כתב סופר יורה דעה רעה

מפתח הסימנים למצא דברי חפץ, עניני השאלות ותשובות אשר נקבצו ובאו בחלק יורה דעה מתשובות כתב סופר, למקומותם במושכותם, ע"פ סדר סימני הספר: דיני שחיטה תשובה א ע"ד התקנה שעשו אקרו"ט שלא ישחוט אלא מי שהורשה מהאב"ד, ואסרו איסור על השוחט ועל בשר הנשחט, כי בקעה מצאו וגדרו גדר – ופלפול נחמד בענין אי עביד לא מהני: [ראה להלן תשובות ק"ב, ובנוספות א' ב', השייכות לה' שחיטה] תשובה ב עד אחד המעיד שלא שחט השוחט בהמה זו, ואח"כ באו ב' עדים והכחישוהו, וגם הוא חזר מדבריו הראשונים כי שקר ענה מתחלה, אם אסור לדידיה משום שויא אנפשי' חתיכא דאיסורא

תשובה ג ע"ד שוחט שידיו מרתתות, אם יכשר לשחוט בתמידות באומר ברי לי או באחרים רואים אותו שאינו מקלקל בשחיטה בשום דבר

תשובה ד בשוחט שהיה מוחזק בחזקת כשרות, וסלקוהו ע"י קול שהוציאו עליו אם יש לחוש לשחיטתו ששחט עד עתה. תשובה ה ע"ד שוחט שסידר קידושין לכהן שקידש אשה גרושה מאישה: תשובה ו בסוגי' דרבוצה חולין מ' ע"א: תשובה ז ליישב קושי' הג' בעל שמלת בנימין על הפר"ח סי' ט', שכ' בתופס קנה העוף ושחט בסכין מלובן דכשר דהוי כחצי קנה פגום, מאי מקשה הש"ס על ר' זירא והאיכא צדדין די"ל בעוף קאי, והאריך ליישב גם שיטת הרי"ף שם ולבאר כל הענין

תשובה ח ליישב קושי' הגאון מו"ה אברהם אוללמאנן זצ"ל, למ"ד בית השחיטה רותח למה לא מנה סכין ששחט בו קדשים במתני' זבחים צ"ו ע"א השפוד והאסכלא מגעילין וכו'

תשובה ט ע"ד פרה שילדה תאומים, ולד א' ביום סמוך ללילה, והשני בלילה, וא"כ יום ח' לראשון הוא יום ז' לאחרון, וטעו ושחטו השני ביום ח' לראשון, מה דינו של בשר עגל זה

תשובה י שוחט ששחט מסוכנת ושם עינו על הפרכוס ולא ראה, ואשה שעמדה על השחיטה אומרת שראתה שפשטה ידה, ובאו שניהם בבת אחת לפני המורה לשמוע מה דין עוף הלז

תשובה יא כמה חילוקים בדין המובא בש"ע דאין לטבח ליטול שכרו מכשירות דוקא ולא מטריפות

תשובה יב אודות מנהג השוחטים ליקח רגל מכל אוז הנשחט בחדשי טבת ושבט, ונמצאים הרבה אוזות טריפות והשוחט אינו מכיר אותם, ובסופה פסק החתם סופר ז"ל בענין זה: תשובה יג ע"ד שוחט שרגיל לשחוט בהולכה בלי הבאה

תשובה יד ע"ד השוחטים שאין בודקים אחר השחיטה אודות שמוטת הסימנים, וע"ד הבדיקה אם נשחט הרוב אם סגי בראית עין או צריכה משמוש היד

תשובה טו בדברי הרמב"ם פרק א' ממחוסרי כפרה ה' ז' ובענין חולין שנשחטו בעזרה, חטאת העוף במליקה

תשובה טז במ"ש הרמ"א דע"י תקיפת אצבע על שיפוי כובע נדע אם נשמטו הסימנים או לא, אם לא, אם תשובה יז באורים וחדושים בענין זמון לנכרי על בני מעים, ולהסיר השגת השואל על דברי החתם סופר בחיו"ד סי' י"ח: תשובה יח ליישב דברי החתם סופר ביו"ד סי' ע' דאפילו לר"מ נוהג בשר מן החי בעוף, ופלפול בסוגי' דחצי שיעור: תשובה יט בדין תרי ותרי ספיקא דרבנן, ומצדיק דברי הח"ס ביו"ד סי' ב' וסי' שי"ג: [בדין כיסוי דם ע"י שליח - ראה להלן סי' קכ"א]. דיני טריפות תשובה כ ע"ד אוזא שעמדה במקום דשכיחי שרצים ראטטען) שצווארה קרועה ואינה מלוכלכת בדם והקנה נראה לחוץ: תשובה כא כוללת כ"ב סימנים לבאר דיני וושט ותורבץ לענין נקובה ודרוסה ואופן בדיקתה, ובענין אוזות המלעיטים: תשובה כב מיישב קו' השואל על הסוגי' ר"פ אלו טרפות בענין ניקבה המרה

תשובה כג איך מורים בבית הכוסות שניקב עור וחצי ע"י מחט או חולי, והכרעה בשיטות האחרונים שנחלקו בהמסס שניקב ולא ניקב לחוץ

תשובה כד אם חשש נחמרו שייך בשתית מים רותחים, ומיישב דברי הח"ס בזה המנגדים לכאורה לדעת הרוקח ז"ל על דרך ישר ונפלאה תשובה כה אם גידין רכין שסופן להתקשות לא גריעי מעור דמשלים לבשר בבהמה ובעוף מצטרף, או גריעי לענין נשבר העצם ואבר המדולדל

תשובה כו בענין נשבר העצם, יישוב דברי רש"י חולין ע"ו דהלכה כל"ק דרב, ודברי רי"ף ורמב"ם שם: תשובה כז בדין ס"ס דאפשר לברורי אי צריך לברר, וכמה חילוקים בענין זה, והאריך לבאר ולהשוות דברי הפוסקים בזה

תשובה כח בעדר של ק"מ צאן נמצא א' מהם פצוע, והרועה נכרי אמר שהבריח הזאב מיד אחר ששמע קול הרעש (עיין בפנים תוכן השאלה באר היטב) ובסופה המצאה חדשה אופן היתר להשהות י"ב חדש

תשובה כט פלפול בשיטת יש"ש דהא דסימן לטריפה שאינה יולדת דוקה לידה, אבל מתעברת בבהמה וטוענת בעוף וכו', ובדברי האחרונים אם זכר טרפה מוליד

תשובה ל אם גם בבהמה אין לחוש לריסוק אברים בנפלה על דבר רך כמו שמבואר בש"ס וברמב"ם ושו"ע לענין עוף

תשובה לא ע"ד שור שלא הלך יפה, ועבדי המוכר אומרים שנפל בפחות מעשרה טפחים אם צריך בדיקה (עיין השאלה בפנים): דיני חלב

תשובה לב בדברי רמ"א בשם כל בו שא"צ להסיר מריש מעים רק הקרום עם הדבוק בו אבל לא השומן הדבוק בטבחיא שתחתיו ואם חלב הדקין בריש מעים