כתם פז על ספר הזהר רנ

רבי יצחק ורבי יוסי הוו אזלי מטבריא ללוד א"ר יצחק תווהנא על ההוא רשע דבלעם. תמה על הכח הגדול שהיה לבלעם בצד הטומאה הבא מכח הנחש לעשות מעשהו זר מעשהו נכריה עבודתו ויאמר כי על כן נקראים כל מיני הכשוף נחשים ע"ש שורשם הנחש. והכא אוליפנא רזא וכו' מדברי רבי אבא שאמר באמצעות רקיעא אתקטר חד ארחא וכו' כגוונא דא כמה חבילי טהירין נפקי וכו' למדתי דבר זה דכל זיני נחשא בעלמ' כלהו מתקשרי ונפקי מההוא נחש קדמאה וכו' ולא עוד אלא מאן דבעי לאסתאב' הרוצה שיצליחו בידו אותם מעשי הכשוף צריך לטמא עצמו להמשיך עליו רוח הטומאה כמו שהיה עושה בלעם הרשע שהיה מטמא עצמו בכל לילה עם אתונו להמשיך עליו כח האתון שבקליפה השמאלית וכמ"ש רז"ל בההסכן הסכנתי לעשות לך כה כד"א ותהי למלך סוכנת. וכן הגיד לי א' מבעלי התורה היושבי' פה עמדי בישיבה שראה ישמעאלי אחד מכשף גדול עושה כל מה שהיה רוצה ועולה בידו והיה האיש הזה יודע ומכיר בו שהיה מכשף גדול והיה מביא לו דורונות כפעם בפעם ללמוד ממנו ע"ד לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות והיה הולך תמיד אצלו לחלות פניו שילמדהו בענין הכשוף ושפעם א' א"ל הישמעאלי ההוא אל תיגע עצמך לשוא כי ידוע תדע כי לא יעלה בידך מאומה לעולם מהמעשה הזה א"ל האיש הזה ולמה עלה בידך ולא יעלה בידי א"ל שאין אתה יכול לעשות מה שאני עושה א"ל שאני סוכן עם אתוני ולא יסף עוד שוב אליו.