כתם פז על ספר הזהר קנה

ואעשך לגוי גדול בגין דכתיב לך לך וכו'. כפל הענין במלות שונות בזה הכתוב ידוע ונראה כי למה יצטרך הכתוב כל הכפל הזה לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אם לא היתה הכוונה רק שילך לו אל הארץ אשר יראהו היה די לו שיאמר ויאמר יי' אל אברם לך או נסע מארצך אל הארץ אשר אראך ובהיות עיקר בידינו כי תורתינו הקדושה לא תכפיל דבריה כי אם לצורך ולא כאשר יאמרו הפשטנים כפל הענין במלות שונות הוצרכו רבותינו ז"ל לדרוש הכפל הזה ודרשוהו כאלו כתוב לך לכה אמרו בב"ר ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר לך לך שני פעמי' א' מארם נהרים וא' מארם נחור ר"נ א' מארם נהרים ומארם נחור וא' שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן ואין כוונתם בלך לך ב"פ על זה ועל לך לך האמור בעקידה לפי שלך לך האמור בעקידה אל הר המוריה היה לא אל חרן ומאמר ר' לוי שאמר ב"פ כתיב לך לך ענין אחר הוא וכן דרשו דורשי רשומות ששני פעמים ילכו ישראל בגלות ולכך כתיב לך לך ב' פעמים רבים לא ידרשו הניקוד הנה כי דרשו שתי המלות מענין הליכה כדי שלא יהיה בכתוב דבר נוסף שלא לצורך כי היה יכול לכתוב לך מארצך או צא או נסע בלא שיאמר לך לך שאם לך הוא הוא ההולך ולא אחר בעדו ודרשו ג"כ להנאתך ולטובתך כדי להניח המלה על משמעותה. וג"כ דרשו הכפל הנראה באמרו מארצך וממולרתך ומבית אביך א"ר יוחנן מארצך מאפרכיא שלך וממולדתך זו שכונתך ומבית אביך זו בית אביך. ודרשו ג"כ בואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה וכו' א"ר חייא לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם הוזקק לשלש ברכות הללו. האמנם כי הם לא כוונו ליחס גרם המעטת המעלות האלה במלות הכתוב באשר עשו בעלי הזוהר שהוכיחו המעטת כלם מהכתוב ואמרו ואעשך לגוי גדול בגין לך לך וזו היא הפריה ורביה שמתמעטת בהליכה כי לא ישמש אדם עם אשתו בדרך. ואברכך בגין מארצך כי הברכה תחול בהיות האדם מתעסק עסקיו בעירו ובשדהו וקרובים לעיר כי שם יצוה יי' את הברכה וכמ"ש ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ולא כן בצאתו מארצו לשוט בארץ כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים.

ואגדלה שמך בגין וממולדתך כי בארץ מולדתו שם יגדל שמו ושמעו הולך למרחוק ולא מטלטול אל טילטולו כי מי יכירוהו ומי ידעהו.

והיה ברכה בגין דכתיב ומבית אביך כי בית והון נחלת אבות ובה' דברים האב זוכה לבנו.

ר"ש אמר ואעשך לגוי גדול מסטרא דימינא. בהיות כי אברהם אע"ה היה ראש לאבות העולם ושרשם והוא הרגל הראשון אל רגלי המרכבה הבאים משרשו וראוי שתקרא המרכב' על שמו ותהיה נרמזת בברכותיו ביען הוא במקור ומוצא מים אל הבריכה וממשיך אליה כח הימי"ן והשמא"ל ומזר"ח ומער"ב ויהי הוא מבורך מברכתם ונרמזו ארבעתם בכתוב ואעשך לגוי גדול מצד הגדול"ה ואברכך מצד הגבור"ה כי על ידה יתברכו התחתוני' ע"פ הדין בסוד גם את הטוב נקבל מאת האלהים. ואגדלה שמך מצד התפאר"ת וכבר ידעת כי שם נקרא שמו יתברך י"הוה שהוא השם הגדול והנורא שבכל שמותיו יתברך בסוד כי אל גדו"ל י"הוה ומלך גדו"ל על כל אלהי"ם כי שם א"ל והוא החס"ד ושם אלהים והוא הפחד כלולים בו והיא השם הגדול שבכל השמות ומשם יגדל שמו של אברהם.

והיה ברכה מסטרא דארעא דישראל היא סוד הה"א האחרונה הרי נרמזים בכאן ד' רגלי המרכבה העליונה וכלהו כלילן באברהם כי הוא שורש ראשון לאבות המרכבה וזהו והי"ה ברכה כי המדה הזאת היא בריכה מליאה מכל הברכות העליונות כי הם מריקים אליה והיא מוצקת לעולם הנפרדים ומן היא והלאה מתברכים כלם וזהו ואכרכה מברכיך וכו' ונברכו בך כל משפחות האדמה וכבר ידעת כי בסוד י"ב ההויות המצטרפים בדרך עיגול י"ב האלכסונו' יבוא השם י"הוה הנרשם במזרח נכחי בצירוף והי"ה במערב וזהו והי"ה ברכ"ה והבן.