כתב סופר יורה דעה סט

טריפה אחה"ש באונה הסרוכה לאומה למעלה מחצי' ואין ביד מע"כ ני' להכריע מה דינה של חלב שנחלבה בג' ימים אלו וכלים שנתבשלה החלב בהם ועיניו לנוכח הביטו במקומו' הראוי' בטוש"ע ובאחרונים ונפשו איותה לדעת דעתי בזה והנני למלאות מבוקשו כיד ה' הטובה עלי

הנה כאשר באתי אל העיון מצאתי ראיתי כי קצת גדולי האחרוני' קצרו במקום שהי' להם מקום להאריך ועוד לא מצאתי לא' מהם די באר שיטת הראשונים ולבאר כל חמיר' אחר הבדיקה וחיפוש בנרות של מצוה ולהאיר באור של תורה ואחר הטורח לפי מסת הפנאי חנני הי"ת ומצאתי די באר בעזרת החונן דעת ואשר חנני הי"ת אותו אשמור לדבר ואציע פה לפניך ביאור השיטות והפוסקי' והנלפע"ד לדינא

א) שיטת תוס' חולין י"א אחר שהעלה דחזקה שאינה מבוררת לשעתה לאו חזקה היא דן מינה דאם עשו גבינות מכמה בהמות ואח"כ נמצאה א' מהן טריפה שאין לנו לומר פרה בחזקתה לומר השת' הוא דנטרפה ונראה מדהקדים תוס' דחזקה שאינה מבוררת לאו חזקה היא ואח"כ כ' דאין להעמיד הבהמה על חזקתה כיון שיצאה מן הרוב חוששין שמא יצאה כבר מן הרוב משמע דוקא ברוב ס"ל לתוס' הכי כיון דעכשיו מן המיעוט הוא חוששין למפרע אבל אי היה כאן חזקת חי שחיתה יב"ח הגם שעכשיו יצאה מן החזקה שהיתה עד עכשיו היה מוקמינן אותה על חזקת כשרות כל האפשר ולכן הקדים דליכא חזקת כשרות דאינה מבוררת וליכא רק חזקה דאתיא מכח רובא כיון דיצאה אל המיעוט חוששין למפרע וראשוני' דס"ל דתולים דעכשיו יצאה מן הרוב ומביאי' ראיה מכתובו' י"ב וע"ה דאמרינן השת' הוא דאתרע וקשי' לתוס' ולמ"ש א"ש בחזקת הגוף וכדומה מודה תוס' ולא ס"ל לתוס' רק ברוב כיון שיצאה מן הרוב תו ליכא למידן בה משום רוב כלל והחילוק פשוט ומובן

ב) הרא"ש ג"כ בתחילה בשיטת תוס' אזיל אלא בועוד י"ל כתב וז"ל ועוד י"ל למאי דמסקינן דאזלינן בתר רוב כל הבהמות בחזקת כשרות ואפי' תוך שנתן דרוב בהמו' כשירות ורובא עדיף מחזקה עכ"ל. הנה מ"ש ואפילו בתוך שנתן צ"ל מ"ש תוך או אחר שנתן ודוחק דכוונתו אפילו תוך שנתן דליכא רק רוב דהא כבר כ' דאפי' אחר שנתן ליכא חזקה דאינה מבוררת ויש לדחוק מ"מ אחר שנתן יש קצת חזקה וחזי לצרופי קמ"ל אפי' תוך שנתן, גם מ"ש דרובא עדיף מחזקה שפת יתר הוא פשיטא דרובא עדיף מחזקה בכ"מ ונ"ל לבאר כוונתו דלא מבעי' לאחר שנתו דאמרינן עד עתה היתה מן הרוב דליכא התבררות לומר יותר שכבר נטרפה אבל תוך שנתו היה מקום לומר דתולין שכבר נטרפה היינו שנולדה טריפה מבטן ולא נשתנה חזקה דגופה מעולם ולא יצא' מחזקתה שנולדה בה מלומר כשירה היתה ויצאה מחזקת כשרות ונשתני' ממה שהיתה ולכן הגם שרוב כשרות מ"מ כיון שרוב אתרע לפנינו תלינן דמעיקרא היתה טרפה מבטן אבל אחר שנתה שידענו בבירור שלא היתה טריפה מבטן דהרי חיתה יב"ח הגם דאין זה חזקה לסמוך עליה דלא היתה מבוררת לשעתה מ"מ הרי מבורר לנו עכשיו שלא היתה טרפה מבטן ונשתנה גופה מכשר לטרפה ליכא שום סבר' וצד לומר יותר שנטרפה כבר מנטרפה עכשיו ואמרינן עד עכשיו מן הרוב היתה אבל תוך שנתו ה"א דתולין להחמיר קמ"ל הרא"ש אפי' תוך שנתו מחזקינן כל האפשר וטעמ' הגם דמנגד חזקת הגוף הא רובא וחזקה רובא עדיף ואזלינן בתר רוב' ועכשיו נטרפה מלמיזל בתר חזקת הגוף ולומר טריפה מן הבטן היתה וא"ש לשון הרא"ש בדיוק נכון ולא אתברר לנו דעת הרא"ש אם כדס"ל לכתחילה כתוס' או כועוד י"ל שכ' ויבואר לפנינו אי"ה דועוד י"ל תלי' בפלוגת' אחריתא ועפ"ז העיקר כדס"ל להרא"ש מתחילה

ג) שיטת ר"ש ר"י רשב"א ור"ן כועוד י"ל שכתב הרא"ש דאמרינן עכשיו נטרפה, אלא שלחלק יצאו בין טריפות לטריפות בטרפות דא"א לומר עכשיו נטרפה וא"א לקבוע לה זמן ידוע חוששין למפרע כמו בהוגלד פי המכה וסרכות וכיוצא בו, והקשו לנפשי' מכתובו' ע"ה גבי מומין דא"א לקבוע זמן דא"א לומר עכשיו, ומתרצי' דהתם טעם אחר איכא משום כאן נמצא וכאן היה ולא מצד חזקה, הנה מדהקשו לנפשי' ממומין מוכח דס"ל לענין חזקה ג"כ כל דא"א לתלות עכשיו נתחדש הדבר ויצא מחזקתה לא מחזקינן כלל ועיי' פ"י בכתובות שם דכ' במומין איכא תרתי רוב דל"ל מומין וגם חזקת הגוף ומדקשו להו לראשונים משם מוכח דס"ל אפי' היכא דאיכא רובא וחזקה כשאתרע לפנינו וא"א לומר עכשיו אתרע חוששין למפרע ותמה אני על הפמ"ג שכ' דלא ס"ל כן רק ברוב ולא לענין חזקה, ודבריו נפלאו ממני דמוכח מתוכן של ראשונים דאפי' בחזקת הגוף ס"ז כן ואפי' ברוב וחזקה כמ"ש, ועוד הרי מדמי' מלתא ולומדים דבר זה מכתמים שחוששין למפרע והא בכתמים החלוק הוא בחזקת בדוק וחוששיין למפרע כיון שאתרע לפנינו ועיי'

ד) שיטת סמ"ג ורבינו אשר עמו מקילים ביותר כשא"א לקבוע הזמן מחזקינן כל האפשר לתלות, וכ' הש"ך סס"ק ח' וצ"ל שאני הכא דאיכא רוב בהמות כשרות, כוונתו דרובא עדיף מחזקה בכתמים, ולפי מ"ש בסמוך לא פליגי הראשונים בסברות הפוכות, דר"ש ורשב"א וכו' ס"ל גם בחזקת הגוף כן, אלא דס"ל ה"ה רוב דעדיף מחזקה ג"כ חוששין למפרע וסמ"ג ודעמי' ס"ל רוב שאני דעדיף בכ"מ מחזקה, ואפשר דווקא אחר שנתן דאיכא ג"כ קצת חזקה שאינה מבוררת תשלום למה שאתרע הרוב לפנינו וא"א לקבוע זמן, אבל תוך שנתן אפשר לא, או תוך שנתן איכא ג"כ חזקת הגוף מתנגד כמ"ש לעיל בכוונת הרא"ש שכ' אפי' תוך שנתן

והנה מ"ש הרא"ש ועוד י"ל נראה דס"ל אפי' בטרפות דא"א לומר עכשיו נטרפה תולין להקל, דהא כ' תחילה בסרכות יש להקל מכח ס"ס ועי"ז כ' ועוד י"ל דאיכ' רוב היינו מה"ט יש להקל בסרכות ג"כ נראה דבעוד י"ל ס"ל כשיט' הסמ"ג דלא כר"ש ורשב"א ותמוה על טור דנקט כשיטת רשב"א דמביא שיטתו ושביק שיטתו של אביו בועוד י"ל, שוב ראיתי ביש"ש שעמד ע"ז למה שבק הטור הועוד י"ל של אביו ולא מעתיק ממנו רק קולא זו בסרכו' דאיכא ס"ס וכ' דלא נרא' לטור עיקר הך ועוד י"ל, ולא נחה דעתי בזו דמנא ליה להטור דלאו עיקר הוא ועכ"פ היה לו להביא ועוד י"ל של אביו

ומצאתי מקום יישוב לזה, הנה כבר כתבנו לעיל לשיטת סמ"ג צ"ל דלא דמי' לכתם דרובא עדיף וכ"כ הש"ך, ולשיטת הרא"ש בועוד י"ל דמוכח דס"ל כסמ"ג מדקאי על טרפות הסרכות וכ' ועוד י"ל מוכח דס"ל כסמ"ג, נ"ל דווקא בסרכות ס"ל דמחזיקים הגם דא"א לומר עכשיו נטרפה דאיכא גם חזקת הגוף בצירוף שני' רובא וחזקה מחזיקי' כל האפשר, הגם דא"א לומר עכשיו, אבל כל דליכא רק רוב או חזקה לחוד ולא תלינן בכה"ג, ואפרש שיחתי, לשיטת תוס' דאין סרכ' מחמ' נקב בא אלא טריפות הסרכו' טריפו' בפ"ע הוא שסופה להתפרק, לשיטה זו א"א שתהיה סרכ' מבטן, כי מתהווה ע"י רציצות האונות וכדומה ומשקים נתלים שמה וכ"ז א"א בבטן וידעינן שנולדה בלי סרכ', ועכשיו שנמצא סרכא איכא רוב וחזקה ותולים כל האפשר ומוקמינן כל האפשר על חזקת הגוף ורוב, ובזה ס"ל להרא"ש בועוד י"ל דמחזיקי' אבל בהוגלד פי המכה וכדומה דאפשר שהיה מבטן וליכא רק רוב מודה הרא"ש דלא מחזיקינן כנ"ל, ועכ"פ לא מבואר ולא נתברר מדבריו דאפי' בהוגלד פי מכת הנקב דס"ל כן. לפ"ז תלי' הך ועוד י"ל בשיטת תוס' ורש"י לרש"י דאין סרכ' בלא נקב במקום נקב נעשה סרכ' ע"י משקי' שעוברים שם והטרפות מחמ' הנקב ואנו דנין על הנקב מתי נעשה ואפשר שהיה נקובה מבטן ואח"כ כששתתה משקין נעשת' סרכ' וליכ' חזקת הגוף רק רוב וברוב לחוד לא ס"ל לרא"ש דתלי' להקל, ומ"ש הרא"ש ועוד י"ל היינו לפי שיטת תוס' י"ל כן, אבל לרש"י לא, והרא"ש בפרק א"ט הכריע כרש"י וכן ס"ל להטור סי' ל"ט לכן השמיט הך ועוד י"ל דס"ל שאינו עיקר כמ"ש היש"ש היינו דס"ל דרא"ש לרווח' קאמר לשיטת תוס', והרא"ש בעצמו נקט לעיקר כרש"י ממילא לית' להך ועוד י"ל, הגם שאין הכרח לומר לרא"ש ברוב לחוד דלא מחזיקינן, מ"מ כיון שיש לומר כן לא מצא מקום להקל ולאחוז בשיטתו אפי' בסרכ' לפי דקיי"ל כרש"י וכ"ש וקו"ח בהוגלד פי המכה וכיוצא בו דלכולי עלמ' ליכ' רק רוב וא"ש נכון ועיי'

ומיושב ג"כ קושי' ב"י על דלא כ' הטור טעם דבהוגלד פי המכה דלא תלי' להקל כיון שכבר יצא מן הרוב כמ"ש בנמצא סרכ' ולמ"ש א"ש דבסרכו' פרט הטעם משום ועוד י"ל שכתב הרא"ש וכתבנו דווקא בסרכ' ס"ל לרא"ש לשיטת תוס' דאיכ' נמי חזקת הגוף וטור ס"ל לפי דנקט הרא"ש והוא כרש"י ליכא כאן חזה"ג וקמ"ל הטור טעמא דמלתא בסרכ' וכ"ש בהוגלד פי המכה לכ"ע, וקמ"ל עוד כמ"ש דיצאה מחזקת הרוב, אבל היכא דאיכ' ג"כ חזקה המסייע תלינן ועיי'

והנה המחבר קבע להלכה כשיטת רשב"א ודעמי' בהוגלד פי המכה והרמ"א נקיט לדינא כשיטת סמ"ג בהוגלד פי המכה הנעשה קודם ג"י מותר, וש"ך סס"ק ח' כ' ה"ה בשנטרפה ע"י סרכ' אפי' בסרכ' וודאי טריפה וליכא ס"ס תלינן להקל מה שנעש' קודם ג' ימים

אבל ראיתי אחרי רואי במנחת יעקב כלל ע"ב ס"ק ט"ז שחולק על הש"ך מכח ב' קושי' שהוקשה לו חדא מדלא הביא הטור ועוד י"ל של אביו הרא"ש ז"ל, ועוד מדשתק הרמ"א למחבר דכ' בסרכ' משום ס"ס מותר ובוודאי טריפה מחמת סרכ' אסו', ולהרמ"א דחולק על המחבר בהוגלד פי המכה למה שתיק לי' בטריפה מחמ' סרכ' דאפי' בוודאי טריפה מותר כמו בהוגלד,