כתם פז על ספר הזהר רמח

ותמת שרה בקרית ארבע רבי אבא אמר וכו' יספר בשבח שרה אמנו שלא היה כמוה בכל נשי העולם ביען נזכרו בתורה ימי שני חייה בכלל ופרט כי יודע ה' ימי תמימים גם מקום קבורתה. ויקשה שהרי מצינו במרים שנז' מיתתה גם מקום קבורתה ויאמר כי להגיד סורחנן של דור המדבר בא הכתוב שפסק הבאר במיתתה מיד שנאמר ולא היה מים לעדה אבל לא אתמר במיתתה כמא דאיתמר בשרה שנזכרו ימי שני חייה בכלל ופרט. וכדי להגיד בשבחה הביא כתוב אשריך ארץ שמלכך בן חורין ויאמר כי הארץ הנזכר בתחילת הכתוב היא הארץ העליונה ארץ החיים ושנקרא מלכה המשפיע בה בן חורין כלומר בן של שני מדות שהם חורין כמו שידעת שהן חורין מכל קליפה והוא הב"ן הבכו"ר לחכמ"ה ולבינ"ה וכשהיא יונקת ממנו ע"י משך הו"ו היא מאושר' כי אשרוה בנות מחס"ד ורחמי"ם ושריה שהם אוכלוסיה יונקי' ממנה בעת יאכלו עת רצון כי יתרון אר"ץ בכל היא ובכן אוכלוסיה שבעים מכ"ל טו"ב.

ומה דאמר אי לך ארץ כלומר ומה שאמר בכתוב הקודם לזה אי לך ארץ שמלכך נע"ר הוא כמא דאוקמוה שזה נאמר על הארץ הלזו הנשמה העולם השפל שאינה יונקת אלא מגו שולטנותא דערלה הוא עולם הקליפה כי אז הוא מתחזק וכלא מההוא מלכא דאקרי נער כשהמדה היא בפגימו נקראת נער ירח בן יומו וכל החסרון היורד לזה העולם הוא מפאת פגימתה.

ווי לארעא דאצטריך לינקא הכי אחרי שהיא יונקת מחמת הנחש וראש פתנים אכזר היונק מרגליה.

ת"ח הא לית ליה מגרמיה כלום זה הנער הנזכר בר כד נטיל ברכאן לזמנין ידיען כשהיא במלואה.

אמנם כל זמנין דאתמנעו מיניה כלומר מן הנער לסבת פגימתה של לבנ"ה וברכאן אתמנעו מיניה.

ווי לעלמא דאצטריך לינקא בההוא שעתא כי מוכרח הוא העולם לינק משם בעל כרחו כי לא ישבוק מלינק אם טוב ואם רע.

ועוד בכמה דינין אתדן עלמא עד לא ינקא מניה כי קודם שיבא העונש לעולם השפל נדון למעלה בכמה מיני צדדין של דין עד שלא ירד הדין לעולם לפי שאין העולם מתקיים אלא עפ"י הדין. ת"ח ותמת שרה בקרית ארבע וכו' יבאר שלא היה מיתתה של שרה אמנו ע"י מלאך הממית כשאר בני אדם שהם מתים על ידו מיום שגרם החטא הראשון וכן שלש האחים משה ואהרן ומרים שכתב במיתתם עפ"י ה' וגם כי לא נזכר במיתת מרים עפ"י משום כבוד השכינה לא זכר נשיקה עפ"י ה' ואם תאמר בשרה מהו הנרמז במיתתה שיורה על שלא מתה ע"י מלאך המות הממית ולכן אמר בשרה כתיב בקרית ארבע דהוא רזא עילאה שהיא סוד השכינה כי מרכבתה ארבע והיא נקראת קרית ארבע ועל ידה מתה ולא ע"י אחרא. ולפי שיאמר אומר והלא גם סטרא אחרא בני ארבע המה כי זה לעומת זה עשה האלהים לזה בא הכתוב לפרט ואמר היא חברו"ן דאתחבר דוד באבהן כלומר היא המתחברת ומתיחדת עם האבות סוד אברה"ם יצח"ק ויעקב על פיה מתה שרה ולא על ידי הקליפה הנפרדת שאינה בעולם היחוד. ת"ח כד יומין דבר נש אתקיימו בדרגין עילאין יבאר כי הימים אשר אדם חי על האדמה הם תלויים ועומדים בשנים העליונים הם הם שבע של בנין קדוש ובעמדם יעמודו אמנם כשנדחים ימיו של האדם משם יורדים למטה למדרגה המיוחס' אל רגליה יורדות מות ובהמסרם שם נטיל רשו ואפיק נשמתא ואם הגזרה היא על הרבים בשעת המגפה טאס עלמא בזמנא חדא ונטיל נשמתין. וסאיב ליה לגופא כי בעוד נשמתו בו הוא משכן של טהרה אמנם בהפרדה ממנו הוא משכן לטומאה כמו שיתבאר בלא תלין נבלתו על העץ כי זו היא טומאת הגוף בצאת נפשו כי מת זכאין אינון צדיקיא וכו':

ותא חזי באמצעיתא דרקיעא וכו' יאמר כי יש באמצע הרקיע זה שעל ראשנו שאנו רואים בלילה חד ארחא קסטירירא עי' קו אחד מאיר שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה והוא הוא הנחש אשר ברקיע כי זה לעומת זה ברא האלהים כמו שיש למעלה בעולם האצילות הקדוש מבריח מן הקצה אל הקצה כן בא בדוגמתו בעולם הגלגלים זה הקו ונקרא תני"ן והוא מחובר מכוכבים דקים קטנים עד שיראה כלו כאלו הם גוף אחד כיריעה לבנה בשמים והם כוכבים דבוקים זה בזה ומעתה נאמר כי לא צדקו דברי בעלי התכונה אשר נתנו חשבון לכוכבי השמים ומנין ידוע כי לא יוכל לסופרם רק המוציא במספר צבאם יתברך שמו והדרו והעד הבט נא השמים וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ובקו הזה הלבן כלהו קטירין ביה שאין לכל א' מהם תנועה מיוחדת לבדו אבל הם מתנועעים ונוסעים עמו קשורים באותו הקו לא יסורו ממנו והם תלי תלין שאין להם מספר כמ"ש ואינון ממנן בסטירו עובדי עלמא פי' שנתמנו על תגמול מעשי בני האדם ומלת סטירו תגמול ושכר תרגום וכשכיר יקוה פעלו והיך אגיר' דמודייק סוטריה כלומר שהם ממונים על שכר פעולותיהם אם טוב ואם רע. כגוונא דא כמה חבילי טהירין נפקי לעלמא נמשכים מכחו של הנח"ש העליון כדוגמת הכוכבים הנקשרים בזה התנין אשר ברקיע. ובגין כך אתי בר נש לאתדכאה מסייעין מלעילא כי נדבק מחשבתו למעלה במקום הטהרה ולפיכך מסייעין אותו מלמעלה וסיועא דמאריה סחרא ליה ואסתמר מאותם החבילי טהירין כי שמן משחת קדש על ראשו אתי בר נש לאסתאבא וכו' לפי שנדבקה מחשבתו במקום טמא מיד פתחין לו או פותחין לו ולא אמרו מסייעין לו כמו בטהרה לפי שהממונים על הטומאה מזומנין מיד לפי שמדרגתם קרובה למטה ומיד פותחין לו כי אינו צריך סיוע והוא אמרו אזדמנן ליה וסחרן ליה ושריין עליה ומסחרין ליה ומסאבין ליה ואקרי טמא כד"א וטמא טמא יקרא כלומר כי מיד שנטמא נקרא נקרא לקראתו הטמא הידוע לטמאו יען כי קראו נזדמן לו ולכן היה הטמא מכריז ואומר טמא אני כדי שיתרחקו ממנו כי כן למעלה מכריזין קמיה טמא טמא. וכלהו קטירין בההוא חויא כדוגמת הכוכבים האדוקים בתני"ן. וסטירין בכמה עובדוי דעלמא להענישם ולתת להם גמול: