כתם פז על ספר הזהר רפה

יעבדוך עמים בזמנא דשליט שלמה. יאמר כי התנבא יצחק ע"ה בברכה הזאת אשר בירך את יעקב שני חלקי זמני ממשל' בניו הממשלה הראשונה בימי שלמה שמלך בכל העולם ובאו מקצ' הארץ לעובדו שכם א' ואל זה אמר יעבדוך עמים. ואל הממשלה העתידה ב"ב של מלך המשיח כי אז תהיה מנוחתו כבוד ולא בחרב ובכידון ינצח אמנם כל מלכי העולם יבואו וישתחוו לפניו ארצה ולכן אמר בענין שלמה יעבדוך עמים עבודה שיעבדוהו במנחות ובמתנות שנאמר וכל מלכי הארץ וכו' מביאים איש מנחתו אמנם היו נשארים כל א' וא' על ממלכתו ועל ממשלתו אמנם במלך המשיח ישתחוו לך לאומים וההשתחויה תורה על העדר ממשלתם לפניו שנאמר וישתחוו לו כל מלכים אז כל גוים יעבדוהו הרי העבודה וההשתחויה והמזמור ההוא אמרו דוד ברוח הקדש על מלך המשיח ומ"ש בו לשלמה אלהים משפטיך למלך כבר תרגם המתרגם על ידוי דשלמה אתמר בנבואה. אלהא הלכות דינך למלכא משיחא הב וצדקתך לבריה דדוד מלכא כי הוא עצמו המשיח ודע כי לא פי' המתרגם המזמור ההוא על שלמה לפי שלא נתקיים כל הנאמר בו בשלמה ע"ה וביאר כי פי' לשלמה כי הנבואה ההיא נאמרה לשלמה שהיה מולך בכל העולם להודיעו כי עוד יקום מלך ממנו ימצאו בו תואריו ועוד נוסף עליהם כהנה וככהנה הנז' במזמור ההוא.

הוה גביר לאחיך ולא אמר היה או תהיה כי מנהג הלשון כך הוא כמ"ש היה אתה לעם מול האלהים ואם תמצא בכתוב כי לשלג יאמ' הוה ארץ וגשם מטר וכו' גם שם יתבא' ע"ד הסוד כי על ההשפעה ידבר.

אלא דא רזא עילאה דמהימנותא דאלין אתוון וכו' יבאר כי הברכה וההשפעה שתבוא לכנסת ישראל הוא על הדרך הזה מה"א הראשונה שבשם הכוללת היו"ד וקוצה וממנה אל הו"ו הוא התפארת וממנו אל הה"א האחרונה היא כנסת ישראל ולהן לא כתב היה כי יתהפכו הצנורות הפך סדרן ולפי שבימות המשיח תהיה הממשלה ישרה אמר בו הו"ה לשלטאה עליהו ולרדאה לון ע"ד הממשלה העליונה הנצחית.

רבי יוסי אומר כלא איהו בזמנא דייתי מלכא משיחא. הנה רבי יוסי יפרש כל הכתוב על מלך המשיח ונתן טעם לדבר ואמר כי לא תקרא הממשלה ממשלה גמורה אם תפסק הממשל' ההיא בזמן מהזמנים ולפי שעברו ישראל על התורה נפסקה ממלכתם וממשלתם שכן נתנבא הוא עצמו ע"ה ואמר ופרקת עולו מעל צוארך וכמ"ש אנקלוס ויהי כד יעברון על פתגמי אורית' ותעדי ניריה מעל צוארך א"כ הוא לא יתנבא כי אם על הממשלה המתמדת והנצחית אשר אין אחריה הפסק:

אמר רבי יוסי כל הני ברכאן מסטרא דחולקיה דיעקב הוו וכו' יאמר כי אעפ"י שדעתו של יצחק בברכותיו אלה עם עשו הנה השכינה אשר הוא ידבר על פיה לא הניחתו אלא לומר בפיו מה שהיה ראוי לומר על סגנון הראוי ליעקב כי הברכות האלה מעיקרן היו של יעקב אלמלא גרם חטא אדם הראשון ע"י פתוי הנחש הוא שרו של עשו ועכשיו שתקן יעקב המדה ובא במרמה לא נטל כי אם את שלו שהיה גזול גנוב עם עשו ולכן הסכים הוא עם השכינה לברך את יעקב על הסדר והסגנון ההוא הנאות ליעקב ולא לעשו. זו היא הכוונה האמיתית בדברי ר' יוסי ועל כן תמצא שהקשה רבי חזקיה ואמר והא חמינן משמני הארץ וטל השמים דאינון ברכאן נטל עשו לבתר כלומר הרי מצינו כי על הדרך שבירך יצחק ליעקב על הדרך ההוא בירך לעשו ואין משם ראיה שהיו של יעקב על הדרך שאמרת והשיב רשב"י ע"ה לאו הכי לאו האי כהאי כלומר הבדל גדול ורב יש בין הסגנון אשר אמר ליעקב ובין הסגנון שאמר לעשו וזה כי ביעקב אמר ויתן לך האלהים בלשון מתנה וחיוב כי לא יחזור ממתנתו אחור ובעשו כתיב יהיה כלומר יתכן שיהיה בלשון איפשר על תנאי וכמ"ש ופרקת עולו מעל צוארך. וגם כי ברכותיו של יעקב באו על סגנון מסודר והוא אמרו מטל השמים ואח"כ משמני הארץ בסמוך שזה יורה כי ברכתו ברכה נצחית על דרך עולם האצילות כי הוא חלקו העיקרי אמנם בעשו הקדים התחתון לעליון ואמר משמני הארץ יהיה מושבך והפסי' במלת יהיה מושבך ואח"כ אמר ומטל השמי' מעל בהפסק' והנה באמרו מטל הורה על כי השפעתו על ארצו הם השמים אשר מעל ארצו הם השמים אשר נאמר עליהם כי שמים כעשן נמלחו. והוא שרמז רשב"י ע"ה דא לאו איהו כדא ודרגין אתפרשן כמה וכמה בגין דבדא ביעקב כתיב ויתן לך האלהים מטל ומשמני הארץ וכו' דוק ותשכח כי הוא הנרצה בדבריו. תו יעקב לעילא ולתתא ועשו לתתא יאמר כי מה שנאמר ליעקב מטל השמים ומשמני הארץ כולל מעלה ומטה כי בהיותו מושפע למעלה יהיה מושפע למטה וזוכה לשתי שולחנות כי בכלל מאתים מנה אמנם בעשו למטה ולא למעלה שהרי מ"ש והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך משמעו למטה בזה העולם כי למעלה אין לו חלק ונחלה כי הוא חלק יעקב שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. ת"ח בשעתא דשראן לנטלא ברכאן כלומר ראיה לדבר שהרי כשהתחילו ליטול כל אחד ואחד חלקו מהברכות מיד נטל יעקב למעלה והעד ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ועשו נטל חלקו וממשלתו למטה באלופיו כמוזכר בכתוב. ר' יוסי בר"ש בן לקוניא א"ל לרבי אלעזר וכו' רבי יוסי זה היה אחי אשתו של ר' אלעזר כי ר"ש בן לקוניא היה חמיו של רבי אלעזר ושאל לרבי אלעזר כלום שמעת מאביך אמאי לא אתקיימו ברכאן דברכיה יצחק ליעקב ירצה אחר שברכותיו שבירך יצחק ליעקב לא היו על תנאי שאם בירכו על תנאי בהבטל התנאי יבטלו הברכות ואם תאמר הרי התנאי מבואר בברכותיו של עשו כמ"ש ופרק' עולו מעל צוארך הן אמת שיפרוק עולו מעל צוארו אבל ישאר זה בממשלתו ובברכותיו וזה בממשלתו ובברכותיו וירויח עשו בזה שלא יהיה לו עבד ליעקב כמ"ש לו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים והנה א"כ לא ראינו אלא שנתקיימו ברכותיו של עשו ואם היו על תנאי ולא נתקיימו ברכותיו של יעקב אעפ"י שלא היו על תנאי. א"ל כל אינון ברכאן מתקיימי וברכאן אחרנין. כלומר הנה הענין הוא להפך ממה שאתה חושב כי לא די שיתקיימו הברכות שבירך יצחק ליעקב אבל עוד יתקיימו עמהם ברכותיו של הקב"ה הנזכרים בנבואת חלום הסולם כי שם נאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה וכו' והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת וכו' וכל הברכות ההם אלו ואלו יתקיימו כי לא ישוב דבר הנביא אחור עם דברו של הקב"ה אמנם יעקב בחר לו יה ועשה עיקר מטוב העולם העליון לאחוז מזה שהוא העיקר וגם מזה לא יניח ידו אמנם יהיה בזמן ביאת המשיח כי אז יתקיימו הברכות הגשמיות כדרך קיום הרוחניות. ובכן יאבד עשו ברכותיו הגשמיות ונמצא קרח מכאן ומכאן שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והמשפט הזה הוא כליון חרוץ ולפי שסוף הכתוב אומר והיתה לה' המלוכה שנראה כי אזי ימלוך ולא עתה ח"ו לזה אמר אע"ג דשליט קב"ה לעילא ותתא יהב לון לשאר עמין וכו' ירצה כיון שנתן להם הקב"ה לשרי אומות העולם ממשלה כי כן גזרה חכמתו יתברך וכמ"ש אשר חלק ה' להם כי לצורך הבריאה נבראו וטעו האומות אחריהם בראותם משטרם בארץ ושכחו אל עולם כי אשר בראם והפקיד' על תפקידם שלא ישנוהו כאלו ח"ו נשכחה ממשלתו ומלכותו של יוצר בראשית והנה לעתיד לבא כי יפקוד על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה תתפרסם מלכותו ויודע כי לו לבדו המלוכה וכמ"ש והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד כי האלילים כרות יכרתון ותתפרסם אחדות המלוכה לו ולשמו ביחוד מבלי קצוץ:

ויהי אך יצוא יצא יעקב וכו' ר"ש אמר תרי יציאות למה וכו' הנה רז"ל ביארו השתי יציאות הללו אמרו שהדלתות היו נכפלין לאחוריהן עמד לו יעקב אחר הדלת עד שנכנס עשו ויצא לו הה"ד יצוא יצא יעקב נראה כיוצא ואינו יוצא. אמנם רשב"י אמר כי א' לשכינה וא' ליעקב כי בהכנסו לקבל הברכות נכנסה שכינה עמו ויצחק מברך והשכינה מסכמת ובצאתו לא זזה מעמו ויצתה עמו ובצדו וזה יצוא יצא תרי יציאות כחד שלא עזבתו אפילו רגע קטן. ועשו אחיו בא מצידו מן הציד לא כתיב וכו' דלא הוה ביה ברכה הנה רז"ל אמרו שכשאמר לו אביו שא נא כליך שצוהו שחוז מאני זינך שלא תאכילני נבילות וטרפות סגי מאני זינך שלא תאכילני גזילות וחמסים ואמרו וילך עשו לצוד ציד להביא אם מצא מוטב ואם לאו יביא מן הגזילות ומן הנבילו' ובכאן רמז שהביא דבר שלא היה בו ברכה אולי יכוון שלא שחט ולא בירך על השחיטה ורוח הקדש אומרת אל תלחם את לחם ר"ע עי"ן כי לחמו לחם מגואל היה לחמו של נחש המצורע העולה במספרו רע עין מצר"ע כי הרע העין הזה סכינו פגומה ואוכל נבילות הוא ובלא ברכה: