כתם פז על ספר הזהר רעד

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר וכו' יבאר תחלה ותלך לדרוש את ה' ואח"כ יבאר ענין הרצוץ ואמר לאן אתר אזלא וכו' אמר כי ההליכה הנז' בכתוב אין הכוונה לדרוש בעצמה את ה' להתפלל על צערה כי גם בשבתה בבית תדרשהו ותתפלל שהרי שניהם התפללו זה לנכח זה בביתם אמנם ההליכה היתה למדרשו של שם ועבר שידרשו בעדה את ה' על צערה ועל ענין הריונה מה תהא עליה וכמ"ש ויאמר ה' לה ע"י שם ועבר. ויתרוצצו הבנים בקרבה אתברו כד"א רצץ מוחו וכו' ירמוז כי במלת בקרבה ר"ל בקרב ה"א האחרונה שבשם וכבר ידעת כי שם הוא סלע המחלקות בין צדיק יסוד עולם ובין שרו של עשו הרוצה תמיד לטמא המקדש והבן זה כי זה רוכב על הכסא וזה רוכב על נחש וזה לעומת זה וכן היה במורגש כי בהיותם שניהם בקרב אמם היו מתרוצצים כל א' מהם מבקש לרצץ מוחו של אחיו וכמ"ש במדרש רבה ר' יוחנן אמר זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה ואם ביאר מלת ויתרוצצו מענין מרוצה הכוונה אחת ר' לוי אמר שלא תאמר משיצא ממעי אמו נזדווג לו אלא עד שהוא במעי אמו זירתיה מתיחא לקבליה שנאמר זורו רשעים מרחם הנה כי באר רבי לוי ענין בקרבה מוסכם עם המוזכר דתמן ההוא רשע דעשו אגח ביה קרבא. ויתן טוב טעם ודעת למה יעקב ע"ה תמיד מתעסק בתחבולות עם עשו ויאמר כי היה עושה זה כהוגן להתחכם כנגדו כמו שהתחכם שרו של עשו להשחי' קדש וליטול את שאינו שלו ע"כ יעקב ע"ה התחכם גם הוא בתחבולותיו של נחש עצמם להחליש כחו של עשו ולהדיחו מעל נחלת ה' וכמ"ש בא להרגך השכם להרגו ודעתו של יעקב למטה להדיח כחו למעלה מעל משכן ה' לצד העקב למטה כי שם ביתו ואל זה רמז הכתוב באמרו וידו אחזת בעקב עשו כלומר להכניעו ולשעבדו ולכפותו וזהו אמרו דשוי ידוי על ההוא עקב לאכפויי ליה. ד"א וידו אוחזת בעקב עשו דלא יכיל למיפק מניה מכל וכל וכו' הודיע שלא היה איפשר לקיום העולם בזולת כח הקליפה והיא היתה סבת הפגימה שאלמלא הוא לא נמצא עולם מורגש ולא מוטבע ולא חומרי כי אם בסבת הפגימה המיוחסת לנחש וכבר ביארנו כוונתינו בהביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח באר היטב שהכוונה שאלמלא כן לא היה מציאות לעולם הגשמי בלתו ולכן היה בחיוב החכמה העליונה שיהיה ידו של יעקב אוחזת בעקבו של עשו הרמוז והבן זה וכן למטה. וע"ד אצטריך ליה למהך עמיה בחכמתא חוזר למעלה לענין הבא להורגך השכם וכו':