כתם פז על ספר הזהר רלב

רבי יהודה פתח עת לעשות ליי' הפרו תורתך. עת לעשות מהו הנה הכתוב הזה קשה להולמו עד שרבו בו הפי' ועיקרו במסכת ברכות פ' הרואה ושם יתמצא מה שפרש"י ז"ל ומה שפי' הרמב"ם ז"ל כפי הפשט אמנם כפי דרך הקבלה ביאר רבי יהודה ואמר מהו לעשות כלומר אם היה הכוונה לומר שכל מעשי האדם יהיו לשם שמים הי"לל עת לעשות לשם יי' ומהו הפרו תורתך כי העושה עת ליי' לא הפר תורתו. ולפי שהכתוב קשה בלי אמר עת לעשות מהו כלומר מה ענינו של הכתוב הזה. אבל הא אוקמוה מ"ש רז"ל אם ראית דור שמתרפים מן התורה עת לעשות כדי שלא תשכח תורה מישראל וכמה מדרשים עוד להם בכתוב הזה.

אבל דא כנסת ישראל דאקרי ע"ת לפי שפעמים מקבלת מדין ופעמים מרחמים ויש לה עתים לטובה ועתים לרעה בסוד העתים הנזכרים בקהלת י"ד לטובה וי"ד לרעה כי שתי ידים פועלים בה והיא סוד הלבנה בי"ד ימים של מלוי וי"ד ימים של חסרון והוא סוד ג"כ ואל יבא בכל עת אל הקדש ודוד היה מתפלל שתהיה תפל"תו בעת רצון. ומ"ש כד"א לשמרך מאשה זרה ודא הוא ויקריבו לפני יי' אש זרה הודיע סוד נכמס כי כשהמדה הזאת מלאה בדין יש כח לסמאל כב- יכול לטמא המקדש ותקרא אז כפי הוראתה זרה ואנו מוזהרים מלדמותה לאשה זרה וזהו לשמרך מאשה זרה כי במעשינו כביכול נחשבת זרה והוא סוד בהקריבם אש זרה כי זה היה חטאם כמו שיבוא במקומו פ"ה. והכוונה לרבי יהודה כי יש לאל ידו של אדם לעשות ולתקן המדה הזאת שהיא שם יי' כד"א ויעש דוד ש"ם כלומ' תקן מדתו שהיא שם יי' בסוד אמרם אותי אתם עושים כביכול וההפך צור ילדך תשי.

בגין דהפרו תורתך דאלו לא הפרו לא אשתכ' פירוד כלו' שהפרידו תשבע"פ מתורה שבכתב וצריך ליחרם שניהם בסוד הו"ו והה"א והמפריד ביניהם מפריד אלוף ואל זאת הכוונה הביא רבי יוסי הכתוב אני יי' בעתה אחישנה מהו בעתה בעת ה' דיקום מעפרא כדין אחישנה. העטרת נרמזת בה"א אחרונה שבשם. רבי יוסי סובר כי תקום מעפר כנס"ת ישראל בזמן סוד הה"א שהוא האלף החמישי וחזר ואמר ועם כל דא יומא חד איהו כנסת ישראל בעפרא לפי שחסרו מהאלף הד' עק"ב שנים כשנחרב הבית נמצאו אלף שנים שהם יומו של הקב"ה נשלמים בשמנה מאות ושמנה ועשרים של האלף החמישי עק"ב שנים קודם שיכנס האלף הששי נמצא כי בעת ה' שהוא האלף החמישי יחישנה לדעת רבי יוסי. וא"ל רבי יהודה הכי אמרו כלומר כך דרשו החברים בכתוב כל היום דוה יומו של הקב"ה אלף שנים שתהיה כנסת ישראל דוה בגלות. חבל ת"ח רזא דאוליפנא שהוא קבל כי כל האלף החמישי תהיה בגלות אעפ"י שקדמו עק"ב שנים מהאלף הרביעי והם יותר מיום א' של הקב"ה וגלה זה מסוד האותיות שבשם ואמר בשעת' דכנסת ישראל אתגלי' מאתרהא כדין אתוון דשמא קדיש' כביכול אתפרשו שנסתלקה סוד הו"ו מהשפיע לה"א. ובגין דאתפרשו כתיב נאלמתי דומיה כבר ידעת כי מלת אלהים הנרמז בעטרת שם משותף מא"ל וי"ה ושם י"ה הוא המשפיע לשם אל כדמיון הנשמה המניעה אל הגוף כי לא יתנועע הגוף אם מכח הנשמה וכן בהסתלק שם י"ה מאלהים ישאר אלם והוא אמרו נאלמתי דומיה החשיתי מטוב כי כנס"ת ישראל אומרת נאלמתי ולמה בעבור דום יה שנסתלק ממני שם י"ה כי בהסתלק ממני שפע שם י"ה החשיתי מטו"ב שהוא הו"ו ומשך הו"ו וכיון שכן הוא אסתלק ו"ו מן ה"א. וקול לא אשתכח הוא סוד קולו של יעקב שהוא סוד הו"ו ובהעדר הקול הפ"ה אינה מדברת כי העטרת נקראת פי יי' ודבור אתאלם.

ובגין כך שכיבת בעפרא כל ההוא יומא כל האלף החמישי ואע"ג דאקדימת בגלותא עד לא יעול ההוא אלף חמישאה הם העק"ב שנים כי אינם במנין היום הנזכר שהם אלף שנים כי כל האלף החמישי תהיה בעפר עד שיכנס האלף הששי שהוא סוד הו"ו ולא כמו שאמרו כי בסוף זמן האלף החמישי תתנער מעפר.

וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דו"ו כדין ו"ו יוקם לה"א כי תשפיע הו"ו בה"א ומיד ישראל שולטים בעולם ומ"ש בזמנא דא שית זמנין עשר כדין שלימו דו"ו ו"ו סלקא בי"וד ו"ו נחתא בה"א הכוונה שהו"ו תקבל מהי"וד שהיא החכמ"ה ותשפיע לכנס"ת ישראל הרמוזה בה"א אחרונה בששים שנה מהאלף הששי כי כן יחייב הסוד כי ששה פעמים עשר הם ששים כשתכה הו"ו בי"וד או הי"וד בו"ו כי זהו שלמותה של ו"ו בקבלה שפע הי"וד. ומ"ש ובכל שתין ושתין דהוו מההוא שתיתאה אתתקף ה"א וסלקא בדרגוי אמר כי בכל ששים וששים שנה אחר שיכנס האלף הששי תתעורר הה"א להתעלות ולקבל מהו"ו ואם יהיו ישרא"ל זכאין באותו מצב יהיו נגאלין. ומ"ש ובשית מאה שנין לאלף שתיתאה יתפתחון תרעי ומבועי דחכמתא אין כוונתו בזה שלא יבוא המשיח קודם לזה הזמן אמנם כוונתו כי בהגיע תור ע"ש ליכנס ירבה הדעת והחכמה יותר ויותר לפי שקרב יום המנוחה ליכנס והרמז לזה בשנת שש מאות שנה לחיי נח כי בזמן שש מאות שנה מהחלף הששי הוא זמן קרוב ליום השבת והמנוחה כאדם שהכין סעודת שבת מבעוד יום שהוא מכניס השבת מבעוד יום וכבר ידעת כי הסעודה ההיא תרמוז להשגת החכמה שהוא הענ"ג האמיתי. והנה אמר לו רבי יוסי כל דא אריכו יתיר מכמה דאוקמוה חבריא שהם דרשו כל היום דוה ויומו של הקב"ה אלף שנה. והשיבו הכי אוליפנא מאבא ברזין דשמא קדישא וכו' הנך רואה כי בענין הקץ מתי יהיה לא נגלה לשום נברא בעולם וכמ"ש כי יום נקם בלבי ואמרו ללבי גליתי לאיברי לא גליתי ואמרו אם לבא לפומ' לא גלי פומא למאן גלי וכמה דעות לרז"ל בזמן ביאת המשיח כדאית' בפ' חלק בההיא דרבי אליעזר כמה יהיו ימות המשיח ת' מאות שנה שנאמר שמחנו כימות עניתנו וכתיב ועבדום וענו אותם ת' מאות שנה ולפי זה מסכים עם בשנת שש מאות שנה לחיי נח. ועוד שם רבי אומר שס"ה שנים כמנין ימות החמה שנאמר כי יום נקם בלבי ושנת גאולה באה. ועוד שם אמר רב יהודה אמר שמואל ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשו עד ימות המשיח. רב נחמן בר יצחק אמר בימי נח עד עכשיו שנאמ' כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וכו' וכן רבים אחרים דברו בענין הקץ ולא עלה בידם וכמו שהביאו שם רבי נתן אומר מקרא זה נוקב ויורד עד התהום כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא ולא יאחר לא כרבותינו שהיו דורשין עד עידן ועידנין ופלג עידן ולא כרבי שמלאי שדרש האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש ולא כרבי עקיבא שהיה דורש עוד אחת מעט ואני מרעיש את השמים ואת הארץ וכו' ועוד שם מאי ויפח לקץ ולא יכזב א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן תפח עצמן של מחשבי קצין שהם אומרים כיון שהגיע הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו ועוד שם אמר רב כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים נראה מדברי הם כמה נתחבטו לדעת הקץ ולא נגלה להם וכמה מהקצין עברו בעונותינו שעברו מה שעברו מהם ולא בא ואם הדבר תלוי בתשובה בקיצין ההם ואם לא ישובו בתשובה אם נגאלין אם לא מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע כדאיתא התם רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אינן נגאלין. א"ל רבי יהושע אם ישראל אינן עושין תשובה אינן נגאלין אלא הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן ומחזירן למוטב סך הדברים שלא נגלה זמן הקץ מתי יהיה ואנחנו בשם יי' אלהינו נזכיר תמיד כי הוא יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו וכו' האמנם בכאן רבי יהודה אמר שהוא קבל מאביו בסודות השם המיוחד י"הוה יתברך שמו כי בו נחקקים ונרשמים כל הדברים אשר היו ואשר להיות מימות העולם כמה יהיו שתא אלפי שנין וביומי בראשית שהיו ששה של בריאה הכל רמוז בסוד הו"ו. וכדין יתחזי קשתא בעננא בעת הגיע הקץ יתראה הקשת בגווניה מאירים ומזהירים כי הקשת רומזת לכנס"ת ישראל שתקום מעפר ותסיר בגדי אלמנותה מעליה ותלבש אסת"ר מלכו"ת באתתא דמתקשטא לגבי בעלה בראותה כי חפץ בו המלך ונקראה בשם וזהו אשר רמז באמרו וראיתיה לזכור ברי"ת עולם כי לא תתעורר הנק"בה אל תשוקת המשפיע בה עד שיעוררה הוא מקודם וכבר כתבנו מהענין הזה פ' בראשי' והוא אמרו ויתחבר ו"ו בה"א ויוקים לה מעפרא וכו' וישתכח קב"ה לגבה גו גלותא כחושבן ו"ו שית זמנין. עשר זמנין שית פי' אחרי כלות החמשת האלפים שהם סוד הה"א כשתמלוך הו"ו שהוא האלף הששי בששים שנה ממנו הוא זמן תחלת קימתה מעפר אם יזכו כמ"ש למעלה ובכל שתין ושתין דהוו מההוא שתיתאה וכו' ויתפקד עלמא למעבד נוקמין כי מאז יתחילו המלחמות בעולם בין האומות והכל לסבת ישראל כדי שישלטו בעולם וה"א ומאן דאיהו מאין יתרמי. א"ל רבי יוסי שפיר קא אמרת בגין דאיהו רזא דאתוון שאין ספק כי הכל רמוז באותיות שמו יתברך. ולית לן רזא לאתערא חושבן וקיצין אחרנין שכבר ראינו שכלו כמה קיצין מאותם שהיו מחשבים מחשבי קיצין. ועוד דהא בספרא דרב ייסא סבא אשתכח חושבן דא דכתיב אז תרצה הארץ את שבתותיה פי' כשה"אלף הנרמזת בכתר כשם אהי"ה תשפיע בי"וד החכמה אשר שראש הו"ו ותשוב הו"ו עם היוד זי"ן שהרמז בזה כי יהיו כל המדות בהסכמה אחת האלף הרומזת לראש האצילות והזי"ן הרומזת לז' הנרות שהם בו"י שהיא גוף האילן אזי תרצה הארץ העליונה וקרי ביה תרצה בצר"י כתרגומו תתרעי ארעא לגבי קב"ה ואמר כי הרמז הזה נרמז בוזכרתי את בריתי יעקב מלא בו"ו להורות כי ממדתו תבוא הזכירה אל הברית לרצות את האר"ץ שנרמזת. אבל יומא חד דאמרו חבריא ודאי כלומר גם מ"ש החברים בכתוב כל היום דוה אמת הוא בסוד הה"א שכל האלף החמישי תהיה דוה ושלא תתעורר עד בא האלף הששי וכלא גניז קמי קב"ה שלא נתגלה אימתי באל הששי יגלה הקץ. וכלא אשתכח ברזא דאתוון דשתא קדישא בסוד הה"א ובסוד הו"ו. דהא באינון אתוון גלי לון ר' יסא סבא כמו שזכר למעלה והשתא באינון אתוון אתגליין כמו שקבל' מאביך. א"ל ת"ח שהאמת הוא מה שאמרתי לך כי הזכירה לו"ו שהרי לא נפקדה שרה כי אם בסוד הו"ו שנאמר ויי' פקד את שרה כי שם יי' פקד את שרה שהוא סוד הו"ו. בגין דכלא ברזא דו"ו איהו כי הוא העיקר ובה"א כליל כלא וביה אתגליא כלא כי היא המקבלת כח הו"ו. ומ"ש בגין דכל מלה דאיהי סתימא איהי גלי כל סתים ולא אתי מאן דאיהו באתגליא ויגלי מה דאיהו סתים ירצה כי דבר ידוע הוא כי הנסתר רואה את הנסתר כמוהו ויודעו ומגלהו ואין הנגלה רואה את הנסתר ואיך יגלהו והכוונה בזה כי הו"ו היא היא הנפלאת ומתגלית בה"א ופוקד אותה כי הה"א אינה נפקדת מאלוה וכן בסוד הקץ הו"ו תפקוד לה"א ויקימה מעפר כאשר יראה הסתום בנגלה ואין הנגלה נראה בסתום ונשא המשל בדרך טבע כי מי שהוא עומד במקום נסתר הוא רואה מי שהוא בחוץ ומי שהוא עומד בחוץ אינו רואה למי שהוא נסתר. והנה בהשלימו לאמת דברי רבי יהודה אמר כמה אית לן לאתמשכא גו גלותא כי ראה כי עוד חזון למועד ושלא יבא הקץ בזמניהם כפי החשבונות הללו כנז' ועכ"ז היה מחכה הוא ומצפה לישועה אמר כמה אית לן לאתמשכא גו גלותא אם לא ישובו ישראל בתשובה כי הדבר תלוי בתשובה כמ"ש זכו אחישנה לא זכו בעתה.