כתם פז על ספר הזהר שא

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה דהא כדין יהא כלא קשורא חד. בהיות ה' לו לאלהי"ם הנה יתקשר הכל והיה לאחד והאבן רועה ישראל מתברכת מימין ומשמאל כי הם סוד הברכה בהמזג' שניהם וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו בגין דאיהי מעשרא מכלא אתן מעשרא מכלא בהיות שהוא ישוב דוגמא עליונה בי"ב שבטים כנגד י"ב אלכסונות הנה יצטרך להמשיך אליה ברכת העשר.

אמר רבי אבא הא כתיב ויקח מאבני המקום.

רבי אבא יבאר הכתוב והאבן אשר שמתי מצבה ביתר שאת ואמר כי לפי שכבר נתבאר בפ' ויקח מאבני המקום שיש תחת האבן הזאת כמה אבנין ומרגלאן טבאן והיא רוכבת עליהם הנה א"כ מה שאמר הכתו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה לפי שכבר עילה אותה אין זה כי אם בית אלהים הנה עתה ארים לה קמא עילאה לפי שתלה כל שבח זה שהוא היסוד בה דאין זה לקיימא לתתא דתלה בה עלוי וזהו והאבן הזאת אשר שמתי מצבה תרגומו קמא שעילה אותה למעלה וכל אשר לז"ה נתן בידה.

בית אלהים בית ה' מבעי ליה כי אלהי"ם הוא הבי"ת עצמו שהיא העטרת וכן מצינו שאמר הכתוב לכונן בית ה' וכן בית ה' נלך כי היא בית ה' השוכן בו.

והשיב אלא אתר דבית דינא הוא מתרין סטרין וכו' אמר כי בהיות כי יש למעלה הימנה שתי מדות נקראות אלהי"ם והם בינ"ה וגבור"ה והם המריקים אליה תחלה ע"כ נקראת היא בית אלהים עליון.

אמר רבי אלעזר יובלא אע"ג דדינין נפקין מיניה וכו' חלק על רבי אבא שעשה מדת הדין אל היובל והנה הוא רחמים ואמר כי אעפ"י שמהבינה יצא הדין והוא הגבורה כלהו רחמים ודינין כסוד יְהֶוִה הנקוד בנקודת אלהים הנה הדין בה בכח וכל חדו מינה נפיק והוא חדוותא דכלא וא"כ אין ראוי לקרוא אותה כי דינא אמנם מדת הגבורה ההוא יקרא סטר' דדינא קשיא ואליו יתיחס בי"ת אלהי"ם הוא של הגבור"ה והודיע לפי דרכו שהטוב והרע המיוחס אליה הטוב והאהבה מצד היובל כד"א שמאלו תחת לראשי. והרע והדין הקשה מצד הגבורה כד"א מצפון תפתח הרעה א"כ ודאי בית אלהים נקראת מצד הגבורה.

ר"ש אמר בית אלהים היינו דכתיב קרית מלך רב מסייע ליה לרבי אבא כי מהכרח הכתוב תקרא על שם אלהים דבינה לפי שיש מלך סתם ומלך רב ומלך רב הוא עילאה וא"כ הרי שקראה הכתו' קרית מלך רב והוא היובל על שמו נקראת בי"ת אלהי"ם:

רבי חייא ורבי חזקיה הוו יתבי תחות אילני חקל אונו אולי נקרא השדה אונו ע"ש שהיו נראים שם אילות תרגום ירושלמי נפתלי אילה שלוחה אוניתא דחקלא והיו החכמים האלה יוצאים שם להתבודד ולעורר הלב אל החכמה.

אדמוך רבי חייא חמא ליה לאליהו כשם שכל מחשבתם והרהור לבבם אל למוד החכמה כן היה מזדמן להם בחלומותיהם לשמוע כלימודים.

אמר מקסטוטירא דמר חקלא נהיר רבי חייא אמר לאליהו ז"ל שמהוד זהרירותו השדה היה מאיר.

אמר השתא אתינא להודעא דירושלים קריב איהו לאתחרבא אפי' עתה בהגלות תשוב ותחרב מיושביה וגם כל אינון קרתין דחכימייא כמו שתאמר מתא מחסיא וזולתה מהמקומות שנשארו שם ישראל אחר הגלות שהיו עוסקים בתורה ורפו ידיהם ממנה. והקדים ירושלם לפי שהיתה היא מקור החכמה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם והיא מיוסדת על הדין כי צדק ילין בה והדין פעל בה עד שהחריבה על שרפו ידיהם מן התורה. ואמר כי נתן רשו לסמאל עלה ועל תקיפי עלמא הם החכמים אבירי ישראל שכן נקראו עשרה הרוגי מלוכה בפרקי היכלות כששמע רבי ישמעאל שגזר הקב"ה על עשרה מחכמי ישראל שיהרגו ונתנו רשות לסמאל הרשע שרה של רומי לך והכחד מאבירי ישראל כל נתח טוב ירך וכתף.

ואתינא לאודעא לחכימייא כדי שיתעסקו בתורה. דילמא יורכון שני ירושלים ולא יפסק ממנה התורה מכל וכל כי המקום הוא מועיל לכל ישראל בכל מקום שהם כשעוסקים בתורה כי התורה עץ חיים היא וכמו שיבאר.

אתער רבי חייא ואזלו ואמר מלה לחבריא כדי שיתעסקו בתורה. א"ר ייסא הוא אחד מהשומעים את דבר החלום אמר כלא ידעין דא ואין בזה חידוש כי לא בא כי אם לעוררנו אל התורה ובפעם הזאת לא גלה לך סוד מסודות התורה כמנהגו עם החכמים אם ה' לא ישמור עיר אלין דמשתדלין באוריתא כי התורה שמו של הקב"ה הוא השומר אותה ע"ד בכל המקום אשר אזכיר וכו':