כתם פז על ספר הזהר שט

מאי ותעמוד דקיימא כורסיא על סמכוי כלומר למה כתב לשון עמידה בענין ההפסקה אלא לומר לך כי בלידת הרביעי עמד הכסא על עמדו ומשם והלאה הוא עולם ההפרדה והלשון הזה משמש לשני משמעיו' לענין עמידה וקיום ולענין הפסק כי משם יפרד והיה לארבעה ראשים.

וא"ת אינון תרין בנין דאוליד' לבתר הם יששכר וזבולון כגוונ' דא ויהיו נא הם גם מרכבה כראשונים ואם כן יחסר השלישי והרביעי לדוגמת המרכבה והשיב לא דהא אינון באלין אתחברו בגין דשית סטרין דעלמא כחדא אינון וצריכה היא להוליד השנים האלה לדוגמת לא"ה העליונה שילדה שש קצוות בבנין.

ות"ח כלהו י"ב שבטין תיקונא דכנסת ישראל בהאי עלמא נינהו לאתתקנ' נהורא אוכמא היא העטרת שנקראת אש שחורה בסוד שחורה אני ונאוה כי הי"ב שבטי' הם כדוגמת י"ב אלכסונות שבהם היא מתתקנת.

ולאתבא עיקרא דכלא לאתריה כי זו הכוונה בכל מעשה התחתוני' להשיב ולכוון מחשבתם בכל אשר יעשו אל הדוגמא העליונה כענין יעקב שהוליד י"ב שבטים להיותם כדוגמת הי"ב אלכסונות ובדוגמת י"ב הוויות שהם עיקר הכל ולמה מפני דכלהו עלמין כגוונא חד קיימי ובהאי אשתכלל עלמ"א תתא"ה כגוונא דלעילא י"ב כנגד י"ב והשלים לבאר המתכונת ואמר יששכר זבולון הכא אשתכללו שית בנין שית סטרין דעלמא.

ועוד בני השפחות ארבע אתחברו באלין בסוד ד' קשרים שבזרועות והירכים בסוד וכל אחוריהם ביתה כמו שנתבאר למעלה ולפי שיש מקום שאלה איה מקום השנים הנשארים לתשלום הי"ב לדוגמת הי"ב העליונים אשר למעלה מעטרת לזה הקשה רבי חזקיה בדרך שאלה ואמר אי הכי הא אתמר דכל מה דאוליד עלמ"א תתא"ה שהיא העטרת פירודא איהו כי כן נתבאר כי מה שברא עלמא עילאה לעילא ברא עלמא תתאה לתתא בעולם הפירוד וא"כ מה תאמר ביוסף ובנימן שהם בני רחל הנרמזת בעטרת אי תימא דעלמא חד אינון בהאי כלומר שהם נכללים עם אלה העשרה. ויהיו י"ב לאו איהו דהא לא נפקו מעלמא עילאה לשיחשבו אף הם עם בני לאה כי עלמא תתאה מה דאוליד' אולידת לתתא ולא לעילא ואיך יחשבו עם בני לאה ואי הכי פירודא הוא אתא רבי אבא ונשקיה על יושר דברו ושאלתו שאין ספק שכפי המונח בקבלה היא שאלה קשה ולכן א"ל מלה דא סתים איהו דהא עלמא עילאה מתתקן בתריסר דאינון מדיליה וכן ראוי שיהיו הי"ב כלם מעצם העולם העליון ולא יחסר מהם ואיש לא נעדר ממספרם שם.

אבל ת"ח רזא דמלה חמינא בכל זמנא צדיק דעלמא תתאה עייל ונפיק וכו'. אמר כי אחר שגזרה חכמתו ית' שיהיה מדת היסו"ד יסוד לכל העולם עליונים ותחתונים והוא המשביר לכל אוכלוסי העטרת כי הוא היוצא והבא בה וזה כי אעפ"י שיתיחס חילוק הטרף אל העטרת כמ"ש ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה הנה הטרף עצמו מהיסוד הוא הוא הנהר הנכנס בה והיוצא ושב לד' ראשים כי אל זה היה הכוונה לו יתברך לשומו למעלה מהעטרת כדי להשפיע בה ולצאת כחו ע"י למטה באופן שהוא היוצא והבא בה וסוד הדבר אמרו הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם כי אל חי הם מבקשים כי הטרף שלו הוא שהוא היוצא והבא בעטרת ובעבור כן הושת על המתכונת הזה להיות יוצא ובא והוא אמרו ובגין כך אתבני באתר דא ועיקרא הוא לעילא ועיקרא הוא לתתא וא"כ אעפ"י שרח"ל ילדתו ועל ידה הוא יוצא למטה ללאה יחשב כי היא אם הבנים ולפי שקשה לפי זה אם תאמר ביוסף שנקרא' צדיק מה תאמר בבנימין שעדיין יחסר ללאה אחד ממספר הי"ב לזה אמר כתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני וכו' בא לבאר כי סוד שני הבנים אחד הוא וכי בבחינת ביאת הצדי"ק בעטרת נקרא יוסף ובבחינת צאתו למטה נקרא בנימין אחיו כי שניהם נקראים צדיקים כמו שנתבאר בפ' אעבדך ז' שנים ואמר כי על סוד זה אמרה רחל בצאת נפשה כלומר בצאת הצדיק בנימין ממנה כי נפשה של עטרת הוא חשבה שילדה אותו למטה ושלא יכנס במנין הי"ב ואשתארו חד סרי באינון דלעילא ובהיות המנין חסר למעלה הנה היא חסרה גם כן ועל כן אמר הכתוב ואביו קרא לו בנימן דהא אסתלק לעילא בעלמא עילאה וקנה מקומו כשנאבד יוסף כמחבר למעלה דלא שמש ערסיה הרי א"כ שניהם נרמזים ביסו"ד כי הוא היוצא והבא ובגין כך יוסף ובנימין כלהו תריסר כגוונא דלעילא ביחודא חד וללא"ה יחשבו אלא שרחל היא כלי לצאת ולבוא הצדיקי' בה והבן זה כי הכוונה לומר כי לא"ה היא אם הבנים כלם ורח"ל עקרה כי אין לה ולד מעצמה רק שמוציאה ההשפעות לפועל ועל הדרך הזה היא גם היא תקבל סוד הי"ב כלם בסוד שבטי ישראל המתקנים אותה מלמטה כי על ידם היא נשפעת בי"ב אלכסונותיה ודברי פי חכם הוא רבי אבא חן: