כתם פז על ספר הזהר ש

ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה מלה לתרין סטרין איהו כלומר תתפרש לשני ענינים והכל א' האחד מה נורא המקו"ם על העטרת שנקרא' מקו"ם. וחד על ז"ה אתקיימא שהרמז על יסו"ד והנה הבין מזאת המראה כי אין ראוי להיות בטל מפריה ורביה כשם שאין ז"ה כי אם בבית אלהי"ם ובחבור א' כך אין ראוי לו אלא להיות דוגמא של מעלה לפרות ולרבות אתא אבוה ונשקיה הוא רבי צדוק זוטא הנז' למעלה ואמר מילך לא יהון לבטלא ועל שדרשת כענין פריה ורביה הזמין לך האל בת זוגך:

וידר יעקב א"ר יהודה כיון דכל האי אבטח ליה וכו' אמר שאין ראוי לצדיק לספק בהבטחת יוצרו אחר שהובטח וכבר הובטח יעקב והנה אנכי עמך ושמרתיך ויאמר כי לא מקטנות אמונה אמר כן אמנם נסתפק בענין החלום אם היה מהצודקים לפי שיש חלומות צודקים ויש בלתי צודקים ותהיה הכוונתו באמרו אם יהיה אלהים עמדי שחלומי הוא מאת האלהים ולא ע"י הקליפה אדע כי אהיה נשמר והבטחתי אמת כי ממקו' קדוש יהלך הנה אזי אני אמשיך אליה שפע וברכה מהמבוע ומהמקור העליון כי אז אעלה אל מדת ה' וע"י כן יהיה ה' לי להשפיע לאלהים. ולהודיע כי מדתו של יעקב ע"ה הוא המקבל תחלה מהכת"ר דרך הקו האמצעי אמר ת"ח ישראל דאיהו באמצעיתא כולא נטיל הוא בקדמיתא ממקור' דכלא ומשם בארה ושיעור הכתוב אם יהיה אלהי"ם שהיא השכינה עמדי ושמרני והבטחתי משם גם אני יודע נאמנה כי אז יהיה ה' לי ויש לאל ידי להמשיך לאלהים.

אימתי ושבתי בשלום אל בית אבי כד איהי יתיב בדרגא דילי שהוא מדת שלום הבית.

ד"א ושבתי בשלום אל בית אבי היא העטרת שהיא בית לאל וירצה כי משם יעלה אל מדתו והיה ה' לי לאלהים כלומר כי מדת אלהים יהיה סבה לעלות למדת ה' ומלת לאלהים למ"ד הסבה:

רבי חייא פתח ואמר דברי עונות גברו מני וכו' יקדים הקדמה זו להודיע כי הצדיקים אין להם בטחון בעה"ז כי הם מתיראים שמא יגרום החטא. ויבאר הקושי הנראה בכתוב כי התחיל בלשון יחיד באמרו דברי עונות גברו מני וסיים בלשון רבים באמרו פשעינו היל"ל פשעי את"ה תכפרם. ויאמר כי כוונתו להיות דינו נכלל עם הרבים ולא לפרוש מן הצבור שנבעת בתחלה להתודות על חטאו כי רב הוא וגבר עליו ואמר כי בהעריך חטאו אל חטאי זולתו ימעט בערכם וא"כ שאתה אל כביר ולא ימאס תפלת הרבים פשעינו כלנו אתה תכפרם. וביאר למה אמר דברי עונות היה לו לומר עונותי גברו מני מהו דברי עונות ואמר כי בשעתא דחובין סגיאין בעלמא אינון סלקין עד ההוא אתר דאקרי ספר דחייביא כי ג' ספרים הם הנפתחים בר"ה וא' מהם של רשעים גמורים ושם נכתבים העונות וכמ"ש דינא יתיב וספרין פתיחו ועל הספר ההוא ששם נרשמים דברי העונות הוא אומר דברי עונות ששם נפרטים ונזכרים גברו מני כי ידובר בהם לפני הדיין יתברך ועל דא פשעינו אתה תכפרם ועל שמודה אני בהם מודה ועוזב ירוחם הנה כי הצדיקים יראו שמא יגרום החטא ואל זה כיוון יעקב באמרו בלשון מסופק אם יהיה אלהים עמדי וכו' והיה ה' לי לאלהים אפילו רחמים כד אתוב בשלם אשוי לקבלי לדינא כי לא אשמח כי רב חילי במדת הרחמים אמנם אשית פחד אלהים תמיד לנגד עיני א"ר אחא אמר יעקב השתא לא אצטריכנא לדינא כלומר כי הוא צריך אל הרחמים וכד איתוב לבית אבא אתכלילנא בדינא ואתקשר ביה כי אבטח ולא אפחד והוא סיוע לדברי רבי חייא. אמר רבי יוסי לאו הכי אלא אמר השתא אם יהיה אלהים עמדי כי עתה הוא מבקש למדת הדין שתהיה שומרתו ולמגן וצנה נגד אויביו כי תהיה לוחמת מלחמותיו וע"כ הוא צריך אליה עתה אמנם בשובו בשלום אל בית אביו והיה ה' הרחמים והדין וזהו לאלהים אתכלילנא רחמי בדינא ומה טוב ומה נעים דברי רבי יוסי בביאור הכתוב אם יהיה אלהים עמדי כי אליה הוא מבקש: