כתב סופר יורה דעה מה

בחוץ ואם בחוץ שמא לא לפנים ע"כ ס"ל אם דרס נגד חללו אין זה ס' השקול, שמא לא שלט הארס עד לפנים ולא חזי לצרופי לס"ס, ולכן נקט ספק שמא לא דרס במקום חללו, ולכן עלינו לבדוק כל שכנגד חללו שמא יראה לחוץ שזה בקל לעמוד עליו, ושוב ליכא ס"ס ס' השקול וצריכי' לברר בפנים הגם דאיכא טרח' דליכא ס"ס, וכשלא נרא' בחוץ כלל בלא"ה ס"ל לרשב"א בתה"ב ומובא בטור דא"צ בדיקה בפנים כנ"ל בשיטת הרשב"א, ור"ת ס"ל כיון שא"א לעמוד על וודאי איסור ורק אחר הטורח, וע"י בדיקת חוץ גם כשנראה עדיין לא נתברר איסורו רק שלא יהי' ס"ס השקול, כל כי האי אין אנו אחראין לברר כיון שאיכא לפנינו קודם הבירור ס"ס, אין אנו אחראי' לעשות מס"ס ס' אחד וזו סברת הנב"י, וכבר עשינו לו סמוכים ממק"א ולדברינו פליגי בזה רשב"א ור"ת ועיי'

העולה מדברינו אלו כ' מודה ר"ת כל דליכא טרח' יתיר' צריך לברר ור"ת ורשב"א שווים בזה, אלא לרשב"א אפי' ליכא לברר רק שלא יהי' ס"ס צריכי' לברר, ור"ת ס"ל כל דליכ' לברר בירור האיסור בלי טורח א"צ לברר כנלפע"ד

והנה הש"ך סי' ק"י מביא ראיה מסוגי' דזבחים דמשני ר"ל בנפולה שנתערבה הא איכא ס"ס, וע"כ משום דבעי לברורי וצ"ע על ר"ת, ונלפע"ד עפמ"ש בדאיכא טורח ל"ב לברורי, ולכאורה תי' ש"ך משום דאיכא לברורי לא מעלה ארוכה, דהא איכא טורח בנפולה למבדק באברים הפנימי', וי"ל ע"פ שיט' רש"י דבדיקה אחר מעל"ע משום קרועה ושבורה, וכ' הר"ן משום נקב אין חשש וי"ל דוודאי לבדוק נקב כ"ש בכל י"ח טריפות הוא טורח לבדוק אחר נקב משהו משא"כ בנפולה קרועה ושבורה זה נראה בקל לעין וליכא טורח כנ"ל, ולשיטת הרמב"ם דלאחר שיהוי מעל"ע צריך בדיקה בשינוי א' מאברים הפנימי' זה וודאי טורח גדול, ורמב"ם י"ל ס"ל ס' א' בתערוב' ל"מ כנ"ל ועיי'

ולפ"ז א"ש שיטתו של ר"ת דס"ל בנפולה כרש"י ובקל לבדוק אחר קרועה ושבורה ולכן ל"מ ס"ס אבל בדרוסה דאיכא טורח בבדיקת פנים ס"ל דל"צ לברר וא"ש

אלא הלא קושי' ש"ך קשי' ג"כ על דרוסה דמוקי ר"י בנתערבה דרוסת הזאב וכו' הא איכא ס"ס וצ"ל משום דאיכ' לברורי ודלא כר"ת וצ"ע, ועיין בפלתי סי' נ"ז וסי' ק"י ונ"ל עפמ"ש תוס' בסוגי' דדרוס' דס"ל לרש"י כל שניכר במק"א דרוסתו בחוץ ל"צ למבדק במק"א ורשב"א בתה"ב כ' דא"צ בדיקה בפנים במק"א כל שאין ניכר בחוץ עיי"ש. וא"כ שפיר תי' ר"י בנתערב דרוסת הזאב דניכר מבחוץ תו ל"צ בדיקה נגד החלל כולו בפני' וליכא טורח בבדיקה דא"צ לבדוק רק במק"א כנגד מקום שניכר מבחוץ הגם שנתערב בין הרבה אין אנו הולכים אלא בתר כל א' וא' שדנים עליו שרוצים לשוחטו אם יש בו טורח לברר איסור' וא"ש כנ"ל ועיין

ומיושב בזה קושי' הש"ך סי' נ"ז לרוב ראשונים דס"ל דכל שאינו ניכר מבחוץ מ"מ צריך בדיק' פנים למה לא מתוקמי ר"י ור"ל מתני' בדרוסה ואין ניכר בחוץ דצריך בדיקת פנים ואסו' משום כל שצריך בדיקה איכא משום הקריבהו נא, והיא קושי' עצומה שטרחו בה כל חכמי לב ליישבה והקשה אותה המהרמ"ל וברכת הזבח

ומצאנו מקום יישוב לקושי' הלזו ע"פ דברינו דאי שאינו ניכר בחוץ וצריך בדיקת פנים נגד כל חללו ואיכא טורח ל"צ בדיקה כלל דהי מינייהו מפקת לבדוק שוב מותר משום ס"ס וזה יישוב נכון ע"ד חידוד בעזה"י

אלא דעדיין לא העלינו בדברינו לישב הרמב"ם ורא"ה דס"ל דכל שנדרס ל"ס על בדיקה כלל, והקשה הש"ך מש"ס זבחים דהו"ל למוקמי בכה"ג ולזה ל"מ מ"ש דהא ליכא בדיקה לדידהו וע"כ צ"ל משום קושי' ש"ך הא איכא ס"ס וזה קשה גם לתי' נתערבה דרוסת הזאב, ולדידהו לא א"ש תי' ש"ך משום דאיכא לברורי דהא ל"מ בדיקה כלל, וע"כ דס"ל ס' א' בתערובת ל"מ והדרא קושי' ש"ך סי' נ"ז עלייהו וצ"ע

ואחר העיון יכונו דברינו גם לשיטות אלו די"ל דס"ל ג"כ ס' א' בתערוב' וס' א' בגופ' מהני ול"ק לדידהו למאן דמוקי בדרוס' הזאב הא איכא ס"ס ולדידהו ל"מ בדיקה היינו לסמוך על בדיקה לקולא אולי לא בדק יפה אבל וודאי אפשר להכיר ע"י בדיקה ולכן לחומרא צריך לברר אולי יהי' נראה מבפני' וכל שצריך לבדוק איכא משום הקריבהו לפחתך וא"ש

אלא דכל שיש טרח' לבדוק נגד כל החלל אין צריך לבדוק חוץ כשניכר במק"א בחוץ ולא ניכר תו בחוץ עוד א"צ לבדוק רק באותו מקום וליכא טרח' כמ"ש ונ"ל גם רמב"ם ורא"ה ס"ל כשיטה זו של תוס' אלי' דרש"י דכל שניכר במק"א ולא ניכר תו מבחוץ במק"א יצאנו מחשש שנדרס עוד ול"צ בדיקת פנים רק באותו מקום שניכר אלא לדידהו באותו מקום שניכר ל"מ בדיקת פנים אבל כשיש ס"ס דא"צ בדיקה רק להחמיר וכיון שאין אנו מסופקי' רק לאותו מקום שניכר מבחוץ ליכ' טורח לבדוק להחמי' באותו מקום, וא"ש תי' ר"י בשנתערב דרוס' הזאב שניכר מבחוץ ול"צ בדיקה רק באותו מקום דליכא טורח ול"מ ס"ס ולק"מ קושי' ש"ך לוקמי באין ניכר מבחוץ א"כ צריך בדיקה נגד כל החלל בפנים ואיכא טורח ול"ב בדיקה כלל כמ"ש לאינך שיטות וא"ש ועיין היטב

עוד נ"ל בישוב קושי' ש"ך סימן נ"ז, דנ"ל לומר דגם אי בעי לברורי בס"ס, דוקא היכ' דאי לאו ס"ס היו אוסרי' מדינ' רק ע"י ס"ס באים להתי' בזה אמרינן כל היכ' דאיכ' לברורי שלא לסמוך ולהתי' ע"י ס"ס מבררי', אבל כל שבלא ס"ס מותר מעיקר הדין רק דמחמירין לבדוק משום כל היכ' דאיכ' לברורי, כשיש עוד ס"ס, ואין אנו צריכי' לס"ס רק נגד חומר' כל דאיכ' לברורי בהא לכ"ע ל"צ לברר כנ"ל מסבר'

ואקדים עוד דנ"ל לומר דכל פוסקי' דס"ל דכל שלא ניכר מבחוץ מ"מ צריך בדיקת פנים ג"כ ס"ל דקרוב שגם בפנים לא ימצא אלא דרשב"א ס"ל דל"צ בדיקה כלל, ורוב ראשוני' ס"ל דבעי בדיקה נ"ל משום חומרא כל דאיכ' לברורי לא נסמך ע"ז כנ"ל

ואחר הוצעות אלו מיושב קושי' ש"ך מסוגי' דזבחי' דלא מוקי בס"ד ואין. ניכר מבחוץ כיון דבלא ס"ס ל"ב בדיקה רק משום כל דאיכ' לברורי ע"י ס"ס מותר בלא בדיק' כלל, ולכן מוקי ר"י דוקא בנתערב וניכר דבעי בדיקה בלא ס"ס מעיקר הדין ובס"ס צריך בדיקה משום איכ' לברורי כנ"ל נכון בעזה"י ועיי'

ויצא לנו מזה דין מחודש בדרוסה שנתערבה גם למאן דס"ל כרשב"א דצריך לברר בס"ס אם בדק ולא ניכ' מבחוץ לא בעי בדיקה מבפני' דאין בדיקה מבפני' כשאין ניכ' בחוץ רק משום כל דאפשר לברורי ובצירוף ס"ס ל"צ בדיקה ולרשב"א לפי שיטתו בתה"ב, כל שאינו ניכר מבחוץ בלא"ה ל"צ בדיקה מבפנים, אבל לר"פ דצריך בדיקה מ"מ בס"ס ל"צ למבדק בפני' חוץ כשניכר בחוץ דצריך בדיקה מבפנים מדינא כנ"ל לדינא

ומדי דברי אציע פה מה שאמרתי עד"ז ביישוב קשי' פלתי סי' נ"ח ודג"מ סימן ל"ב לי"א שבר"ן בהכה ע"ג דל"מ הלכה וצריכה בדיקה, והקשו מש"ס זבחי' דלא מוקי בכה"ג ל"מ הלכה ומ"ש הפלתי דבבדיקת אבר א' ליכ' משום הקריבהו נא, אין בזה טעם וסברא, ומה שהוכיח זה מבדיקת הריאה לר"מ, דבריו תמוהי' בדיקת הריאה בכל בהמה היא משום מיעוט המצוי פשיט' שאין בזה משום הקריבהו, כיון שא"א באופן אחר וא"א להקריב בלא"ה, אבל נפולה וכדומ' שיצאה בהמה זו מכלל, מחמת ריעות' דאתיליד בה, בזה שייך הקריבהו נא והחילוק פשוט ומובן

ובחי' לפא"ט אמרתי ליישב בשנקדים להטעים טעם לשבח של י"א שבר"ן דל"מ הלכה בהכה על פלגה, על מה ולמה יגרע מכל נפולה ולא מצאתי הסבר ע"ז, ונ"ל די"א ס"ל ג"כ דמעיקר הדין מהני הלכה בזה כמו בכל נפולה, אלא איכ' מאן דס"ל הלכה לא מוציאה מידי בדיקה, ואנן קיי"ל כמ"ד הלכה א"צ בדיקה, מ"מ לא יחלוק דאינו וודאי רק קרוב ורוב דלא נתרסקו אבריה כשהלכה, והיה לנו לומר כל דאיכ' לברורי ולבדוק מבררין, אלא שיש טורח לבדוק כ"כ אבל בהכה על פלגא וכו' דאין לנו לחוש רק לחוט השדר' זה בקל יותר לבדוק, לכן ס"ל דלא סמכינן על הלכה וצריך בדיקה כנ"ל נכון בטעמא

לפ"ז לפמ"ש דכל שא"צ בדיקה מן הדין בלא ס"ס רק משום חומרא כל דאיכ' לברורי בצירוף ס"ס ל"צ לברר תו לק"מ קושי' הפלתי והדג"מ דלא מוקי בכה"ג דל"מ הליכה דבדיקה דזה רק משום איכ' לברורי, וכיון דאיכ' ג"כ ס"ס תו ל"צ בדיק' כלל, כנ"ל, והוא יישוב נכון, וצ"ל דבדיקת כל אברי' ליכ' טורח כ"כ או דס"ל גם במקום טרח' צריך לברורי אבל בדיקת אבר א' שמא נפסק החוט קל ביותר וצריך לברר אבל בס"ס לא כנ"ל ועיי' כי נכון הוא

ויש להוסיף עוד אפי' לדסוברי' ס' א' בגופו וכו' ל"א אפשר כל שעיקר הדין מותר בלא ס"ס רק משום דאיכ' לברורי צריך לבדוק מהני ס"ס גרוע כזה נגד חומר' כל היכא דאיכ' לברורי דל"צ לברר כנ"ל

ומיושב קושי' הפלתי ודג"מ גם אם י"א שבר"ן ס"ל דל"מ ס"א בגופו וגם קושי' ש"ך סימן נ"ז דבלא ניכר מחוץ צריך בדיקת פנים מיושבים אפי' ס"ל כר"י דל"מ בא' בגופו מ"מ ל"ק לפי תי' ב' שכתבתי דבדיקת פנים כשאין ניכר מבחוץ רק משום אפשר לברר וכל דאיכ' ס"ס אפי' א' בגופו וא' בתערוב' ל"צ לברר כנ"ל ועיי' היטב

ונחזור על דברינו שבארנו דר"ת ורשב"א שווים בדבר דכל דאפשר לברר צריך לברר רק בס"ד פליגי מטעמ' שכתבתי אלא דש"ך מביא דסה"ת וסמ"ג גבי רואה דם מחמת תשמיש ס"ל דבס"ס ל"צ לברר ושם ליכ' טורח ומ"מ סמכו על ס"ס ודלא כרשב"א: