כתב סופר יורה דעה פז

מותר כשנכנס ויוצא מן הכלי ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דדופני הכלי מקלקלי' ומחלישים ומקלשים טעם שבתוכו מיד ולכן אין דנין בו דין שמן שיפעפע יותר מן הכחוש כנלפע"ד

שוב מצאתי ראיתי בפמ"ג סי' ק"ה אות כ"ב שכ' וי"ל דאין כלי אוסר כלי אפי' בלוע שמן עיין אות כ"ג עכ"ל נראה דתלי' בספיקת הש"ך אי בלוע שומן בכלי אוסר יותר מכדי קליפה ולפמ"ש הפר"ח בפשיטות דאין אוסר יותר ה"ה כלי שנגע בכלי שאין אוסר כלל כמו בלוע מכחוש והוא לא כ' ראיה וטעם ואנחנו טרחנו ומצאנו ראיות לדבר זה עצמו שא"י כלל מכלי שנגע בכלי אפילו בשמן ומזה יש לדון בספיקתו של הש"ך כמ"ש

והנה מסתימת המרדכי שממנו מקור דין זה יוצא כלי שנגע בכלי וכן באו"ה כלל ל"ו לא כתב לחלק בין לכתחילה לדיעבד ומה שהביא פר"מ ני' מאו"ח ס' תנ"א ובמ"א ס"ק מ"ד בשם תשובת מהר"מ לובלין שכ' על מהרי"ל שמביא רמ"א חומרא יתירא הוא ודי לנו לאסור לכתחילה ולא בדיעבד נראה ממשמעות דבריו כי לכתחילה נמי ג"כ חומרא יתירה ומחמיר בי' הואיל שיצא מפי מהרי"ו לאסור אפי' בדיעבד וי"ל ג"כ בחמץ חיישינן שמא נדבק משהו בעין משום חומרא דחמץ אבל בשאר איסורים נראה דאפילו לכתחילה מותר לכאורה

אלא בט"ז סי' צ"ז שכ' והא דכ' רמ"א במחבת שנזהרים היינו לכתחילה נראה דעתו דטעמא דרמ"א דנזהרים אפי' במחבת משום כלי שנגע בכלי לכתחילה אסור, וכבר השיב הפמ"ג שם דבת"ח נראה הטעם שנזהרים שמא ישפוך לחוץ ואין ראיה מזה מ"מ עכ"פ נראה דעת הט"ז לאסו' לכתחילה כלי בכלי שוב ראיתי לפמ"ג ס' ק"ה אות כ"ב שכתב לכתחילה אין לעשות כן ליגע קדירה בקדירה אפי' אין בהם תבשיל וציין על כנה"ג ועיינתי בכנה"ג סי' ק"ה אות נ"א שכתב דלכתחילה יש לאסור מדי דהוה חתיכה של בשר ושל חלב או של איסור דנגען מותר בדיעבד ומ"מ לכתחילה אסור כן בזה וראיה זו ודמיון זה איני מכיר בב' חתיכות לכתחילה אסור משום דנדבק מזה בזה כבסי' צ"א ובש"ך שם דווקא ביש בהם לחלוחי' וכן איסור בכלי של היתר או איפכא מה"ט ועיין בש"ך שם אבל כלי בכלי שיבשום לגמרי ובלוע בתוכו למה לנו לאסור לכתחילה וכשהם מגולים בלא"ה יש לאסור לכתחילה משום ניצוצות עיין רמ"א סי' ק"ח ובסי' קי"ח ובש"ך שם אבל בדליכא חשש זה לא ידעתי טעם

וקצת נראה ראיה לאסור לכתחילה ממ"ש רשב"א חולין סוגי' דט"ח כד מייתי ראיה דכלי מפליט בלי רוטב מברייתא דע"ז שפודים ואסכלאות מלבנים וכו' ואין לומר דלכתחילה אסור דהא קתני וכולן שנשתמש בהן עד שלא הגעיל וכו' אסור אלמא אפי' בדיעבד אסור נראה גם דאין יוצא בלא רוטב מ"מ יש מקום לאסור לכתחילה ויש לדחות דרשב"א לא אמר אלא נגד מי שירצה לדחות ראיה דילי' ולומר דווקא לכתחילה אסור והיינו בכלי מיהא דנוח לפלוט יותר ואוסרים לכתחילה וכיון שאפשר בהגעלה לכתחילה הוא אבל לפי דהוכיח דאפי' דיעבד בכלי אסור מנ"ל לומר דהיכא דאינו פולט כמו כלי שנגע בכלי דלכתחילה אסור ותדע דאם ננקוט ואין לומר דהרשב"א לאמת א"כ כלי שנגע בכלי וצריך הגעלה בכלים דמהני הגעלה ובחרס להשהות עד שיהיה אב"י וע"כ דליתא

אלא דממ"ש רמ"א סי' צ"ב ס"ח מיהא לכתחילה יש לזהר בכ"ז משמ' דקאי על כל מה שכ' שם אפי' מכוסה וכ"ש בכלי שנגע בכלי וקו"ח דזיעה במכוסה אינה אוסרת ומ"מ לכתחילה יש ליזהר כ"ש בכלי שנגע בכלי ויש לדחות דמשו"ה יש לזהר לכתחילה שמא לא יהי' מכוסה יפה וזיעה עולה בלי הפסק אבל להגיע קדירה לקדירה לכתחילה אפי' ואפשר אפי' בב' קדירות יש לזהר דבאין מכוסה יש לחוש משום ניצוצות כמ"ש ובמכוסה יש לחוש שמא לא יהיה מכוסה כ"כ או תפול הכסוי וכ"ז בנגיעת וסמיכת קדירה לקדירה אצל האש אבל בהוראתו של הט"ז שהעמידו קדירו' חולבות במקום הפלאדין זאח"ז אפי' לכתחילה מותר כה"ג

ולפ"ז בנדון שלנו שמשימין קדירה של בשר במקום שהיה החלב נשפך או איפכא יש להקל אפי' לכתחילה ואפי' היה קדירה של בשר שמן כמ"ש אלא כיון דס"ל לט"ז סי' צ"ז לאסור לכתחילה אפי' כעובדא דידי' דכ' טעמא דרמ"א במחבת לכתחילה נ"ל הנה רמ"א צ"ב ציין על הגש"ד ושם נאמר אחר שביאר השיטות וחלוקים בין כלי למאכל ובין ב' חתיכות סיים ומ"מ המחמיר בכ"ז תבוא עליו ברכה כי הרבה יש לדקדק בסברות הללו עכ"ל וביש"ש פכ"ה מביאו וכ' עליו ולמה לנו להחמיר ואינו רואה מקום לחומרא זו כי רוב הגאונים תפסו כדברי רבינו ברוך וגם רמ"א בסי' ק"ה לא כ' שיש להחמיר או המחמיר תע"ב והיינו בחתיכה שנגעה בחתיכה כיון דר"פ הכי ס"ל ודיעבד הוא אבל בנגיע' בכלי מכלי לכתחילה יש לזהר ועוד דחילוק בין מכלי לחתיכה ובין כלי שנגע בכלי אינו ברור כ"כ לכן כ' סימן צ"ב שיש לזהר בכ"ז לכתחילה כנ"ל וכן בנדון של הט"ז בכלי שהושם במקום שנבלע בו בשר או איסור וכן בנדון שלנו א"ש

ויפה עשה פר"מ ני' ללמד זכות על שאין נזהרים לכתחילה דיש להם על מה שיסמוכו כיון שהתנורים של ברזל דומה למ"ש הרמ"א בת"ח כלל ע"ו דין ח' בקדירות של ברזל בתנור של חורף דמתלבן ונשרף ומובא בש"ך סי' פ"ז ס"ק כ"א ומה שפקפק פר"מ ני' כי משימים אותו באותו רגע על התנור בוודאי לא יפה עושים אלא שבוודאי א"א באותו רגע עד שנבלע בתוכו לגמרי ואין היכר מבחוץ מקרוב שכבר נשרף וכלה ועוד י"ל כיון דבלא"ה בלוע זו אינה יוצאת בלא רוטב אלא שכ' רמ"א שיש לזהר לכתחילה וכתבנו טעמא משום די"ל דס"ל דיוצא בלא רוטב ואפשר בכה"ג שבולע ע"י כח חום האש דאין בקל לפלוט כ"ע מודים דאין בלוע כזו יוצאת בלא רוטב אפי' ע"י חום האש ול"א כה"ג כבולעו כך פולטו דהרי לפנינו דס"ל דאין יוצא כלל הבלוע בלא רוטב לכלי אחר ומאן דלא ס"ל כן מ"מ מודה דקשה לצאת, כ"ז ללמד זכות קצת על העושים ומשתמשים בכה"ג אבל כל הירא דבר ד' מדקדק ונזהר יהי' לו חתיכת ברזל לקדירה חולבת ועיין מג"א סי' תנ"א וכן נוהגין פה כל הירא וחרד לדבר ה' וכן ראוי להזהיר ולהנהיג ולהשומע יונעם יאכלו ענוים וישבעו הנלפע"ד כתבתי הכ"ד אוה"נ דש"ת חותם בברכת כהנים בשים שלום חיים וברכה למשמרת שלום פ"ב נגהי ליום ו' עש"ק י"ד שבט תרכ"ה לפ"ק

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: תשובה נה

בשנת ברכו"ת תשבע שובע שמחות ישועות ונחמות ה"ה יד"נ תלמידי ב"א הרב המאור הגדול מלא וגדוש חרוץ בע"פ גן ההדסים כש"ת מו"ה שמואל ע"פ ני' אב"ד בק"ק בעטלען

יקרתך קבלתי בעיד' דטרידנ' טובא ולהיות כי אהבה דוחק' אותי למלאות מאויי נפשך היפה פניתי מעט להשיבך ע"ד כלי חרס שקנהו בעליו לבשל בו חלב ובטעות בשלו בו פעם א' בשר עוף אם מותר לבשל בו חלב אחר מעל"ע ע"י הכשר הגעלה ג"פ ומקום ספיקתך להיות כי שיטת הרא"ה בבדה"ב בית רביעי שער ד' דכלי הבלוע מחלב מותר לבשל בו אחר מעל"ע דלא אסרו באב"י רק כלי הבלוע מאיסור ורשב"א בתהב"א ובמשמרת חולק עליו ונקטינן להלכת' כרשב"א וכ"פ המחבר סי' קכ"ב סעיף ב' והטור בסי' קכ"א מביא דבעל העיטור כ' לולי דמסתפינ' היה מתיר כל כלי חרס אב"י ע"י הגעלה ג"פ וכתב הטור שכ"כ הרשב"א אלא שכ' שראוי' לחוש שלא להקל בהם וכן נקטי' ועלה ספק בלבך בשאלה שהושאלה לפניך אולי יש לצרף שיטת הרא"ה דאב"י של חלב או בשר לא אסרו רבנן וחזי לצרופי לשיטת בה"ע ורשב"א דמהני הגעלה ג"פ הגם דחיישינן להחמיר באב"י כמסקנת רשב"א אפשר לנו לסמוך להקל בכה"ג בצירוף שיטת בדק הבית אלו דבריך

הנה עיניך לנוכח הביטו בעין יפה מ"ש זקינך אבא מאוה"ג זצ"ל בח"ס יו"ד וזה שנים טובא אשר הוספתי תוספ' מרובה על מ"ש בח"ס ובארתי באורך כי הטור ס"ל מסבר' דנפשי' דאב"י קיל מכל איסורים דרבנן וכן הוא סברת הרא"ה בבדה"ב ולכן פשיטא לטור כמו דס"ל לרשב"א דבאיסורי דרבנן שיש להם עיקר סגי בהגעלה ג"פ כן וכ"ש באב"י אבל אנן שזכינו לאורו של רשב"א במשמרת הבית שם כתוב לאמר דסברתו דחמיר אב"י משארי איסורי דרבנן שיש להם עיקר לפ"ז לא מוכח מרשב"א מידי דס"ל לעיקר הדין דבאיסורי דרבנן סגי בהגעלה ג"פ ה"ה בכלי שאב"י דהוא ס"ל אב"י חמיר ולמעיין במשמרת יראה דס"ל דבאב"י ל"מ הגעלה ובה"ע יחידאי הוא וגם הוא לא אמר בהחלט רק לולי דמסתפינ' והעלתי עוד אפי' באיסור דרבנן ואב"י ל"מ הגעלה ג"פ והבאתי ראי' לזה מן הרשב"א עצמו ומתוס' ור"ן פסחים למ"ד ולא אכפל הדברים פה לכל בנדון שלנו הגם דאיכא תרתי בשר עוף בחלב דרבנן ואב"י אין להקל

ומ"ש דאפשר לסמוך על הגעלה ג"פ בצירוף שיטת הרא"ה בבדה"ב דכלי הבלוע מבשר או חלב לא אסרו כלל אב"י כי לא נמצא פלוגת' בזה רק רשב"א ורא"ה חד לגבי חד אתה לא מצאת אבל אני מצאתי לו לרשב"א חברים טובא בהריטב"א חולין צ"ז ע"א שכ' בשם רבו הרא"ה ז"ל דדייק מדקתני בברייתא קדיר' שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט וע"כ בקדירה ב"י קאי ומדקתני לא יבשל בה פשיטא עכצ"ל דקמ"ל דווקא בב"י לא יבשל בה אבל בקדיר' אב"י מותר לבשל לכתחילה דלא אסרו רק בשנבלע בו איסו' אבל לא בהיתיר' בלע ועוד ראי' מדמתיר שמואל קדירות חמץ אחה"פ אפילו במינו והריטב"א כ' שדן לפניו ודחה ראיה מפסחים טעמ' דשמואל משום דס"ל כר"ש כמבואר שם ומה שדקדק מבריית' דקתני לא יבשל בה נדחק אורח' דמלת' הוא לא