כתב סופר יורה דעה נב

שיולדת אין כח הזכר עיקר דהוא שותף בזרע ושני' שוים דיש כח בטריפה כמו בכשר כדי שתתעבר וש"ס דלא מוקי פלוגתא דר"א ור"י כשנתעברה אחר שנטרפה ואקרי שהיה מן המועט היינו לפי דסבירא ליה לרבינא דאינה טוענת היינו דרוב אין מתעברות ולזה במיעוט שמתעבר' כח הזכר עיקר אבל לפמ"ש כבר לעיל דלהלכת' תלי' בלידה דווקא במיעוט שיולדת הוי זוז"ג שוים וי"ל פלוגת' דר"א ור"י בזוז"ג ולכ"ע עובר י"א וכן ס"ל לרבא ומיושב קושי' תוס' דרבא הכי ס"ל וכן ל"ק קושי' תוס' מרבא ב"ק דס"ל ד' סימנים אכשר בי' רחמנא דאיירי דהיה מן המיעוט וזוז"ג הוא ושרי וא"ש ועיין

מה שהקשה פר"ח על היש"ש דהוצרך ש"ס לומר באיוב אין מזכירין מעשה נסים ול"א דלמא מן המועט הוא והיא ראית רשב"א בתשובה, לפע"ד לק"מ דוודאי זו שיוצאת מן הרוב וחי יותר מיב"ח ואינה מתנוונה והולך היא חזקה בטבעה ובריאותה יותר מן רוב בהמות עד שתוכל לחיות יותר מיב"ח אבל איוב שהיה מוכה ומעונה במכות וחליים הרבה בוודאי כשהוא טריפה אין בו כח חזק ואמיץ יותר מן הרוב שאין יכולים לחיות מחמת מכת טריפה וא"א לומר שהוא מן המיעוט חזק ואמיץ והוצרך לומר מעשה נסים היה כנ"ל נכון וברור

אחר שימת עין עיונו על דברינו וימצא בהם טעם לשבח אשר ישבחוהו רבנן תתענג נפשינו ובעה"ח אוה"נ חותם בברכת התורה וברכת אהבה

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: תשובה ל

שלום שלום מרחוק לקרוב בקרב לבי ה"ה מאהבי ואהובי הרבני המופלג צדיק וישר מלא וגדוש בע"פ הנגיד הנכבד המפואר כש"ת מו"ה משה מיינץ ני' בשבת תחכמוני מנטורי קרתא דק"ק פראנקפורט דמיין יע"א

נתיקרתי אתמול במכתבו החביב עלי בבישור הטוב מקישורי בנו היקר הב' החתן המופלא שיחי' למז"ט ותוכו רצוף אהבת התורה וחשתי להשיב מפני הכבוד על ד"ת אשר נסתפק פר"מ ני' בדין נפולה דמבואר בש"ס חולין נ"א ע"ב כמה דברים שאין בו חשש משום ריסוק אברים כי רכות המה אי משרק שריק ושם נאמר בעוף וכן הוא ברמב"ם וטוש"ע ונכנס פר"מ ני' לבית הספק אם גם בבהמה הדין כן ולא נמצא בשום פוסק שיאמר ה"ה בבהמה לפום ריהטא נראה כי כל הענינים שבש"ס ופוסקים דווקא בעוף אבל בבהמה דכביד' הוא אין דברים אלו חוצצים בינה לקרקע עולם למנוע ריסוק אברים אבל השכל נוטה כי בהמה שנפלה על כרים וכסתות וכדומה שהחוש מעיד שדברים אלו חוצצים בינה לבין קרקע וכיוצא דבר הרך דאין לחוש משום ריסוק אברים ויפה הראה פר"מ ני' פניים לזה מטוש"ע ח"מ סי' שצ"ד סעיף א' מה הנאה יש לה בחבטה שהרי מצאה מקום רק ולא נתרסקו אברים וכן הוא ברמב"ם פ"ג מנזקי ממון הלכ' י"א ויש לדון מזה בכיוצא בו לפי האומד ולפי כבידות הבהמה ועובי דבר החוצץ בינה לקרקע כנ"ל, ומ"מ למעשה צריך עוד יישוב הדעת לעת הפנאי דמשם אין ראיה לסמוך על זה בנפולה שלא להצריכה שיהוי ובדיקה אלא שם שנפלה ולא מתה ורוב נפולות מתים כי נתרסקו אבריה והלמ"מ ועיין פרמ"ג ריש סימן נ"ח במשבצות ולכן צריך לשלם כי מסתמ' לולי הרכי' שהגינו בעדה היא מתה אבל לסמוך ע"ז שלא לדון בה דין נפולה ולסמוך על דבר החוצץ אנו אין לנו משם אלא מצד השכל הוא מ"ש מעוף ולכן למעשה עדיין צריך תלמוד

ומדי דברי בענין זה אציגה לפניו מילת' דתמיה' לי על הש"ך סימן נ"ח ס"ק ו' שדחה הב"ח דס"ל דווקא עמד מעצמו והלכה בעינן ונדחק במ"ש רשב"א עמדה והלכה לאו דווקא ואני מצאתי לו חבר לב"ח ממ"ש רש"י חולין נ"ב ע"א בתרי גפא אסור אלא א"כ עמד והלך וכן כתב בזבחים ע"ד ע"ב נפולה תבדקה אם תעמוד ותלך כשירה לגמרי נראה לעין דבעי דווקא תרתי עמדה מעצמה ותלך

ולקושי' ש"ך על שיטת הב"ח מש"ס זבחים נ"ל דבשהה מעל"ע והלכה מהני בלא בדיקה כמו עמדה מעצמה והלכה בלא שהה דהרי עמדה במקו' מעל"ע והלכה במקום בדיקה לשיטה זו כן מהני שהה מעל"ע והלכה ולק"מ מש"ס זבחים דאפשר לשהת' מעל"ע ולבדקה בהילוך כנ"ל פשוט ונכון

והנה הב"ח תלה שיטתו מכח דיוקו שכ' הרשב"א בעמדה והלכה אפילו נמצא' שינוי באברים אין חוששין לה משמע דווקא עמדה והלכה בעינן וש"ך וטו"ז נדחקו דאורח' דמלת' נקט ובאמת מדלא לשתמט אחד מן הראשונים חוץ מרש"י דכתבו כן וגם הרשב"א עצמו לא כ' מפורש דבעי דווקא עמדה מאליה ובוודאי לא סמך על מ"ש עמדה והלכה בנמצא שינוי באחד מאברים וכן העתיק המחבר לשונו ככתבו נראה דלאו דווקא הוא וכלפע"ד דבדין זה דווקא הוא דבפ"ת תמה מנ"ל לרשב"א להקל כ"כ אפי' בנמצא שינוי הא פליגי אמוראי אי מהני הלכה וטרחו למצא טעם למה פסקו הרי"ף והרמב"ם לקולא ומנ"ל להקל כ"כ בנמצא שינוי בא' מאברים ונלפע"ד דבעמדה והלכה כ"ע מודים דא"צ בד בדיקה ומ"ד עמדה א"צ מעל"ע הלכה אין צריך בדיקה היינו בהלכה לחוד מהני וע"ז פליג ר"ח ב"א ואמר אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה היינו כמו עמדה לחוד צריכה בדיקה כן הלכה לחוד אבל בצירוף שניהם יחד מודה דא"צ בדיקה ומדויק הלשון אחת זו וא' זו צריכה בדיקה הול"ל הלכה צריכה בדיקה ולפי מ"ש א"ש

ומיושב בזה מה דנתקשה תוס' לפי גירס' שלפנינו בזבחים ס"ל עמדה צריכה מעל"ע הלכה צריכה בדיקה כיון דעיקר שנוי' דס"ל הלכה צריכה בדיקה מנ"ל לומר דפליג וס"ל עמדה צריכה מעל"ע דלא כמאן, ולמ"ש א"ש דאי ס"ל עמדה אינה צריכה מעל"ע בוודאי היה מועיל הלכה אח"כ דאין צריך בדיקה ובזה כ"ע מודים ביש תרתי לטיבות' דלא צריכה בדיקה וע"כ דס"ל עמדה לא מעלה כלום ולכן הלכה צריכה בדיקה וס"ל לר"ל דהלכה לחוד ל"מ ופליג עלי' גם בחדא דאפי' עמדה צריכה מעל"ע וא"ש

ומעתה יפה הורה הרשב"א בעמדה והלכה אפילו נמצא שינוי באברים דכשר דבעמדה והלכה לכ"ע א"צ בדיקה ולפי דקיי"ל הלכה לחוד א"צ בדיקה והלכה ועמדה יחד מעלה טפי דאפילו יש שינוי מותר ובדיוק נקט הרשב"א הלכה ועמדה ובמתכוון העתיקו המחבר ככתבו וכלשונו כנ"ל נכון לדינא דביש שינוי בעי דווקא תרתי לטיבות'

ויש לי מקום עיון היכא דנמצא שינוי אחר שהלכה (ולמ"ש אחר שעמדה והלכה) ואח"כ אינה יכולה לילך כמקדם או כשאר בהמה דקיי"ל דל"ח כמ"ש הרמ"א סעי' וי"ו והוא ממהרי"ק י"ל כשנמצא שינוי בלא"ה זה מגלה על ריעותא שאינה הלכה אח"כ יפה דנתרסקו אבריה וצל"ע לדינא

ועל דין זה דתשובת מהרי"ק קשי' לי מש"ס זבחים נוקמי' שהי' כל הבהמו' נפולות ועמדו והלכו יפה ועכשיו אינם יכולים לילך הילוך יפה כמו כל בהמה ואחת לא הלכה כלל הילוך יפה וזו היא ספק שנתערבה וא"א לברר ורחוק דיש משום הקריבהו לפחתיך בכולן שאינה הולכת הילוך יפה וצ"ע. הכ"ד אוה"נ דשו"ט חותם בברכה מרובה פה פ"ב ד' י"ח כסליו תרכ"ו לפ"ק

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: תשובה ל"א

תיתי שלמא רבה, לגברא רבה, עוד ינוב בשיבה טובה, ה"ה י"נ הרב הגאון הגדול בקי בחדרי תורה ע"ה פ"ה צדיק נשגב כש"ת מה"ו אברהם וועכסלער ני' אבדק"ק שוואבאך והמדינה ע"א

יקרתו קבלתי בעידנא דרבו הטרדות וקשה עלי מאוד לשום עין עיוני בדבר הנוגע להלכה ולכבודו כי רב ולעשות רצון אוהב אהוב חפצתי ולא אשיב פניו ריקם ונקיטנא בקצרה כל האפשר, ע"ד עבדי שר העיר נתנו לשחוט שור מרפת של השר באמרם שזהו ימים נפל ברפת בהליכתו לשתות מים מן הבאר והלך אח"כ איזהו ימים אך מפני שלא שב לאיתנו שיהי' ראוי' למלאכה נתנוהו לשחוט ופר"מ, ני' שאל באחת ועלתה בשתי' נסתפק בב' דברים: א) אם כדברי עבדי השר כן הוא דנפל בפחות מעשרה אם יש לחוש משום נפולה כיון דאין הולך השור הילוך יפה: ב) אם נאמן הנכרי דנפל פחות מעשרה או לא

א) הנה הש"ך סימן ל"ב ס"ק י"ב מקשה על רשב"א הא בנפולה בלא"ה חוששין והוא מתרץ בנפולה בעלמ' היה שרי כשהלכה ד"א אבל הכא שגורר' רגליה לא מקרי' הליכה, נראה דס"ל בפשיטות דכל פחות מיו"ד לא צריכה בדיקה אפי' בחוט השדר' וכן הסכים עמו הפ"ח והכרתי שהעתיקו דברי הש"ך, אלא התב"ש הקשה קושי' עצומה הא בתה"ב הקצר מבואר וכן בר"ן גבי עקרה רגליה דכל שלא הלכה יפה צריכה בדיקה בכל האברים א"כ מה זה דכ' הטור כאן דצריך בדיקה בחוט השדרה וכ"כ רשב"א בתה"ב דהא צריכה בדיקה ככל נפולה מכח קושי' זו הוליד חדשות דאפי' בפחות מיו"ד צריכה בדיקה בחוט השדרה כיון שגוררת רגליה וכ"כ הדג"מ ובתשוב' חלק קמא סימן כ"ב וכבר ראו עיני כבודו כ"ז

והנה התב"ש הרגיש לפמ"ש הרשב"א בשם ראב"ן ראיה דבעי הילוך ול"מ בעקרה רגליה לילך ואפילו הלכה ולא הלכה יפה ל"מ מהאי דגררה רגליה שבדקו ומצאו שנפסק חוט השדרה הרי דיכול להלוך קצת הגם דנפסק החוט הא משם אין ראיה רק דאפשר דנפסק החוט והולכת הילוך שאינו יפה מנ"ל דחוששין לריסוק שאר אברים ונדחק ולפע"ד נרא' לפמ"ש הר"ן הא דמהני הליכה אע"פ