כתם פז על ספר הזהר רכט

ויי' פקד את שרה כאשר אמר. דכתיב למועד אשוב אליך בכאן יבאר כי כשם שהשליח נקרא בשם שולח כן השולח מדבר עפ"י השליח שהרי הכתוב אומר ויאמרו אליו איה שרה אשתך וכתיב ויאמר שוב אשוב אליך וכו' ולאחר שצחקה שרה בקרבה כתיב ויאמר יי' אל אברהם למה זה צחקה וכו' למועד אשוב אליך הנה שהמלאך היה מדבר בשליחותו של מקום וכמו שיבאר בהדיא מהכא משמע וכו' ותנינן פקד את שרה פקידה לנוקבה זכירה לזכר והרמז בזה ויזכור אלהים את נח דדכר שייכא ביה זכירה ופקידה לנוקבא שייכא כי הזכר פוקד אותה וזהו סוד ויי' פקד את שרה ומדת שרה ידועה כי היא הנפקדת.

כיון דאמר ויי' פקד מהו ויעש יי' כי יראה שהוא כפל הענין במלות שונות וכבר כתבנו כי אין דבר כפול בתורתינו הקדושה שלא לצורך ולרמז ויאמר כי לכך כתב ויי' בענין הפקידה ובענין העשיה יי' בלא בית דינו כי הפקידה היא תתיחס לסוף הנהר הוא הברית הפוקד לשר"ה הנרמזת בעטר' אמנם עיקר העשיה היא מתיחסת אל אם הבנים הנקראת מז"ל כי משם נוזל כל השפעוברכה ונשמותיהן של צדיקים והוא סוד אמרם ז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכות תליא מלתא אלא במזלא שאין כוונתו על המזל הגלגליי אלא על א"ם הבני"ם כי משם הבנים והחיים והמזון יורדים ואליה יתיחס עיקר העשיה כי היא העושה מעשה בראשית ובלא חד שלא להפריד בין הפוקד והעושה כי הכל א' ומשך א' ואין הכוונה בהבדלים הללו רק בהודיע משך האצילות מלז ללז.

רבי אלעזר פתח ואמר הנה נחלת יי' בנים וכו'. יבאר כי לא ידבק בנחלת יי' שהיא סוד הארץ העליונה רק מי שהניח זרע אחריו בזה העולם כי ידמה בזה ליוצרו יתברך כי הוא מוציא נשמות מאר"ץ החיי"ם והוא ממציא גופות לנשמותיה' וכאלו הוא שותף בזה עם יוצרו כביכול ולכן ידבק בנחל"ת יי' הנז' ובזה ברא מזכה אבא והממלא אשפתו מהם לא יבוש בבואו להכנס בשערי הצדי"קים שהם נחל"ת יי' שהרי הניח משכונות וערבים בעדו יליצו עליו כי קיים מצות בוראו ועשה מעשהו כי לא תהו בראה לשבת יצרה.