא בר זבדא וכו' משום זקן אחד ומנו רבי בנאה כ"ד פותרי חלומות היו בירושלם פעם א' חלמתי חלום א' והלכתי אצל כלם ומה שפתר לי זה לא פתר זה וכלם נתקיימו לקיים מה שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה ושם התנא רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה יראה מדברי רבא כי לא כל אדם יפתור חלומות רק מי שהוא בקי לתת שייכות איפשרי בפתרון דומה לענין החלום אם טוב ואם רע וזה ג"כ צריך עיון כי יהיו שני הפכים בנושא אחד ויתקיימו שניהם וכ"ש לכ"ד פנים כמנין הפותרים ואם היו מאה ומאתים כמו כן א"כ אנו צריכין לדעת מהו ענין החלום ומעשהו אם הוא הנראה על המקרה העתיד לבא על החולם או על זולתו כאשר כתב הראב"ע ז"ל בטענת יוסף לשר המשקים ולשר האופים הלא לאלהים פתרונים ספרו נא לי ז"ל אמר להם כי המקרים העתידים לבא בחלומות לאלהים הם כי הוא לבדו המחלים והמודיע העתיד והוא העושה שלום ובורא רע ואין בדברי לכם תועלת והפסד ושאמר להם כן כדי שלא יענישוהו אם תבא עליהם רעה יראה מדבריו כי החלומות הם הוראות על המקרים העתידים לבא וקשה לפי זה שיהיה בכח הפה להפך ההוראה מדבר להפכו אשר לסבת הקושי הזה רבו כמו רבו מפרשי הפ"ה הזאת הנז' להם ע"ה באמרם כל החלומות הולכים אחר הפה והוציאו המלה לכוונו' נכריות שלא עלו על לב רז"ל לעולם כי יש מי שפירש שכוונת רז"ל באמר' שכל החלומות הולכים אחר הפה להיות צודקי' ובלתי צודקים שזה תלוי אחד המאכלות שהאדם אוכל בפיו אם הם גסות או דקות כי עליית עשנם ואידיהם מהאצטומכא אל המוח כן יהיו חלומותיהם צודקים או בלתי צודקים. ויש מי שפירש כל החלומות הולכים אחר הפה אחר מה שהאדם מדבר ביום בפיו יחלום בלילה ע"ד רעיונך על משכבך סליקו ואתה הנך רואה כי הם דברי רוח ואם הם אמת כפי ענינם כי הם סבה לחלום להיותו כולו תבן או רובו בר או שהדיבור ביקיצה מביא הרעיון ההוא אל החולם בעת השינה הנה דעת רז"ל באמרם שכל החלומות הולכי' אחר הפה אין כוונתם אחר פה החולם. ואם תלו הדבר במלת פ"ה ולא אמרו כל החלומו' הולכי' אחר הפותר עוד תשמע סודו בביאור המאמר ב"ה. גם מה שפירש מפרש אחד בענין יוסף עם שר המשקי' כי קרוב היה הדבר לפתור ב' החלומות בשוה כי מה שראה שר האופים שהעוף היה אוכל המאכל מעל ראשו היה דומה למ"ש שר המשקים ואתן את הכוס על כף פרעה כי המלך דומה לנשר בעל הכנפים ויכול היה לפתור לשניהם בשוה אלא שנמשך יוסף אחר מה שקדם לו הכירא מחברתם ומהתחלפות שררתם והקורבה אשר להם אצל המלך ומהבדל החטאים אשר חטאו שעליו נתפסו ושעל כן גזר בדעתו לזה למחילה ולזה לצליבה גם זה אינו אמת כי עשהו ליוסף פותר ע"י השערה ואומד הדעת והיה איפשר שיקרה הדבר בהפך ובכן לא יקרא יוסף איש אשר רוח אלהים בו כאשר היה באמת ונחזור למה שאנחנו בו והוא כי האמת כי מסוגיית התלמוד יראה שהם מסכימים למאמר רבי יוחנן שכל החלומות הולכים אחר פה הפותר ואם הם דברי יחיד כמו שכתב הראב"ע הנה כלם מסכימים עמו אחר שהביאו כמה מעשים על זה נראה שאין חולק עליו וא"כ צריכים אנו למודעי על זה כי באמת ראיתי רבים ונכבדים האריכו למעניתם בענין הזה ולא העלו בידם רק להג הרבה ויגיעת השכל זה אומר בכה וזה אומר בכה וחתרו להשיב הדבר על מכונתו ולא יכולו כי הענין קשה מאד להולמו שאם החלום הוא הוראה על המקרה העתיד לבא שיהיה כח בפי הפותר להפך אותה ההוראה מרעה לטובה או להפך. על כן ראיתי כפי מה שעלה בידי מכל החקירות ההם שענין החלומות גם כי נחלקים במדרגותיהם למינים רבים כלם נחלקים לשלשה מינין. המין האחד והוא הפחות שבכלם הוא אשר ישתתף בו האדם עם הבעלי חיים כי גם הב"ח כלם בהמות וחיות ועופות וכל אשר בו רוח חיים חולמים בעת שינתם כי כן יחייב טבע היצירה בכל היצורים כל אחד ואחד כפי ענינו שהרי אנו רואים בעינינו כי בפתע פתאום יעור הבעל חי משנתו והוא מצטער לסבת הרהורו בדמיונו איזה היזק שיגיעהו מזולתו כמו שתאמר שהיה רודף אחריו ארי או מזיק אחר ובעת השינה יחלום ההרהור ההוא שראה בהקיץ ויעור משנתו מצטער. גם הקטנים יונקי שדים מבני אדם יחלמו כפי ענינם וטבעם אשר הוא בהם ולפעמים יעורו משנתם בצער וזה להם לסבת דמיונם במה שהרהרו בשעת היקיצה בצער מה שהגיעם ונחקק בדמיונם וחולמים אותו וזה טבע כל היצורים אשר רוח חיים באפם וזה המין מהחלום נמצא בכל בני אדם הקטנים עם הגדולים כי יחלמו בלילה במה שנתעסקו בו ביום ועל המין הזה מהחלום הוא מ"ש רבא מנין שאין מראין לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו ואמר רב יוסף תדע דלא חזי איניש בחלמיה לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא והביאו שם עובדא דקיסר עם רבי יהושע בר חנינ' א"ל אמריתו חכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזית דאתו פרסאי ושבו לך ורעו בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כולי יומא ולאורתא חזא כך. ועוד שם א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו חכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזיתא דאתו רומאי ושבו לך וטחנו בך קשייתא ברחייא דדהבא הרהר כל ההוא יומא ולאורתא חזא הנך רואה כי זה המין מהחלום כולו כוזב ולא יפול עליו שום פתרון כלל כי אין בו יסוד אמתי על מה שיחול בו הפתרון שהרי שני המלכים האלה מלך רומי ומלך פרס חלמו מעין מה שהרהרו כולי יומא ולא נתקיים להם שום דבר ממה שחלמו ויש במין הזה מהחלום מיני תערובת ובלבול דברים אין מספר כפי בלבול דעתו של חולם והוא מ"ש עליו שלמה ע"ה כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים כי זה המין מהחלום אפילו תבן אין בו ומכ"ש בר כי התבן הוא דמיון אל המשל אשר יתלבש בו החלום וזה המין אפילו משל אין בו ולא יצדק עליו שום פתרון כי לשוא ולשקר יפתור בו הפותר כלום. ויש מין שני מהחלו' אשר לא ישתתף בו האדם עם הב"ח כי הב"ח לא יחלמו עתידו' רק מהרהורי דמיוניהם הבהמיי אמנם ימצא במין האדם המוכנים בטבעם ובמזגם קצת דבקות בשכלם למעלה ונמצא בטבעם תשוקה תמיד לדעת את אשר יהיה בעולם או את אשר יקרהו ותמיד לא ינוח דמיונם ולא ישקוט בהקיץ מלהרהר בדברי' האיפשריי' להיות ולסבת הכנתם קצת מראי' להם בחלום ענינים איפשריים לפי שיש הוראות שמימיות בעולם איפשרי המציאות שהם תלויות ועומדות עד שישלימו תנאיהם להתקיים ויתקיימו או יתבטלו תנאיהם ויתבטלו ולכן הם איפשרי המציאות ומזה המין הוא מ"ש אליהוא בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים אז יגלה אזן אנשים וכו' הנה ביאר כי יש מין מהחלום שיש בו חזיון כי לשון חזיון הוא מענין מראה אשר יראו בה ההן והלאו כפי מה שתחקה כנגדה בתנועת ידיך או בתנועת עיניך הכל יראה בה שאם תחקה כנגד' פנים צהובים יראו בהם ואם פנים זעופים יראו בה וכוונת אליהוא לומר כי יש חלום שיש בו חזיון ומראה מודיע הדבר האיפשרי להיות ויתקיים בקיום תנאיו או יתבטל בביטול תנאיו וזה המין מהחלום יבוא לבני האדם המוכנים קצת לגלות אזניהם שישובו בתשובה קודם שתבא עליהם הרעה האיפשרית להיות בקיום תנאיה וכן יש במין הזה הודעה מהטובה העתידה לבא על האדם בקיום תנאיה והיא ג"כ איפשרית כמו שהוא ברעה באופן כי יש במין הזה השני מהחלום הוראה והודעה איפשרית תלויה ועומדת עד שישלמו תנאיה או תתבטל בביטול תנאיה. ודע כי יש בני אדם בעולם מסוגלים בטבע יצירתם לפעול בעולם בדבורם ובמראה עיניהם כאשר נמצאו בעשבים ובמחצבים סגולות מיוחדות בטבעם באמצעות שפע ניצוצי הכוכבים ורשומם בהם יפעלו פעולה והיא נפלאת בעינינו לא נשער סבותיהם כאשר לא נשער סגולת אבן המגניטס המושכת הברזל ובסגולת האבן המושכת את השער שנמצא בה בטבעה דבר והפכו שתמשוך השער מעיקרו ואם ישמוה על ראש המוקרח תצמיח השער במהרה. וכאבן המונעת צהלת סוסים ורנון העופות בעוד שהיא תלויה עליהם כמו שכתב החוקר בשער המחצבים ורבים כמו אלה הסגולות נמצאים במחצבים ובב"ח חוייב להם מטבע יצירתם ואנחנו נסכל הסבה ואמת אותם הנסיון כן בלא ספק נמצאים בבני אדם יחידי סגולה נודעת להם פועלים בעולם במחשבתם ודיבורם להרע ולהטיב בדברים שהם איפשריים להיות לא במחוייבים כי המחוייבים לא יפעל בהם המחשבה והדבור להפכם ממכונתם ומזה המין המהפכים הדבר האיפשרי מדבר להפכו בדבורם ובמראה עיניהם ובמחשבתם מצינו וראינו בינינו בעלי העין הרע פועלים לשעתם בלא ספק וגם בחכמינו ע"ה רבים היו פועלים במראה עיניהם כאמרם נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות ולא נאמר בזה שכך חייב עליו מזלו לשוב גל של עצמות לשעתו אמנם היה זה מצד כח החכם ההוא המסוגל לפעול רצונו בדבר האיפשרי שאם לא נתן עיניו בו לא ישוב גל של עצמות. וכן היה להם כח להטיב כענין מה שאמר לו רשב"י ע"ה לההוא דהוה קריינא דדרדקי דשמע לר"ש דהוה עסיק בנטילת ידים וכו' וחמא ר"ש דהוה אנטל ידוי במיא ונטיל לון בשיעורא סגיא אר"ש מלא ידיו מברכותיך וכך הוה דאשכח סימא ורבים מעשים כמו אלה נזכרו בתלמוד ובמדרש ובספר הזוהר שהיה להם כח גדול סגוליי בהם להעניש או להיטב בדיבורם בדברים האפשריים ומזה הכת היה בר הדיא מסוגל בזה מזולתו שהיה פותר ומהפך דברי החלום האיפשרי מדבר להפכו בסגולת דיבורו בשמור תנאי החלום ההוא עם תנאי הפתרון שיהיו מעין חלמיה כי המין הזה השני מהחלום הוא איפשרי המציאות והוא כאגרתא דלא מקרייא עד שיקראה הפותר המסוגל ויפתור דבריה לרצונו ורצונם באמרם כאגרתא דלא מקרייא כלומר שאין בה משמעות ידוע שיש בה פנים לכאן ולכאן והיא איפשרית הפתרון לדבר והפכו והפותר המסוגל בטבע יצירתו מטה כלפי חסד או להפכו על כן אמר לו רבא רשע בדידך קיימא מלתא וצערתן כולי האי יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמי עליה ועל המין הזה מהחלום האיפשרי הקיום והביטול אמרו שהוא הולך אחר הפה כלומר אחרי הפה המסוגל לזה כי לא כל הפיות שוים בזה רק הפה המסוגל כבר הדיא וכ"ד פותרי חלומות שהיו בירושלם שהיו מסוגלים לזה. ובזה יתישב היטב מ"ש יוסף לשני המצרים הלא לאלהים פתרונים בלשון רבים כאלו אמר להם כי יתכן שיהיו חלומותיהם מזה המין האיפשרי הסובל פתרונים לכאן ולכאן ושהוא אינו מסוגל לפתור אותם אל אשר יחפוץ ולא יוסיף ולא יגרע בזה לגזור אומר ויקם להם כי הדבר הזה תלוי באל יתברך לבדו להפך ההוראה אל כל אשר יחפוץ אמנם שיספרו לו אולי ישר בעיני האלהים שיבין הפתרון האמיתי שבאיפשרות מבלי הטייה לצד מן הצדדים ושאם באולי יטה הלא לאלהים פתרונים ושאין בדברו כלום. ויש מין שלישי מהחלום שהוא חיוביי לא איפשרי אמנם הוא הוראה והודעה אמיתית גזורה מהגוזר יתברך שתתקיים לעתיד כפי מה שגזרה חכמתו יתברך וזה המין הג' מהחלום אין בכח כל חכם ופותר להפכו ולא ימירנו מטוב לרע ומרע לטוב את אשר כבר עשוהו הוא ובית דינו גם אין בכח כל פותר לפותרו על אמיתתו רק איש אשר רוח אלהים בו כיוסף בחלום פרעה ודניאל בחלום נבוכדנצר ועל זה כששלח פרעה אחרי חרטומי מצרים וכל חכמיה אמר הכתוב ואין פותר אותם לפרעה לפי שהם היו חושבים שחלומות של פרעה היו מהמין השני האיפשרי ולכן היו פותרים ואומרים שבע בנות אתה מוליד וז' בנות אתה קובר כעובדא דבר הדיא עם אביי ורבא שאמר לו אקריון בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי אמר בנך ובנתך נפישן ואת אמרת לקריבי יהיבנא לון והיא אמרת לקריבי ואכפת לך ויהבת לון לקריבה והווין לך כעם אחר. ולרבא אמר ביתהו שכבא ואתו בניך ובנותיך לידי אתתא אחרא וכן הוה לפי שאותם החלומות היו מהמין האיפשרי והוא היה מסוגל בזה באותם החלומות איפשרי המציאות לגזור אומר ויקם לך. וכן חשבו חרטומי מצרים וחכמיה שחלומותיו של פרעה היו מזה המין והיו פותרים אותם כפי חפצם אמנם הפתרון ההוא לא היה מתישב בדעתו של פרעה כמ"ש רז"ל פותרין היו אותו אלא שלא היה נכנס באזנו של פרעה עד שבא יוסף איש אשר רוח אלהים בו ופתר האמת המחוייב לבא וכן הענין בחלומו של נבוכדנצר קרא לחרטומים ולאשפים ולמכשפים ולא נמצא בהם מי שיגיד לא החלום ולא הפתרון רק דניאל די רוח אלהין קדישין ביה לפי שהיה חלומו ממין המחוייב לא ממין האיפשריי. ומהמין הזה השלישי הם כל החלומות הנז' בתורה ובנביאים ובכתובים שאלה הם חלומות נבואיים מגידים אמת כל אחד כפי ענינו והוראתו ואין צורך לפרט אותם אחד אחד כי ענינם ידוע איש על מקומו וההבדל שיש ביניהם כפי הכנת החולם אם רב ואם מעט בהם הבר או התבן כי זה תלוי בהכנת החולם. ומעתה אבוא לבאר המאמר ומה שביארו הם ז"ל בפי' כל החלומו' הולכים אחר הפה.

ר' חייא פתח שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם וכו' יבאר כי יש מדרגות רבות בענין הנבואה זו למעלה מזו ימיניות ושמאליות וכל א' יונקת ממה שלמעלה ממנה ואמר זה להודיע כי כל מה שתתרחק המדרגה ממקור יניקתה כן יתמעט השגת המשיג בה וכל מה שהיא קרובה אל מקור יניקתה כן ירבה וכן יפרוץ השגת המשיג בה.

ת"ח כל נביאי עלמא כלהו ינקי מסטרא חדא מבין תרין דרגין ידיען הם נצ"ח והו"ד הוא מקור יניקת הנביאים.

ואינון דרגין הוו אתחזיין בגו אספקלרייא דלא נהרא היא העטרת שהיא כמרא"ה שנראין בה כל הגוונין ובזמן שהיתה הנבואה שורה על הנביאים היו נראים בה שני המדרגות האלה להשפיע בנביאים וזהו אם יהיה נביאכם ה'. במראה אליו אתודע בחלום אדבר יאמר כי כל הנביאים כלם לא היו מתנבאים כי אם במרא"ה או בחלום שהוא א' מששים הנבואה כמו שכבר נתבאר כי כשתמנה מנצ"ח שהוא מקור הנבואה עד גבריאל שהוא שר החלום תמצא שש מדרגות והם אלה נצ"ח הו"ד יסו"ד מלכו"ת מיכא"ל גבריא"ל ת"ח כל חלמא דאיהו כדקא יאות וכו' הוא הדבר אשר כתבתי שיש חלומות שאין בהם ממש והם המין הראשון מהשלשה כי יבואו ברב ענין כקול הכסיל ברב דברים וזה המין לא יפול בהם שום פתרון כי הבל המה אמנם החלומות שיש בהם ממש הם באים משר החלום גבריא"ל שמו ואמר שעכ"ז אין לך חלום דלא יתערבון בהדיה מלין כדיבן כלומר דברים בטלים לסבת היותו המדרגה התחתונה שבמדרגות הנבואה ובגין כך מניהו קשוט ומניהו כדיבן כלומר יש מהם רובם בר ומיעוטן תבן ויש להפך כפי הכנת המקבל. ואח"כ יבאר כי יש בחלומות איפשרי המציאות ויאמר שזה המין הוא תלוי בפה הפותר המסוגל לזה ואמר ולית לך חלמא דלא אית ביה מהאי גיסא ומהאי גיסא כלומר שיש בו ימין ושמאל וכבר ידעת כי כל דבר העומד בפרשת דרכים בין ימין ושמאל הוא איפשרי ועל כן אמרו ובגין דאית ביה בחלמא כלא כלומר מזה ומזה כל חלמין דעלמא אזלין בתר פשרא אמר כי רוב חלומות העולם הם תלויים בפה הפותר לפי שהם איפשריים כלומר נתנו לדבר הכתוב הזה שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה וביאר הטעם ואמר מ"ט בגין דאית ביה בחלמא כדיבו וקשוט כלומר דבר והפכו ומלה שלטא על כלא כלומר והדיבור המסוגל לזה שולט והופך אותו מרעה לטובה אחר שהוא איפשרי המציאות זהו מה שביאר ר' חייא בפי' כל החלומות הולכים אחר הפה ולזה אמר ובגין כך בעי חלמא פשרא טבא כי הדבר תלוי בפתרון. אמנם ר' יהודה ביאר הדבר מעיקרו ואמר כי לפי שמדרגת החלום היא התחתונה שבמדרגות הנבואה ומדרגת הדיבור שהיא הפ"ה העליונה שולט עליו על כן אמרו שכל החלומות הולכים אחר הפ"ה וכבר ידעת כי אין פתגם נעשה בארץ שאין שורשו ועיקרו למעלה ופה הפותר למטה המסוגל לזה מצא בו כח הפ"ה העליון השולט על החלום ולפי' יהפכהו כחומר חותם. ויבאר הכתוב הנז' באליהוא בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים שזה החלום הוא מזה המין לפי שאינו בא רק לגלות אזן אנשים שישובו בתשובה ולכן הוא איפשרי תלוי ועומד קיומו ובטולו בחלום ההוא והפסוקים הבאים אחריו יוכיח שאם ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי וכו' אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וכו' יחשוך נפשו מני שחת ונמצא שבטלה הוראת החלו' מעיקרו לפי שהוא ממין האיפשרי להתקיים או ליבטל. ויאמר כי לכך צריך האדם בעלותו על משכבו לומר פסוקי דרחמי כדי שיראוהו חלום צודק ואמיתי ולא יחלום דברים בטלים מהמין הראשון כי בקבלו עליו עול מלכות שמים מפקיד ופוקד נפשו ליוצרו קודם שישן אזי קב"ה אודע לה לנשמתא ע"י שר החלום אינון מלין דזמינין למיתי על עלמא כלומר הודעות כוללות או אינון מלין כפום אינון הרהורים דלביה כלומר או הודעה פרטית ממה שהוא מחשב בלבו ורוצה לדעת מהו העתיד לבא עליו אם טוב ואם רע.

בגין דבר נש נטיל ארחא דתוכחי דעלמא פי' כדי שיקח תוכחות מוסר בחלומו שמראין אותו חלומו' מפחידין וכמ"ש בדוד שמימיו לא הראוהו חלום טוב כדי שיהיו כל ימיו בתשובה מיראת החלומות וזהו אז יגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום.

בגין דהא לא מודעי ליה לבר נש בעוד דאיהו קאים בתוקפא דגופא יבאר כי ההודעות הצודקות לא יחלמם האדם בעוד שהכחות הגופניות חזקות עליו כאלו תאמר בתחלת הלילה בעוד שעשני המאכל ואידיו עולים אל המוח רק באשמורת הבקר כי נחו שקטו כחות הגוף ואז יגברו כחות הנפש ובהתגבר כח הנשמה מלאכא אודע לנשמתא הודעות אמיתיות ונשמתא לבר נש כשיעור משנתו וההוא הוא מלעילא כלומר זה המין הצודק והמגיד אמת לא שאר החלומות הבאים ברב ענין מעירוב דמיונות ועשתונות משתנות הכח המדמה אשר כלו כזב. והשלים הענין ואמר כד נפקי נשמתן מגופי וסלקי כל חד וחד כפום ארחיה יודיע כי לא כל ההשגות שוות אמנם כל אחד ואחד משיג כפי הכנתו כי יש מדרגות זו על זו במדרגות החלום וכלם בסוד החכמה העליונה שסדרם להיות כל מבקש משיג במדרגה הראויה לו.

ות"ח חלום דרגא חדא וכו' אמר כי שלשה אלה הם אבות לכל המדרגות הנראות לבני אדם הראשון שהוא למטה מכלנה הוא החלום ויש בו מדרגות רבות אלה על אלה כפי הכנת החולם כי הוא סבה לבא חלומו רובו תבן או רובו בר כמו שכתבתי למעלה. והאב השני שהוא למעלה ממדרגת החלום הוא המראה ויש בה כמו כן מדרגות רבות אלה על אלה כפי הכנת הרואה ועל כן ימצא בה משל וחידה בין רב למעט לפי כח הרואה או הנביא ההוא. והאב השלישי הוא שהוא למעלה ממדרגת המראה היא הנבואה שהנביא מדבר בניבו הדברים העתידים מפורשים מבלי משל וחידה ושמותיהם מורים עליהם כי החלום רובו הוא מורכב על הדמיון אשר צייר הכח המדמה בעת היקיצה והעתיק הדמיון ההוא בעת השינה והראוהו ענין סתום שצריך אל פותר כי ענין חלום הוא ענין סתום והוא מלשון רז"ל בפ"ק דקדושין מהו דתימא זמנין דחלים שפוותיה קמ"ל פי' פעמים שקופץ את פיו ונמצאו שפתותיו דבוקות ועל כן נקרא חלום וענין המרא"ה הוא שמראין לו הדבר בדרך משל כשם שהמראה הזכוכית מקבלת הצורה הנכחית אליה ונראית בה כי הצורה שכנגדה לא צורה אמיתית רק דמיון ומשל אליה כן יראה הרואה או החוזה הדבר ההוא בדרך חידה ומשל והנביא ההוא צריך אל פתרון המראה ההיא בתוך המראה ההיא ושואל עליה או שואלין אותו להבינו המראה ההיא כענין מה אתה רואה ירמיהו ופותרין לו בתוך המראה. אמנם ענין הנבוא"ה הוא ענין דיבור בבירור כענין בורא ניב שפתים שמדבר הנביא בניבו ובשפתיו הנבואה ההיא מבלי הצטרך אל משל וחידה גם יש בנבואה מדרגות רבות זו על זו ואל זה כיוון באמרו חלום דרגא חדא מראה דרגא חדא נבואה דרגא חדא אמר שהם שלשה אבות וכלהו דרגין אל דרגין אלין על אלין:

ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו מהכא דלא מבעי ליה לבר נש וכו' יאמר כי יוסף בחכמה עשה מה שעשה להגיד החלום לאחיו לפי שהחלום שאינו נפתר כאגרתא דלא מקרייא והוא רצה שיתקיים חלומו ובחר להגידו לאחיו כי לא הרגיש בהם שנתקנאו בו כדי שיפתרוהו לו לטובה כי אחיו היו ועצמו ובשרו הם וזה לפי שצריך האדם להשמר שלא להגיד חלומו כי אם לאוהבו.

ואי לאו איהו גרים ליה וכו' לפי שכל החלומות הולכין אחר פה הפותר המסוגל בזה כמו שביארנו בחלומו' האיפשריי' ובהגידו אותו למי שאינו אוהבו אולי יהפכהו מטובה לרעה ואיהו דאפסיד אנפשיה. ואיהו גרים ליה לסלקא כלומר להתעכב טובו שלא יגיע כי אם לזמן רב כאשר יבאר בהדיא ת"ח דיוסף איהו אמר חלמא לאחוהי בחשבו שהם אוהבים אותו ולבם לא נכון עמו ואלו היו יודעים כי על פיהם יתקיים החלום לא היו פותרים אותו אפי' בדרך תמיהה שלא יחשוב יוסף ולא יעלה על לבו שימלוך עליהם והנה הפה שאסר הוא הפה שהתיר בזכרם ובאמרם המלוך תמלוך עלינו כמו שנראה מענין החלום שפתרונו ענין ממשלה ומלוכה והנה באמרם כן פתרוהו לו אמנם היה זה בדרך תמיהה והועילה התמיהה ההיא לעכב הפתרון כ"ב שנה כמו שאז"ל במ' שבועות פ' ידיעות הטומאה א"ר לוי לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה מנלן מיוסף שנאמר יוסף בן י"ז שנה וכתיב ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה הרי מי"ז על ל' י"ג שנים ושבע דשובע ותרתין דכפנא עשרין ותרין הרי א"כ שנפתר חלומו מפיהם ובעבור שפתרוהו בלשון תמיהה נתעכב כ"ב שנים כמנין מלך תמלך במ"ק כי הה"א של ה"תמלך היא היא המעכבת בתמיהתה והוא מ"ש ת"ח דיוסף איהו אמר חלמא לאחוהי וע"ד גרימו ליה לסלק' חלמיה כ"ב שנין דאתעכב.

ר' יוסי אמר מנלן כלומר מהיכן אנו למדין שלסבת שנאתם אותו נתעכב קיומו של חלום דכתיב ויוסיפו עוד שנוא אותו מאי שנוא אותו דגרימו לי קטרוגין בדא כי אע"פ שפתרוהו לא היה לבם נכון עמו ועל כן נתעכב.

מה כתיב ויאמר אליהם שמעו נא החלום וכו' כלומר שיוסף היה מבקש שישמעו החלום כדי שיבוא לידי פתרון ויתקיים על פיהם ואלמלא כי מאת השם היתה לו שפתרוהו לגדולה אלו הפכוהו לרעה כך יתקיים וכשאמרו לו המלך תמלך גזרו גזרה אע"פ שהיא בתמיהה.

ובג"כ ויוסיפו עוד שנוא אותו כי הרגישו אם באולי יתקיים על פיהם ועל זה הוסיפו שנאה על שנאה: