כתם פז על ספר הזהר רצט

כתיב נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה. יחזור אל ענין ההבדל שזכר שיש בין המראה והחלום ויאמר אי תימא שהרי הקדים הכתוב נראה ה' ומה לתבן את הבר אלא הכא אתכליל דרגא עילאה בדרגא תתאה כלומר אלו לא כתב אלא בחלום בלא לילה היה המרחק ביניהם רב אמנם כשכתב בחלום הלילה אתכליל מדת יום במדת לילה והנה באו המדרגו' בסדר ויבאר למה לא זכה שלמה בעת הזאת לנבואה ואמר דעד כען שלמה לא הוה שלים כלומר שהיה תחלת נבואתו ועדיין לא נבנה בית המקדש ולא נתמלא צורת הלבנה כיון דאשתלים ונתעסק בבנין הבית כתיב וה' נתן חכמה לשלמה וכתיב ותרב חכמת שלמה וחכמ"ת שלמה הוא סוד הלבנ"ה וכדין הוה חמי שלמה עינא בעינא לא מתוך חלום הלילה.

לבתר דחטא אצטריך ליה לחלמא וירד ממדרגת הנבואה למדרגת חלום שכן כתיב הנראה אליו פעמים מכאן יוכיח כי תמיד היה השגותיו והדעותיו בדרך נבואה במאי דביני ביני ואם אמר הכתוב פעמים על תחלה וסוף אמר שהיה ע"י חלום קודם שנתמלאת הלבנ"ה הפגימה ואחר שחזרה להתפגם. וזכר סבת הפגימה אמר מ"ט בגין דלא נטיר ברית קדישא באשתדלותיה בנשים נכריות שהיה מגייר אותם שלא מדעתן לישא אותן. ואל יקשה בעיניך ענין רות כי היא ממקו"ר ישראל ובאת על דרך הקליפה ולכן היתה מתאמצת עם חמותה ולא רצתה לשוב אל עמה ואל אלהיה כמו שעשתה ערפה. וכן ביעקב אצטריך כלומר למדרגת החלום לפי שעדיין לא נשא אשה יראת ה' ועדיין יצחק אביו קיים כמוזכר:

והנה ה' נצב עליו הכא קשורא דמהימנותא כחד. אחר שראה הסולם הרומז לעטרת והמלאכים שהם רמז למרכבתה עלה עוד בצפייתו וראה העיקר שהוא המשפיע בכל ובכן חיבר ויחד הכל האמונ"ה והאמ"ת ודייק מלת נצב שהיל"ל והנה ה' עומד עליו. וכמ"ש הנני עומד לפניך שם על הצור וזולתו רבים ואמר כי ענין אמרו נצב כענין נציב מלח שענינו תל והוא יתברך הוא תל שהכל פונים לו ובגין דההוא סולם אתיהיב בין סטרין תרין שהם הזרועות בסוד שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני עז"א אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק שהם סוד הימין והשמאל.

ד"א והנה ה' נצב עליו עלוי דיעקב כך נדרש בב"ר רבי חייא רבה ורבי ינאי חד אמר עליו על סולם וחד אמר עליו על יעקב ויתכן כי גם הם כוונו אל הסוד הזה כי בהיות יעקב השלם האוחז בשני הזרועות יהיה הוא האמצעי אע"ג שהוא האחרון ובא הרמז בכתוב שאמר אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק והיל"ל לכתוב אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק אביך כי יצחק הוא אביו ומדכתב אברהם אביך הכניס יעקב בין שניהם.

וכנסת ישראל אתקשרא בינייהו כי יעקב וכנסת ישראל כאחד הם נמצאת המרכבה שלימה ולפי דרכו יבאר כי לכך כתיב ואלהי יצחק בו"ו כי היל"ל אנכי אלהי אברהם אלהי יצחק שהרי מצינו שכתוב במשה אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כי הו"ו היא מדתו של יעקב ובכאן הכניס הו"ו בין אברהם ויצחק לרמוז על מה שאמר כי יעקב הוא האמצעי בין השנים אעפ"י שהוא האחרון שבהם ועל הסוד הזה תקנו אנשי כנסת הגדולה בברכה הראשונה של י"ח ברכות אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב.

ועד יעקב לא אתנסיב לא אתמר באתגליא יתיר כלומר שלא נזכר לו בפי' שהוא אלהיו כאבותיו אמנם נרמז בסוד הו"ו שבאלהי יצחק לבתר דאתנסיב ואוליד אתמר ליה באתגליא דכתיב ויקרא לו אל אלהי ישראל הרי שקראו הכתוב אלהיו. וכך דרכה של תורה לדבר בלשון נסתר ובלשון ההוא היודע רמזיה הדבר נגלה אליו.

מהכא אוליפנא מאן דלא אשתלים לתתא וכו' וא"ת והרי יעקב אמרת שנרמז בו אלהי יצחק ועדיין לא נשא אשה לזה אמר ושאני יעקב דאשתלים כלומר שהיה שלם מנערותו ויושב אהלים ולפי שעדיין היה זה בכח ולא בפועל נרמז ברמז ולא באתגליא והוא אמרו ואי תימא דאשתלים בההוא שעתא כמו שאמרת שאני יעקב דאשתלים ולמה לא נכתב באתגליא אלהיך אלא חמא דישתלים לבתר ולפיכך נכתב ברמז ואי תימא הא כתיב והנה אנכי עמך ומשמעו אנכי אלהיך אלא אשגחותא דקב"ה ונטירו דיליה לא אשתביק מניה וכו' כלומר כי בזה העולם צריך שמירה הצדיק בעוד שלא נשלם כי מי שלא נשלם צריך שמירה אמנם כשנשלם עלה למדרגת שומר בהיות דוגמתו בעולם האלהות למעלה:

ויקץ יעקב משנתו וכו' ואנכי לא ידעתי וכי תווהא הוא ולמה יפלא בעיניו ומהיכן ידע זה כי אם מפאת החלום אשר ראה אלא ואנכי לא ידעתי כד"א ופני ה' לא חליתי. כלומר שלא תמה על שלא ידע המקום מקודם כי מי יגיד לו אלא על שאחר שנגלה לו סוד המרכבה לא נתן אל לבו לדעת שם אנכ"י וליכנס בידיעתו תחת כנפי השכינה כי הידיעה וההשגה בה היא ההכנסה תחת כנפיה. ויביא ראיה מענין רבקה שאמרה ותאמר אם כן למה זה אנכ"י וביאר הסוד ואמר כי תמיד היתה רבקה רואה השכינה באהל הנרמזת באנכי ולפיכך היתה מתפללת שם באהל על צרת נפשה מרצוץ הבנים וכשראתה שלא נעני' ותלך לדרוש את ה' כי הוא העונה בעת צרה והכוונה כי בקשה לחבר את האהל אנכי בה'. ואל זה הסוד כיוון והתפלל יעקב באמרו אכן יש ה' במקום הזה ושם אנכ"י לא ידעתי כמ"ש: