כתב סופר יורה דעה רכז

ממון ס"ל ע"כ ג"ג מותר דבלא"ה אין טעם למה לא יהי' לו חזקת ממון, כיון שאסור לגזול ממנו, ולרמב"ם דג"ג אסור יש לנכרי חזקת ממון עיי"ש, ולפ"ז בקנה מנכרי בכסף ומכר בכסף איכא ממ"נ מה תאמר בישראל מנכרי איכא ס"ס דלמא כרש"י דלמא כרמב"ם וישראל מוציא מנכרי בספ"ס דל"ל חזקת ממון, אבל נכרי מישראל אינו מוציא בס"ס הא הס"ס הוא שמא כרמב"ם ולרמב"ם סברתו קיים רק כשנאמר גזל גוי אסור א"כ גם הישראל א"י להוציא מנכרי בספ"ס וממ"נ מותר עיין היטב

עוד פש גבן לברורי חדא מלתא שאפשר לדחות ממ"נ הנ"ל עפמ"ש הטור ח"מ ססי' קצ"ד דבמטלטלין קנה ישראל מנכרי בנתינת מעות וכתב הסמ"ע דקנינו של ישראל בכסף, כוונתו רצויה, דישראל קונה מנכרי בקנין שקונה ישראל מישראל ונכרי מישראל אינו קונה עיין ש"ך שם, וכ"כ הטו"ז יו"ד סי' קל"ב ביישוב הטור שם דישראל מנכרי קונה, במה שקונה מישראל מכח קו"ח, וכן נ"ל קצת ממ"ש הרמב"ם הלכות זכייה פ"א הלכה י"ד גוי שמכר מטלטלין לישראל, או קנה מישראל קונה במשיכה, ומקנה במשיכה או בדמים וכ' הכ"מ דהאי או בדמים קאי בין אקונה בין אמקנה וה"ק קונה ומקנה בין במשיכה בין בדמי', וצ"ל למה לא כתב הרמב"ם קונה ומקנה בין במשיכה בין בדמים כמ"ש הכ"מ כלומר, ולמה פסקי' לתרי קונה במשיכה ומקנה או במשיכה או בדמים, ונ"ל דבקונה קמ"ל חידוש דישראל מנכרי במשיכה הגם דמישראל אינו קונה רק בכסף, אבל מנכרי קונה במשיכה, מה שאינו קונה בו מישראל, וכ"ש דקונה בקנין שקונה מישראל מה מישראל קונה כ"ש מנכרי, ואין חידוש רק שקונה גם במשיכה, ובמקנה לנכרי כתב ומקנה במשיכה, או בדמים דהי' מקום לומר דווקא במשיכה כדס"ל לר"ל קמ"ל דבמקנה לנכרי בכסף ג"כ דלא ולפי' דעמיתיך רק במשיכה כמבואר שיטתו יו"ד סי' קל"ב וסי' ש"כ מ"מ בהא דס"ל דנכרי מישראל איכא סברא דקונה בקנין ישראל ג"כ נראה מרמב"ם כמ"ש

ואני מצאתי לטור עוד חבר דרמב"ן בכורות מביא דבעל הלכות כ' ישראל שנתן מעות לנכרי ולא משך פטורה מבכורה דס"ל ישראל בכסף ונכרי במשיכה, והקשה במהרי"ט אלגאזי דדברי בעל הלכות סותרים זא"ז ממ"ש בהלכו' מלוה ד' ק"ט וז"ל ושאין להם אחריות אין ניקנים אלא במשיכה דכתיב או קנה מיד עמיתיך דבר הניקנה מיד ליד מדמביא דרשא מיד עמיתיך ש"מ כר"ל ס"ל דישראל במשיכה מדין תורה דלר"י תקנתא בעלמא כבש"ס פ"ק דקדושין במתני' ונכסים שאין להם אחריות וסתר שיטתו, ולא מצא מענה לקושי' זו, ואין בידי בה"ג לעיי' בו, והנ"ל בישוב דבריו דלא סתרו דס"ל כר"ל ישראל במשיכה ונכרי בכסף היינו נכרי מישראל, אבל ישראל מנכרי קונה בקנין שקונה ישראל מישראל, וס"ל כמו ישראל מישראל בחדא כן ישראל מנכרי ולא ממעטין מעמיתיך רק נכרי מישראל, ועפ"ז א"ש מ"ש הרמב"ן בשמו דישראל שנתן ולא משך דפטור מבכורה דישראל מנכרי ל"ק בכסף רק במשיכה דקנה בו ישראל מישראל כנ"ל ביישוב שיטתו, ועיין רא"ש רפ"ב דבכורות דמביא דבעל הלכות ס"ל כר"י וכן ס"ל לרמב"ן כשיטתו דלא כמ"ש, ואני ליישב באתי, ויש לו לטור חבר מבעל הלכות כפי שיטתו במקצתו דקונה ישראל מנכרי בקנין שקנה ישראל מישראל, אלא דהטור נראה דס"ל דה"ה דקנה בקנין שקנה נכרי מישראל ובעל הלכות ס"ל דאין קונה רק בקנין של ישראל מישראל, ויבואר עוד לפנינו אי"ה ביתר ביאור

ואם נחוש לשיטה הזו של הטור לפי דס"ל לסמ"ע וטו"ז כשיטתו, א"כ אין כאן ממ"נ בנדון שלנו דישראל שקנה מנכרי במשיכה אולי קונה כפי שיטת הטור, גם אם קנין נכרי בכסף ישראל מנכרי קונה גם במשיכה אבל נכרי אולי לא קונה, דלמא כרש"י דישראל במשיכה ונכרי בכסף ואין כאן ממ"נ לכאורה

אלא הש"ך בחו"מ סי' קצ"ד דחה שיטה זו, שהעמיס הסמ"ע בכוונת טוש"ע בשתי ידים מסוגיא ארוכה פ"ב דבכורות, דמבואר שם לר"ל ישראל מנכרי, ונכרי מישראל שווין וכמו שהוא לר"ל דשניהם בכסף וה"ה לדידן שניהם במשיכה ולא בכסף, משו"ה נדחק הש"ך בכוונת הטור דכוונתו דקונה בכסף היינו לרש"י ולר"ת במשיכה, לכל מר כדאית לי' לאפוקי דלא בעי שטר כמו בקרקע, וכל הרואה יראה כמה גדול הדוחק דלמה כ' הטור קנין דמהני לרש"י דלית הלכתא כוותי' ושבק קנין דמהני וסמך דנדע ה"ה לר"ת במשיכה, ומסתבר ונראה לעין כמ"ש הסמ"ע, וליישב קושי' הש"ך מסוגי' דבכורו', נ"ל ואביא ראי' לשיטת הטור כפי שמפרשו סמ"ע מש"ס פסחי' ל"ה ע"ב דלא מצא לפרש פלוגתא דר"מ ות"ק דבריי', אלא אי ישראל מנכרי קונה משכון בין לאביי בין לרבא לרבא אפי' בלא פדאו לבסוף ולאביי בפדאו כמ"ש תוס' אלא אי ישראל מנכרי קונה משכון ור"מ ס"ל ישראל מנכרי קונה משכון מקו"ח, והקשה בקצה"ח רסי' ע"ב קושי' עצומה על ר"י מיגא"ש שבנמק"י ורשב"ם דמשכון אינו קונה במשיכה, ומביא לו ראי' מדאמר ר"נ בפ"ק דקדושין קדשה במשכון אינה מקודשת מנה אין כאן, לפ"ז איך אפשר שיקנה ישראל משכון מנכרי דקנינו במשיכה והא משכון אין נקנה במשיכה, וכתב דצ"ל דס"ל כתוספ' ע"ז ובכורות היכא דל"ש משיכה קונה בכסף או איפכא, ועפ"ז א"ש במשכון דלא שייך משיכה קונה גם ישראל מנכרי בכסף עיין בו, ועיין ריטב"א ע"ז דמביא חולקים על זה ועיין ח"ס יו"ד סי' שי"ג, ולשיטה זו נראה לי מזה ראי' מוכרחת לשיטת הטור דישראל מנכרי קונה בקנין שקנה מישראל, והא"ש דלק"מ מסוגי' דבכורות דס"ל לר"ל דישראל מנכרי דווקא בקנין שקונה נכרי מישראל, דלר"ל לשיטתו דס"ל בנכרי מעות קונה י"ל דישראל מנכרי ונכרי מישראל שוים, דאין ראיי' מברייתא הנ"ל להיפך, אבל לדידן דקיי"ל כר"י וקנינו של נכרי במשיכה מוכרח ע"כ מר"מ בברייתא הנ"ל דישראל מנכרי שאני מנכרי מישראל ומיושב קושית הש"ך

ולפ"ז בנדון שלנו שהיה כל קנינו במשיכה, שקנה ומכר במשיכה אין לנו לחוש לשיטת רש"י דלמא כרש"י דנכרי בכסף ולחוש ג"כ לשיטת הטור דישראל מנכרי בקנין שקונה ישראל מישראל דהא ר"ל ס"ל מסברא דילי' דשוים, אלא לר"י ע"כ מוכח דישראל מנכרי קונה בקנין שקנה ישראל מישראל וכ"ז אי קיי"ל כר"י ממילא הלכתא כוותי' גם בהא, אבל לשיטת רש"י דקיי"ל כר"ל אין הוכחה מברייתא זה נקטינן כר"ל בכולו דישראל מנכרי ונכרי מישראל שוים המה והבן

שבתי וראיתי כי דמ"ש דיש לטור ראיי' מברייתא דר"מ ס"ל דישראל מנכרי קונה משכון מוכח דישראל מנכרי קונה בכסף ע"ז יש לפקפק טובא דלכאורה טעמא בעי מה נשתנה ישראל מנכרי ונכרי מישראל, והטו"ז יו"ד סי' קל"ב דן קו"ח מעצמו אם מישראל קונה בכסף כ"ש ישראל מנכרי ומביא ראיי' ודמיון לזה ממ"ש הטור וח"מ סי' קכ"ו דישראל מנכרי קונה במעמד שלשתן מקו"ח ישראל מישראל, והנה דברי טור לקוחים מתוס' גיטין דף י"ג ע"ב, והרי תוס' ל"ל כטור דישראל מישראל קונה בקנין שישראל קונה מקו"ח, אלא דאין דמיונו עולה יפה דשם בתקנתא דרבנן הוא משום תקנת השוק והוא כהלכתא בלא טעמא בזה דנו תוס' וטור קו"ח מעצמו, דקו"ח דתיקנו להוציא ממון של גוי לישראל בוודאי קשה להוציא מישראל מלהוציא מנכרי בתקנתא בעלמא, אבל בעיקר קנין תורה לעשות קו"ח אין ראיי' מזה ופשוט, ביותר היה לי להביא ראיי' בדומה לו דס"ל לר"מ דישראל מנכרי קונה משכון מקו"ח אם ישראל מישראל קונה, ויש לעשות קו"ח כעין זה לענין קנין שקונה במה שקונה מישראל, אלא הטור או"ח סי' תמ"א פוסק להלכה כת"ק דישראל אינו קונה משכון ול"ל קו"ח, א"כ ה"ה וכ"ש דאין לעשות קו"ח לענין קנין וצ"ע

וגם כשל לו עוזר שהבאתי סמוכים לטור מדיוק סידור ולשון הרמב"ם הלכות זכיי' דבישראל מנכרי מקו"ח קונה בכסף שישראל קונה בו מישראל, לפמ"ש אין לו עוזר ותומך מרמב"ם, דרמב"ם לשיטתו הלכות חמץ דפוסק כר"מ דישראל מנכרי קונה משכון מקו"ח עיין הה"מ שפיר ס"ל דאיכא קו"ח ג"כ דקונה ישראל מנכרי בקנין שקונה מישראל, אבל הטור לשיטתו דפוסק כת"ק דל"ק משכון דל"ל קו"ח ה"ה שאין לדון קו"ח לענין קנין, וגם משיטת בעל הלכות אין לו סמיכה שיש בה ממש די"ל דסובר הלכה כר"מ וכרמב"ם משא"כ הטור לשיטתו, וטעמא שנתן טו"ז פגום וקושית הש"ך מש"ס ערוך בברכות על מקומה עומדת וצ"ע ליישבה

ויגעתי ומצאתי יישוב לכל זה, הנה הלח"מ פ"ג ממכירה הקשה על הרמב"ם דס"ל גזל גוי אסור מנ"ל דקנין של נכרי משונה משל ישראל וכבר הביאותיו לעיל וגם מ"ש בשעה"מ דשני פעמים עמיתיך כתיב וכבר יישבנו וביארנו עפ"ז שיטת הרמב"ם דמחד עמיתיך לא אמעט נכרי מקנינו של ישראל, רק דמשונה בקנינו שיש לו עוד קנין נוסף, אלא דקושית לח"מ תיסוב גם על הטור דס"ל דג"ג אסור, וס"ל דנכרי מישראל בחדא דלא כרמב"ם וקשה עליו מנ"ל מחד עמיתיך, ואי מחד עמיתיך ממעטינן דגוי באחד למ"ד גזל גוי מותר תרי עמיתיך למה לי וכבר הערנו ע"ז לעיל, והנ"ל ביישוב כ"ז, דהנה המדייק בסוגיא דבכורות כד מפרש אביי ישראל שקונה מנכרי בכסף ולא במשיכה מביא קרא דאו קנה מיד עמיתיך, מעמיתיך במשיכה ומנכרי בכסף וכד מפרש נכרי שקנה מישראל מביא רישי' דקרא כי תמכרו ממכר לעמיתיך במשיכה ולנכרי בכסף, נרא' מזה דבעי תרתי חד לנכרי מישראל וחד ישראל מנכרי דלא הוי ילפינן זה מזה דהו"א דגזירת הכתוב נכרי מישראל או ישראל מנכרי לכן בעי תרתי מיעוטי

ולפ"ז אומר אני למ"ד ג"ג אסור וצריך חד עמיתיך למעט אונאה וחד למעט נכרי דאינו בקנינו כישראל, ואנחנו לא נדע אם למעט נכרי מישראל או ישראל מנכרי דחד מאידך לא ילפינן ומסתבר לנו יותר למעט נכרי מישראל מלמעט ישראל מנכרי, דישראל מנכרי איכא קו"ח הגם דמקו"ח לחוד לא היינו דנין דמהני קנינו של ישראל, מ"מ כיון דאי לאו מיעוטי הו"א נכרי וישראל שוים וגם ישראל מנכרי ונכרי מישראל לא ילפינן לכן אנו בוררים יותר למעט נכרי מישראל מלמעט ישראל מנכרי, מלומר נכרי מישראל קונה בקנין ישראל וישראל מנכרי לא דאיפכא מסתברא, ולכן מוקמינן כי תמכרו ממכר לעמיתיך למעט קנינו של נכרי מישראל, או קנה מיד עמיתיך למעט