כתם פז על ספר הזהר קצו

וירא אליו יי'. אמר רבי אבא עד לא אתגזר אברהם וכו'. הוא הדבר שביאר רבי אלעזר בכתוב אמנם הוסיף הוא לבאר המשך הכתובים בסוד החיבור ואמר כי עד שלא מל אברהם כמו שהוא היה אטום בערלה כך היתה נבואתו בלתי מצוחצחת וכאלו כביכול היתה העטרת למעלה חסרה לגבי אברהם כי כחות הערלה היו מבדילים בינו לבין אלהיו אמנם כיון דאתגזר אתגלי כלא ושרא עליה שכינתא בשלימו בדקא יאות ויחזור וירא אליו אל אברהם שנגלה עליו כבוד יי' מלא מיי'.

ת"ח שכן הוא שהרי כתוב והוא יושב פתח האהל והוא דא עלמא עילאה דשריא על האי תתאה אימתי כחום היום בשעתא דחד צדי"ק כי הוא המחבר המדות בתשוקה רבה כנודע כפי הסוד מיד וישא את עיניו וירא והנה שלשה אנשים כשהצדיק מתעורר להמשיך מיד מזדמנין שלשה אנשים אבר"הם י"צחק וי"עקב כלומר מדותיהם חג"ת דקיימי על האי דרגא דמנייהו יניק ואתזן בסוד שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כדין וירא וירץ לקראתם דתיאובתא דהאי דרגא לאתחברא בהו וחדוותא דיליה לאתמשכא אבתרייהו ביאר מלת וירץ מלשון רצון כי רצונה של עטרת תמיד להמשך עם האבות האלה בסוד משכני אחריך נרוצה שענינו ענין רצון. וישתחו ארצה לאתתקנא כרסיא כי כן רווייב מתחלת מחשבת האצילות שתהיה היא כסא לשלמעלה הימנה כדמיון הארץ שהוא כסא אל השמים. ורמז בזה רבי אבא כי כשמל אברהם נתקנו המדות על הכוונה הראשונה ובכן השיג הוא כל האיפשר בכחו להשיג. ת"ח עבד קב"ה לדוד מלכא חד סמכא וכו' יבאר כי אעפ"י שמדתו של דוד היא כסא אל השלש האבות בבחינה שהיא למטה מהם ומקבלת מהם הנה עכ"ז בזמנא דאתחבר בהו לעמוד רביעי תחשב אף היא למרכבה הראשונה במחברת כי אין מרכבה פחות מארבעה ובג"כ נטל דוד מלכותא בחברון בסוד החיבור על שמו חברון והא איתמר סוד הז' שנים למספר שבעת אבני הבנין אבו"ת ובני"ם.