כתב סופר יורה דעה ל

המורם מכל הני מילי מעליותא דכתבנו עד כה: א) דליכא מאן דס"ל נקובת הוושט טריפה ולא נבילה והכל מודים בזה דלא כמהר"שא בבכורות: ב) בספק ניקב הוושט או פה"ג אי נדון בו משום בחזקת שא"ז עומדת תלי' בפלוגת' דתוס' בכורות ורש"בא במשמרת הבית, דלתוס' לית בי' משום חזקת שא"ז, ולרש"בא איכא משום חזקת שא"ז, ודעת המהר"שא ופלתי סי' ל"ג ופ"מ ח"א סי' א' כדעת הרש"בא הנ"ל, ושב שמעתתא ונב"י וח"ס נוטים לשיטת תוס' בכורות: ג) העליתי דבספק דרוסה בסימנים י"ל גם לדס"ל דבספק ניקב הוושט ופסוקת הגרגרת איכא חזקת שא"ז, ואפי' בספק ע"י קוץ, מ"מ בס"ד דאיכא נמי חזקת הגוף י"ל כ"ע מודים אפי' הרש"בא דליכא חזקת שא"ז דע"כ לא מוכח רק בספק ניקב דס"ל דאיכא חזקת שא"ז וכן מן מהרש"א בכורות ליכא הוכחה דס"ל בדרוסה כן, זהו מה שרצוננו לבאר בכלל זה, ובארנו יפה בעזרת החו"ד

ג) שיטת תוספ' חולין ל"ב וכן שיטת הרש"בא במתני' דא"ט דנקובת הוושט ופסה"ג מחיים טריפה, ולא"חמ יש בו משום טריפה ונבילה, אלא דמרשב"א נראה דמיד אח"ש ב' סימני' הוה כמתה ומטמאה, ומתוס' נראה דוקא אח"מ ממש

ולשיטה זו מוסבר היטב תירוצא דר"י מתני' קודם חזרה נשני' ולא זזה ממקומה, ונדחק רש"י למה לא זזה, ולשיטה זו י"ל כיון שבאמת הוא טריפה לאח"מ ג"כ, וקושי' ש"ס דהול"ל עיקר איסורי נבילה כמ"ש תוס' וא"ש תי' ר"י דקודם חזרה נשני', ולא זזה אח"כ ממקומה כיון דהדין אמת שהוא טריפה בין מחיים בין לאח"מ וא"ש

ויש להסביר הא דמתרץ לרבא נבילה דמטמאה מחיים לא קתני, וצריך הסבר מ"ש נבילה מחיים מ"ש נבילה לאח"מ, ולשיטה זו י"ל, דרבא מתרץ אלו אסורות יש מהן נבילות ויש מהן טריפות, ומ"מ לא קחשיב רק אלו נבילות שיש בהן טריפות ג"כ, דמישך שייכי ג"כ לעניני טריפה אותם שאינם רק טריפה, אבל אלו דנבילה הם מחיים דלית בהו איסור טריפה כלל לא חשיב בהדי טריפות כנ"ל נכון

ויש לומר עוד לפ"ז הא דאמר רבא אלו אסורות קתני, וזה דוחק גדול דמשבש המתני' וגורס אלו אסורות, וי"ל כוונתו עפמ"ש שהקשה תוס' הא באמת טריפה הוא מחיים ולאח"מ, ותי' הו"ל לומר עיקר האיסו', והיינו דאיסו' נבילה מוסיף הוא לחומר' דמטמ' ג"כ כן קושי' ש"ס, ומתרץ רבא אלו אסורות קתני, לא דגרס כן במתני' אלא כוונתו דמתני' דא"ט עסיק ובא באיסור אכילה ולא עסיק בטומאה, וכיון דמחיים ולאח"מ טריפה הוא חשבינן בא"ט, הגם שיש בו נמי משום נבילה, והיינו אלו אסורות קתני ולא איירי מטומאה, ויש מהן משום נבילות ג"כ, ויש מהן רק טריפות, ותנא לא עסיק ובא רק באיסור אכילה ולכן חשבינהו בטריפות דמטומאה לא קא מיירי, הגם שיש ג"כ נפקות' לענין איסור, דאי נבלה פטור מלכסות וליכא משום או"ב, אלו קולות ותנא מחומרא ואיסורא איירי, ואלו קולות המה, ולא קמיירי מטומאה חומרא דנבילה הוא ולא קעסיק ובא מטומאה רק מאיסור כנ"ל ועיין

והא דהקשה לרבא לחשיב נמי דחזקי' וכו' לפמ"ש דלא גרס אלו אסורות לק"מ כמובן, ונ"ל דהמקשן לא הבין כוונת רבא כך, דס"ד דנקובת הוושט ופה"ג נבילה מחיים כשיטת הרמב"ם, ורבא מתרץ אלו אסורות דמשבש מתני' דאלו אסורות ממש קתני, והקשו לו לחשיב נמי דחזקי' וכדמתרץ דמטמאה מחיים לא קתני, ופשיטות הכוונה דנקובת סימני' אינ' נבילה מחיים כשיטתם של תוס', וזה חידש התרצן מה דלא ידע המקשן, לזה מתפרש כוונת רבא דלא משבש מתני' כלל, וכוונתו כמ"ש דמתני' רק מאיסור איירי ולא מטומאה וא"ש ועיי'

ועד"פ יש להוסיף עוד דברים, דלכאורה קשי' למה נאיד ר"י מתי' רבא, דלפי הפשוט דחיק לי' לר"י לשבש מתני' אבל לפי פירושנו תירוץ רבא מרווח ותי' ר"י דחוק דמשנה קודם חזרה, ועל ר"ל ל"ק דהוא מתרץ האמת לדעתו, ולא צריך לשום תי' דרווחא טפי תירוצו, אבל לר"י קשי' ונ"ל דלפמ"ש הת"ח דנתנבלה בשחיטה אסור מפרכסת לב"נ, דל"ש מי איכא מידי כיון דלישראל לא מתיר מידי ולא פעלה כלום, א"כ איכא חומרא באכילה דנבילה יותר מטריפה דאסור לישראל להושיט לב"נ משא"כ בטריפה, ולא היה למתני' לומר א"ט הגם דרק מאיסור אכילה איירי ולא מטומאה הלא באיסור נבילה כלול יותר שלא להאכיל לב"נ וקשי' לרבא, וי"ל דרבא ס"ל כראב"י ל"ג דל"ל מי איכא מידי א"כ גם בטריפה אסור מפרכסת, אבל לפ' דקיי"ל מי איכא מידי איכא בנבילה חומרא יותר

כנ"ל, וי"ל ר"י ס"ל מי איכא מידי ולכן נאדי מתירוצא דרבא, ועי' תו ל"ג שכ' דר"ל ל"ל מי איכא מידי ואינו מוכרח, עיי' ראש יוסף, ואפי לתוס' מ"מ לר"ל בלא"ה ל"ק דתי' מרווח יותר מרבא כמ"ש כנ"ל עד"פ ועיי': ד) ויש לי מקום עיון לשיטה זו דמחיים ואח"מ איכא איסור טריפה איך יחול אח"מ איסור נבילה על איסור טריפה ועיין לקמן פגה"נ ק"ג ע"א, אי אתי איסור טריפה וחייל על אמ"ה כמו דחל על חלב, או דוקא איסור חלב כיון דהותר מכללו, ול"מ למאן דס"ל דלא חל על אמ"ה, ה"ה נבילה דלא חל על טריפה, אפילו למ"ד דטריפה חל על אמ"ה וה"ה על כל איסורים, והיינו כיון דגלתה התורה חומרא דטריפה דחל על חלב, ה"ה על כל איסורים, אבל נבילה דג"כ חל על חלב ושקול כמו טריפה, ועיין זבחים דעשה צריכותא דבעי תרתי חלב נבילה וחלב טריפה, וסוף כ"ס שקולים הם, בוודאי אין ראיה שיחול נבילה על טריפה, ועיין נב"י קמא חאו"ח סימן ל"ו, ובתנינא ח' או"ח סימן קכ"א דדעתו מאן דס"ל דחל איסור טריפה על אמ"ה דווקא במקום דחל ג"כ על איסור חלב, ומגו דחל על חלב חל ג"כ על אמ"ה, ולא זולת זה עיי"ש. וא"כ כאן דכבר חל איסור טריפה מחיים, ולאח"מ איסור טריפה על חלב שבו, שוב גם אם נאמר דכמו דחל טריפה על אמ"ה, כן חל איסור נבילה על טריפה, אם לא היה בחלב איסור טריפה, י"ל מכיון שחל על חלב שבו ה"ה דחל על טריפה, אבל כיון דיש בחלב איסור טריפה אין לומר עוד מגו דחל על חלב שבבהמה חל נמי על טריפה, הא על טריפה עצמו אין מקום לחול דאיסור טריפה שיש על חלב מעכבו, ומלבד זה נ"ל פשוט דנבילה על טריפה לא יכול לחול דשניהם שקולים

ועל מתני' דפלוגתא דר"ע ור"י ל"ק, די"ל באמת לא חל איסור נבילה רק פליגי, אי יש איסור נבילה בפה"ג או לא ונ"מ טובא, שיהיה מטמא כנבילה וגם לענין דליכא או"ב דשחיטה שאינה ראויה ולענין כיסוי אבל איסור מלקות לית ביה דאינו חל על טריפה, אבל הא קשיא מדמקשה ממתני' דא"ט, וכ' תוס' הגם דהוא טריפה ג"כ, מ"מ הו"ל למתני נבילה דכולל יותר, ואי ליכא מלקות משום נבילה רק משום טריפה בוודאי כדין נקט' מתני' אלו טריפות דאיכא איסורא משום טריפות, דמשום נבילה ליכא מלקות, גם אם נימא דאיסור יש בו לקוברו בין רשעים, אבל חומר איסורא למלקות רק משום טריפה, ודוחק דקושי' ש"ס למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת, ולמ"ד דטריפה אינ' חל על אמ"ה, וכי כן אח"מ בא איסור טריפה ונבילה בב"א, זה דוחק דכל שקלא וטריא שלא כהלכתה דלאו לאברים עומדת, וגם הא ר"י מתרץ מתני' קודם חזרה, ולדידי' איכא לשנא אי ס"ל לאברים עומדת או לא, וגם אי ס"ל דטריפה חל על אמ"ה עיין בפגה"נ שם, ולקושיתנו היה מוכרח דס"ל לר"י לאברים עומדת ואיסור טריפה אינו חל על אמה"ח וצ"ע

ותלמיד א' השיב די"ל דנבילה חל על טריפה דנאסר מפרכסת לנכרי כמ"ש לעיל משם ת"ח דבנתנבל' בשחיטה ליכא משום מי איכא מידי, והטיבו הדברים בעיני תחילה, שוב נחמתי דאטו לנכרי נאסר משום נבילה, אלא דעומד כ"ז שמפרכסת באיסו' אמ"ה כיון דאין השחיטה מטהר מיד נבילה, ול"ש לומר מגו דחייל איסור נבילה כדי לאסור לנכרי חל נמי על טריפה דהא איסור נבילה לא חל כלל לשום דבר ולא לשום אדם וקושיתי צלע"ג

ולא מצאתי לה פתר, אלא לומר מגו דחל לענין טומאה חל נמי לענין איסור אכילה ועיין נב"י קמא חלק או"ח סימן ל"ג שכתב דלא נראה לו דזהו כולל, ועיין נב"י תנינא בהגה' בן המחבר סימן ק"כ ובחי"ד סימן י"ג, ומהתימה על אותו ואת בנו הגאונים זצ"ל בנב"י שלא זכרו מתני' זה חולין ל"ב ולא התעוררו בכל מ"ש וצריכ' עיונ' רבא

ולחומר הקושי' צריכי' אנו לדחוקי נפשי' דקושי' ש"ס כיון דמ"מ איסור נבילה כולל יותר גם לענין טומאה ויש בו גם איסור מפרכסת לב"נ לא הו"ל למתני' למתני אלו טריפות לחוד הגם דאיסור חמור שבו שמלקין הוא משום טריפות מ"מ הו"ל למתני' להשמיענו שיש בו משום טריפות ומשום נבילה ג"כ ורבא מתרץ באמת אלו אסורו' וכולל הכל טריפות ואיסור נבילה שבו, או דלא מיירי מתני' רק מאיסו' אכילה ולא מטומאה כאשר בארנו באות ג' כן צ"ל ועדיין צ"ע

והרווחנו בזה ליישב מ"ש הטור סימן ל"ג, דנקובת הוושט טריפה וכ' ב"י דלענין טומאה אין נפקותה בזה"ז, וכבר הקשו הא יש נפקות' לענין כיסוי הדם ואו"ב, ומשום מפרכסת, ולכאורה היה מקום לומר דס"ל נקובת הוושט טריפה כשיטת מהרש"א בכורו' כ' שהבאנו אות א' אלא דגם בסימן ל"ד גבי פסה"ג כ' ג"כ שהוא טריפה וזה וודאי נבילה וצ"ע, ולדברינו י"ל דהטור ס"ל נהי דנבילה הוא מ"מ לא חל על טריפ' דמחיים וס"ל כשיטת תוס' דמחיים טריפה דלא כרמב"ם ועיקר חומר איסו' אכילה משום טריפה לכן כ' שהוא טריפה בסימן ל"ג ובסימן ל"ד כנלפע"ד נכון ועיין היטיב בכל מ"ש בזה

ה) שיטת הרמב"ם דנקובת הוושט ופסה"ג נבילה מחיים, והש"ך הקשה עליו מתי' רבא אלו אסורו', ומטמא מחי' לא קתני, אלמא דאינו נבילה מחיים, ושני נביאי' מתנבאים בסגנון א', הפלתי ותב"ש דנהי דס"ל לרמב"ם דהוא נבילה מחיים אבל