כתב סופר יורה דעה עח

הכ"ד דודך חפץ בהצלחתך ע"ד אמת וענות צדק חותם בברכה מרובה ירום השם קרנך תחזק כל בדק ויפוצו מעייני חכמתך חוצה פ"ב כאור בוקר ליום ג' לסדר וישב

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: תשובה מח שלום וכ"ט לתלמידי הרבני המופלג בתו"י חו"ש ז"ר כש"ת מה"ו בנימין וואלף נ"י

מכתבך קבלתי בעתו ובזמנו בעידנא דעסיק בהאי ענינא בדין תולעים וע"ד פלוגת' או"ה וד"מ בכמהים ופטריות מאן ספון מאן חשוב מי הוא זה דרב גוברי' להכריע מסברתו או מכח ראיה דילי' נגד הלכה פסוקה שבהגהות רמ"א, וכל ישראל יוצאים ביד רמ"א להקל, וכ"ש להחמיר, ופר"ח החזיק בעדו ומצוה לצאת ביד רמה לגעור באותן המקילי' בדבר הזה לאוכלן בלא בדיקה ובפר"ח בשם מהרש"ל שנהג בעצמו שלא לאכול כמהים היבשים אפי' בבדיקה כי הוחזקו בתולעי' עיי"ש

ובתחלת הרעיון היה נ"ל להביא ראיה לאו"ה מבריית' דס"פ א"ט כל השרץ לרבות שבעיקרי זיתי' וגפנים ולפי דקיי"ל כשמואל מפרשינן הבריית' באיבי' כמ"ש תוס', וצ"ל למה לא אשמועינן רבות' יותר אפי' כמהים ופטריות דיונקי' מן האויר ואין נקחים בכ"מ מ"מ מרבים מכל שרץ וע"כ דבאמת אלו לא מרבים מכל שרץ ולמ"ש הר"ן דלאמת שבעיקרי זיתי' היינו בדיוקא של ש"ס ומ"מ ל"ק לשמואל דס"ל ה"ה ובריית' חדא נקיט אילנא וה"ה פרי, ולכאורה י"ל דה"ה כמהים ופטריות הא לית' נהי די"ל דה"ה פיר' בכלל אילנא הוא מ"ש אילנא מ"ש פרי אבל כמהים ופטריו' דווקא מן אויר ודינא אחרינא אית להו דל"מ ויצאו מכלל פירי הארץ בכמה דברים כל כי האי בוודאי אין לומר דקמ"ל אילן של זיתי' וה"ה כמהים וע"כ דבאמת כמהי' ופטריות לא מרבים

אלא דמאידך בריית' דממעט כליסי' שבעדשים וכו' למה לא קמ"ל רבותא דממעטינן מעל הארץ כמהים ופטריות אפילו באיבו', ש"מ דאלו אין ממועטים מעל הארץ כ"ז שהם מחוברים וא"כ מהכא היינו מברייתו' אלו כיון דדיוקא סתרי אהדדי ליכא למשמע לא להקל ולא להחמיר

ונ"ל לחזק הוראתו של רמ"א ע"פ דברי הר"ן הנ"ל דמרווח יותר ממ"ש תוס' די"ל דשמואל ס"ל דעיקרי היינו באיבו', וזה נמי נגד דיוקו של הש"ס, ולר"ן מפרש שמואל שבעיקרי היינו אילן גופא, אלא דס"ל מסברתו ה"ה פירות אילן אלא דעדיין מן הקושי' למה נקטה הבריית' אילן וסמך שנדע ה"ה פרי, ולא נקט מפורש כל לרבות פירות אילן, וכבר התעורר בזה בספר שאילת שלום אצל שאלתות מהגאון מהר"י פיק זצ"ל ולא מצא מענה לקושיא זו ולפע"ד נראה ע"פ שיטתו של הה"מ ומובא בהגהות מל"מ פי"ג מה' שגגות דכל דילפינן מכל אין מלקין עליו עיי"ש אריכות נפלא ובזה א"ש הא דאמר שמואל אסור ול"א דלוקין ונתקשה בזה בספר שאילת שלום הנ"ל ולשיטת הה"מ אתי שפיר דכיון דאתי מריבוי' דכל אין מלקין וי"ל לפ"ז לכן נקט הבריית' דמכל מרבינן תולעים שבאילנא וסמך דנדע מסברא וה"ה פירי עצמה דאלו היה נקיט דמרבינן מכל פירי, ה"א דלאילן עצמו אין צריך למילף מכל דבלא"ה ידעינן שהוא בכלל שרץ הארץ והוי מלקין עליו, לכן נקיט דמכל מרבינן תולעים שבאילן, ולא מלקין אלא אסורין נדע מעצמינו דה"ה פירי כנ"ל נכון

אלא דלשיטת תשובת רשב"א דכל דאתי מריבוי' דכל מלקין וכן נ"ל ממ"ש הרמב"ם דלוקין על תולעים שבמחובר לזה לא א"ש דברינו, וצ"ל כדחוקו של תוס' וגם קשה מדל"א שמואל דלוקה נ"ל גם לשיטה זו יש לקיים תי' הר"ן, דנ"ל גם דמלקים על דאתי מכל דהוא כמפורש בתורה היינו מה שדרשינן מכל אבל מה שאנו מדמין מסברתינו למלתא דאת' מריבוי' דכל דה"ה דבר זה דומה לו זה אינו מפורש בקרא רק אנו מסברתינו מדמי' מלתא ולמלתא נהי דאיסורא איכא אבל מלקא לא לקי כיון שאינו מפורש כנ"ל

ובקונטרסי לח"ש העלתי עד"ז מ"ש הרמב"ם דשבוע' שלא אוכל חל על ח"ש דנבילות וטריפות דח"ש אינו מפורש מקרי ועיין ר"ן וחי' ר"ן שבועות והאריך בכלל זה, והעלתי שם דווקא נבילות וטריפות וכדומה איסורי לאוין דלא ידעינן מכל חלב, י"ל דווקא באיסורי כרת גלי קרא ולא בלאוין אלא דאנו מסבירין טעמא דקרא משום דחזי לצרופי וילפינן כה"ת מחלב כ"כ הר"ן בשבועות, ור"ן כ' סתם דלולי חזי לצרופי לא הוי ילפינן מחלב דשאני הכא דגלי קרא ולדידי נראה דוודאי איסורי כרת ילפינן במה מצינו ומ"ש רק איסורי לאוין לא ילפינן וכן נ"ל כוונת הר"ן ועיין ואיסורי לאוין דלא ילפינן רק מסברתינו דחזי לצרופי זה אינו מפורש בקרא ולכן חל שבוע', אבל בחלב עצמו דכתיבי קרא וכן בכל איסורי כרת נ"ל דגם לרמב"ם ודעימי' אין שבועה חל על ח"ש דמפורש בקרא ולא מצינו לו לרמב"ם רק באיסורי לאוין וכן בטור ש"ע כנ"ל נכון לדינא ושם בארה עד"פ בסוגיא ואכ"מ

נחזור לדברינו לשיטת הרמב"ם ורשב"א בתשובה דלוקין על דרש דכל ודווקא על ח"ש אין לוקין כיון דמפורש כתיב אכילה בכזית מ"מ דווקא במה שמוכח מקרא לרבות מכל לוקין אבל מה שאנו מדמין מלתא למלתא מסברתינו אין לוקין והא"ש דאמר שמואל רק אסור ול"א לוקין דדרשא דכל אתי לעיקר אילנא, וגם באילן עצמו לא ידענו רק מכל אבל פירי אפשר לא מרבים אלא דשמואל מסברתו מדמה פירי לאילן, די"ל פירי כמו אילן מ"מ אינו מפורש ומוכח מתוכו של כל דכן הוי' ולכן אין לוקין, והא"ש בריית' דנקיט דמכל מרבי' אילן ולא נקיט פירי דבאמת דיותר מסתבר לרבות מכל אילן וזה מפורש ולוקין אבל פירי אפשר דלא ונהי מסברתינו דה"ה פירי אבל אין לוקין וא"ש הברייתא לשמואל

ואחר הוצעה זו לק"מ למה לא נקיט הברייתא כמהים ופטריות בין לפירוש קמא שכתבתי דנקיט אילן להורות דגם זה לא אתי' רק מכל ואין לוקין, ובין לתי' שני דנקיט אילן דזה מוכח מקרא ולוקין א"ש דלא נקיט כמהים ופטריות כמו פירי דלא נקטה הברייתא וי"ל ה"ה פירי וה"ה כמהים ופטריות מעתה הדרי' לדיוק ולהוכיח מאידך בריית' דממעט פירות תלושים משורץ על הארץ ולא קמ"ל רבותא אפילו כמהין ופטריות במחובר ממעטינן ש"מ דבאמת באלו לא ממועטים ונתחזק' הוראתו של רמ"א ע"י ראי' מהימנא זהו הנלפע"ד

ומדי דברי אומר מה שנ"ל ליישב הא דשמואל דלא תקשי מדיוקא נמי דלא כוותי' בשניישב הא דקאמר ש"ס ס"פ לימא מסייע לי' ובכ"מ הוא ראיה וקשי' לי הא מפורש קתני ולא חידש לן בזה וכאן דאין מפורש בשום בריית' כשמואל רק מכח דסתרו ב' ברייתות יש להוכיח ולומר הא באיבי' וכו' וכי משום הא לא הוצרך לשמואל לומר דינו וכבר נתקשה בזהו בספר שאילת שלום ולמ"ש בסמוך צ"ל דמקשה לימא מסייע ומוכח יותר דלוקין דאתי' מכל ושמואל אמר אסור ואין לוקין וכדדייק אילן עצמו א"ש

עוד הקשה בס' באר שבע על ר"פ דאמר לעיל ש"מ מדר"ה הא דאמר שמואל קישות שהתליעו וכו' הנהו תמרא דכדא למה ל"א הנהו קישות אחר יב"ח שרי' במאי דאיירי שמואל וזהו דקדוק עצום ולדידי קשי' על שמואל עצמו למה פרט קישות הול"ל פירות שהתליעו באיבי' נ"ל דשמואל ס"ל דווקא בקישות שהם מחוברים לאדמה והם פרי אדמה וברכתן מוכח' עליהן אלו אסורין כשהתליעו במחוברי' אבל פירי דאילן לא דפירי גדל על האילן וברכתו פרי העץ תולעת הפרי לאו שרץ הוא והא"ש דקאמר ש"ס לימא מסייע לי' לסברתו דכל מחובר לקרקע כקרקע ולא בעי על הארץ דווקא ואיכא גם קושי' עלי' דבברי' מרבה תולעת שבעיקרי זיתים מאי לאו באיבי' והוא ס"ל דווקא קישות ולא פירי האילן ודחי הא והא באיבי' והא בעיקר אילן וליכא ראיה לשמואל אפי' בקישות באיבי' ואמר דיקא נמי דקתני שבעיקרי זיתים וע"כ ברייתא באילן גופא וליכא קושי' לשמואל מבריית' דאפילו בפרי דברייתא באילן וגם ראיה ליכא אפילו בקישות דשאני אילן עצמו מפירי ואפי' מקישות המחובר לקרקע עדיפא אילן מטעם דאילן אינו עומד לקצוץ משא"כ קישות דעומדין לקצוץ ועיין שאלתות דר' אחאי שכ' האי טעמא וחלק בין אילן לפירי אילן דאילן אינו עומד ליקצץ ותמה אני על שאילת שטרח למצוא טעם וחילוק בין אילן לפרי ולא מצא והיה לפניו חילוק דפירי עומד לקצוצו ודחאו והעלי' עין במח"כ דהשאלתו' בעצמו כ' טעם זה בקיצור

ולחילוק זה י"ל גם קישות אינו דומה לאילן ומ"מ עדיפא מפירי האילן ומיושב דינו דשמואל לאמת דל"ק מדיקא נמי דקתני אילן אבל פרי לא דווקא פרי העץ לא אבל פרי האדמה כקישות וכדומה י"ל אסור ומה שחידש שמואל מדנפשי' ואין לו ראיה מבריית' דיש מקום לומר דאילן גופא עדיפא מקישות דאין עומד לקצוץ וגם ליכא ראיה נגדו די"ל דחילוק שהוא בין אילן לפרי הוא משום דאילן הוא מחובר לקרקע ופרי הוא פרי של העץ משא"כ קישות פרי האדמה הוא וא"ש

אלא דעדיין קשי' על ר"פ דאמר דין זה דשמואל בתמרי דכדא וקשה עליו מדיוקא דבריית' דווקא אילן אבל פירי לא וגם לשמואל קשי' בריית' דממעט מעל הארץ הזיזין שבעדשים וכליסין שבקטניות ותולעת שבתמרים וגרוגר' ואי בשלא באיבי' אבל באיבי' אסור קשה הא בתמרים וגרוגרת לשמואל מותר ודווקא קישות אסור ואי בריית' אפי' באיבי' קשיא זיזין שבעדשים וכליסין שבקטניות הא לשמואל אסור ובריית' בחדא מחתא מחתינהו וקשי' לשמואל ממ"נ וצ"ע: