כתם פז על ספר הזהר רג

איה שרה אשתך. דלא בעו לומר מקמי דא. פי' שלא רצו לבשרו קודם הסעודה שערך לפניהם אבל אחרי אכלם שנאמר והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו מיד אמרו לו איה שרה אשתך וכיון שהשיבם הנה באהל מיד בשרוהו שוב אשוב אליך וכו' ובהדיא יבאר הטעם.

ת"ח ארח ארעא עד לא זמין קמייהו למיכל וכו' כלומר מכאן נלמוד דרך ארץ והוא כי רצו להניח דעתו של אברהם בזה שלא לבשרו כי אם אחרי אכלם שאלו בשרוהו קודם אכלם היה נחשב לאברהם שלא גמל חסד עמהם בשכבר הקדימו הם לבשרו ותהיה האכילה תמורה ותשלומין אל הבשורה ולכך המתינו הם עד שאכלו ותהיה אכילת' בטובה לדעתו של אברהם ולא תשלומי כפל כדי שתנוח דעתו של אברהם ולכבודו של אברהם עשו כך.

ויאכלו א"ר אלעזר ודאי בגין דאינון אשא דאכיל אשא ולשון אכילה שייך בהו על זה הדרך.

וכל מה דיהיב לון אכלי בגין דאכלי מסטר' דלעילא לפי שאברהם היה אוכל חוליו בטהרה וכ"ש בהקריבו לפניהם המאכל ההוא שיהיה בטהרה ובקדושה ונשמר מכל טומאה ולכן יאכלהו כי קדש הוא.

ואפילו בר נש דאיהו מסאב לא יכיל לקרבא לביתיה כי סימנים היו לו שהיה מבחין בהם אם היה טמא האיש ההוא או טהור כאשר יבאר לפנים. ומיד שהיה יודע בו שהיה טמא טומאת ערב היה מכריחו לעשות טבילה ואם היה טמא טומא' שבעה היה שומר וממתין שבעה ימים וטובל. ויתן טוב טעם ודעת למה היה מתעסק אברהם בטהרת בני אדם ויאמר כי כך תחייב מדתו מדת מים טהורים ומ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד פי' שבא אברהם מתרח וא' היה אברהם. ובשעתא דאזמין למלאכין שירותא דמלוי יוקח נא מעט מים וזו ראיה גמורה שהיה מתקן מדתו מדת המים. ת"ח אילנא נטע אברהם בכל אתר דדיוריה תמן היה זה בדרך נס ולא הוה סליק בכל אתר כדקא יאות בר בארעא דכנען לפי שהיתה עתידה להיות לזרעו והיא לעומת הארץ העליונה. שעץ החיים נטוע בה ובההוא אילנא הוה ידע מאן דאתאחיד ביה בקב"ה כאשר יבאר בהדיא ומבואר הוא. עינא דמיא הוה תחות ההוא אילנא דוגמת עץ החיים של מעלה ועץ החיים שבג"ע שכל מימי ברחשית מתפלגין מתחתיו. בשעתא דאזמין לון למלאכין א"ל והשענו תחת העץ קודם שיכיר בהם בעוד שהיה מסתפק אם הם בני אדם או אנשים כמו שנזכר ות"ח כד חב אדם וכו' יגיד בשבחו של אברהם שנשמר מעץ הדעת טוב ורע ודבק בעץ החיים ושהודיע לכל באי עולם האמונה באל יתברך ומבואר הוא.