כתב סופר יורה דעה קמח

נתחברו משא"כ בגיגי' ובאמת בח"ס סי' ר"ו לא משמע הכי ועיי"ש וצ"ע וע"ד הברזא וסתימת הנקב בלי ספק ראו עיניו מ"ש בח"ס סי' ר"ו מתשובת בית אפרים עצה טובה לצאת י"כ ויש בכל פרט ופרט אריכ' דברים שא"א לי כעת לפורטם וכל עין רואה אחר עיון היטיב כל האמור בעניני' אלו בח"ס בכמה תשובו', יביט ויעיין היטיב ויעשה על צד היותר טוב בלי פקפוק וד' יצילנו משגיאות ומטעיות הכ"ד אוה"נ בחפזון רב מצפה לישועת ד' פ"ב כאור בוקר ליום ו' עש"ק פ' שמות תרכ"ז לפ"ק

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: תשובה קא

הוא אהרן ומשה שפיר קאמר יום ליום יביע אומר ה"ה תלמידי חביב נפשי הרבני הצדיק מלא וגדוש חרוץ בעל פיפיות הקצין כש"ת מו"ה אהרן משה טשוטשקא ני' בשבת תחכמוני בק"ק גאיא יע"א

יקרתו קבלתי וכו' ע"ד מקווה שנעש' מחדש במקומו ורוצים לעשות' עד"ז לעשות נקב בשולי הגיגית כדי לנקות המקווה בכל פעם שיהי' המים יוצאים דרך נקב זה וקובעים בנקב כלי הנקרא ווענטי"ל וחצי' נבנה בקרקע וחציה היא הברזא תחוב בו וקשור בו חבל כדי להוציאה בכ"פ שרוצים לנקות המקווה ועלה ספק בלבו אם אין לחוש משום שכלי זה הוא של מתכות ודבר המקבל טומאה הוא והוי' המקווה עי"ד המקבל טומאה ועיניו שוטטו בח"ס חיו"ד סי' רי"ח והנני לחוות לו דעתי מה שהעלתה מצודתי בענין מעט מזעיר כיד ד' הטובה עלי

הנה במתני' דמקוואות פ"ה נוטפין שעשאן זוחלין סומך אפי' מקל וכו' ור"י אומר כ"ד שמקבל טומאה אין מזחילים בו ומפרש הר"ש שנפרץ בכותל ונעשה זוחלים פליגו ר"י ור' יוסי אם יוכל להעמיד הזחילה עי"ד המקבל טומאה וכ' הר"ש ר"י דמכשיר מודה דהוי' המקווה פסול ע"יד דמק"ט אבל ס"ל שאני הכא המקווה שלם והרא"ש בה' מקוואות סי' י"א דחה פירושו דלשון שעשאן זוחלים לא משמע הכי הא הוא לא עשאן זוחלים אלא שנעשי' מאלי' שנפרצה הכותל ועוד לשון שאין מזחילי' דקאמר ר' יוסי לא משמע שמעמיד הזחילה ועוד הקשה ממתני' דמודים דגודר בכלים לכן נאיד מפרושו דלעכב הזחילה מותר עי"ד דמקבל טומאה ומתני' כשרוצה להמשיך נוטפי' ע"י זחילה ובתשובה מפ' קושי' זו מגודר בכלים וכי יפלוג ר' יוסי על ב"ה ע"כ כפרושו

והב"י מביא מ"ש המרדכי שבועות הלכו' מקוואות דס"ל כפי' הר"ש ושם כתוב לאמור וז"ל והטובל במקווה אפי' יש בו אלף סאה יזהר שלא יצאו המים משפת המקווה בשעת טבילה דא"כ הו"ל זוחלי' ואם הוא מעכב זחילתו בדבר המק"ט כגון שנתן ידו או רגלו לעכב הזחילה אינו מועיל והכי תני' בפ"ה דמקוואו' נוטפי' שעשאוהו זוחלי' וכו' ומפרש מתני' כמו שפירשה הר"ש ולא כ' פירוש אחר ונ"ל דיש ללמוד מן המרדכי עוד חומר' יותר ממה שנדע מן דברי הר"ש דבשיטת הר"ש י"ל דר' יוסי דמדמה העמדת הזחילה להוו' המקווה ולא מחלק כדמחלק ר' יודא כיון שיש מקווה שלימה וס"ל כיון דעכשיו פסולה משום זוחלי' וע"י דבר המק"ט מעמיד הזחילה ומכשירה דומה להווי' המקווה מתחילה עי"ד המק"ט וכ"ז כשנפסלה כבר אבל היכא דלא נפסלה עדיין אלא לולי דבר המק"ט היה נזחלת ונפסלה ומקדים לעכב הזחילה עי"ד המק"ט גם ר' יוסי מודה דלא דמי' כלל להווי' ע"י טהרה כן י"ל בשיטת הר"ש וכ"נ שלא לעשות פלוגת' רחוקה בין ר' יודא לר"י דר"י ס"ל גם שפסולה לפנינו לא מזיק העכבה להכשיר עי"ד המק"ט ו' יוסי ס"ל אפי' מקדים העכבה קודם שנפסלה מנ"ל לעשות פלוגת' רחוקה כזו אבל המרדכי מפורש כ' דאם המים יוצאים בשעת טבילה ומעכב שלא יזחילו פסול הר"י ס"ל הגם שמעכבה עי"ד המק"ט שלא יזחילו כשנכנס למקווה לא מהני והב"י לא הרגיש שיש חילוק בין מ"ש הר"ש למ"ש המרדכי וצל"ע

והנה לפי דס"ל למרדכי אפי' להקדים לעכב הזחילה קודם שנפסל ג"כ ס"ל לר' יוסי דלא מהני יש לפרש המשנ' נוטפי' שעשאוה זוחלים היינו שע"י שיורד לטבול נעשי' זוחלים סומך מקל וכו' ואפי' זב וזבה וכו' והיינו קודם שירד ועשאה זוחלי' ומיושב הלשון שעשאוה זוחלי' שנתקשה בו הרא"ש ומה שנתקשה הרא"ש בלשון דאמר ר' יוסי אין מזחילי' לא משמע שמעמיד י"ל בפשוט דר"י מדמה מלת' דלא יעמיד בדבר דמק"ט כמו דאין מזחילין לעשות הוו' דמקווה עי"ד המק"ט זהו שאמר אין מזחילי' וזה גם ר' יודא מודה והוא ר' יוסי לא ס"ל לחלק בין הווי' לעכבה אחר או קודם שנפסל וקשה על המרדכי דלא מפרש מתני' כמ"ש לפי שיטתו ופי' כפי' הר"ש ויש בו דוחק גדול בלשון שעשאוה זוחלי' כמו שהקשה הרא"ש ומדלא כ' הר"ש לפרש בלשון שכתבתי שהוא מרווח יותר בלשון מתני' ש"מ דס"ל כה"ג בוודאי גם ר' יוסי ס"ל דמהני כיון שמעכב הזחילה קודם שנעשה זוחלי'

ואפשר י"ל ביישוב הלשון ועשאוה זוחלי' לפי פי' הר"ש כגון שיש פרצה בכותל ולפמ"ש הרא"ש דווקא כשיש פרצה שיוצאים המים עד שלא ישאר מ' סאה בסוף וכולם זוחלי' אבל למעלה אחר שיעור מ' סאה לא נעשו כולם זוחלי' ובתשובה כלל ל"א סי' ד' בסופו כ' שגם דעת הר"ש כן הוא כדעתו שנפרץ כ"כ עד שכל מימיו זוחלי' ומנענעי' וי"ל באופן שלא נפרץ הכותל כ"כ עד שלא ישאר בו מ' סאה דאין הפרצה רק למעלה ממ' סאה וע"י שיורד לטבול מגביה המים והגיעו מים שבשיעור מ' סאה עד הפרצה ולא נשאר מ' סאה שאין זוחלי' וא"ש לשון ועשאוה זוחלין ויש להעמיס בכוונת הר"ש לפי שיטתו דפליגי ר"י ור' יוסי אחר שנפסלו ע"י זחילה כהנ"ל שכבר נכנס ואח"כ מעכב הזחילה עי"ד דמק"ט ולשיטת המרדכי אפי' מעכב הזחילה קודם שנכנס ועיין

והנה המחבר סעי' נו"ן כ' ואם בא לסתום הסדק לא יסתום בדבר המקבל טומאה ויש מי שמתיר והכלל בכ"מ שכ' תחלה סתם ואח"כ כ' בשם י"א העיקר כדיעה ראשונה כמ"ש בקיצור הנהגת או"ה דש"ך אות ה' ועיין ח"ס סי' רי"ח ד"ה ולסמוך על שיטת הרא"ש וכו' אבל מה אעשה דהמחבר עשה שיטה זו כהדין גרמי' וכ' בשם יש מי שאומר ונלפע"ד טעמו ונמוקו משום דמבי' בב"י דשיטת המרדכי כשיטת הר"ש והרא"ש חד לגבי תרי הר"ש ומרדכי לכן קבע להלכה עיקר להחמיר ואין לצרף שיטת הרמב"ם בפרושו במתני' דקאי בטבילת זב דבעי מים חיים היינו משום דס"ל דפסול דהוי' עי"ד דמק"ט הוא דווקא היכא דבעי טבילה בנהר אבל אפשר דמודה היכ' דבעי הווי' ע"י דבר שאינו מק"ט גם עכבת הזחילה בכלל הוי' ע"י דבר המקבל טומאה וכיון בדבר זה רמב"ם יחידאי הוא פסקינן גם במקווה פוסל הווי' על דבר המקבל טומאה ממילא נקטי' להלכה כר"ש ומרדכי תרי לגבי חד כנ"ל

ודווקא אחר שכבר נפסלה לפנינו שכבר נעשה זוחלי' אבל עכבה שלא תזחל איכא ר"ש דהוכחנו דס"ל כה"ג לכ"ע כשר שלא לעשות פלוגת' רחוקה בין ר"י לר' יוסי לפי דמפרש הר"ש טעמ' דר"י דמתי' דס"ל לחלק בין הווי' דמקווה מתחלה בין מעכב הזחילה ומקווה שלימה לפנינו והמרדכי לא הזכיר מחילוק זה כלל וגם לא מפרש פלוגת' דר"י ור' יוסי כמ"ש הר"ש אפשר דס"ל דפליגו אם אינו עובר על יד ורגל אדם ממש אי מקרי מהווה עי"ד דמק"ט כמ"ש הרא"ש בה' מקוואות ובתשובה הנ"ל לפ"ז פלוגתא רחוקה בין ר"י לר' יוסי כמובן

ואיכא נגד המרדכי הר"ש ורא"ש דס"ל אפי' כבר נפסלה המקווה יש לעכב עי"ד דמקבל טומאה ומרדכי דעת יחיד הוא נ"ל בוודאי אין לחוש לשיטת המרדכי כנ"ל לפי פסקא של המחבר דנקיט לעיקר כשיטת הר"ש

וכשאני לעצמי לולי שאיני כדאי היה נ"ל לומר כי לדינא מודה הר"ש דלעכב הזחילה ע"י מק"ט מותר הנה קושי' הרא"ש ממתני' שלאחרי' ומודי' שגודר בכלים וטובל בהם ולא נמצא תי' לקושי' זו וקמה וגם נצבה על הר"ש והנה מצאתי ראיתי בהגהת מרדכי ממס' נדה שכ' על מה שכ' בפני' מיה' בפ"ה דמקוואות קתני בס"פ ומודו ב"ש וב"ה דגודר בכלים משמ' דיוכל לעכב הזחילה ע"י כלים טמאים ונהי דר"י ור' יוסי הלכה כר' יוסי מ"מ סתם מתני' ר"י ומחלוק' ואח"כ סתם הלכה כסתם וצ"ע לפ"ז ליישב פסק של בפני' ע"כ מצאתי ע"כ לשונו ונ"ל דר"ש ס"ל באמת דהלכת' כר' יודא מהאי טעמ' דסתם ואח"כ מחלוקת הוא ור' יוסי חולק על מתני' שלאחרי' והגה"מ תמה על פסק שבפני' דפסק כר' יוסי והר"ש לא כ' דהלכת' כר' יוסי נגד ר"י וי"ל באמת הלכתא כר' יוד' כנ"ל לחומר קושי' הרא"ש

ועיין בה"ג שבהגהות מרדכי דגם הראב"י האריך באופני הראיו' סותרו של פסק הרי הרא"ש וראב"י ולפמ"ש גם הר"ש דס"ל להלכת' ס"ל דכשר להעמיד הזחילה עי"ד דמק"ט ופסקא של המרדכי יחידאי הוא ואם כי חס לנו להקל נגד הכרעת המחבר אבל יש לעשות סני' וצירוף במקום שיש לנו צדדים בלא"ה כנ"ל

אחרי דברים הדברים האלו נבוא לנדון שלפנינו בתחלת הרעיון היה נ"ל עפמ"ש והוכחנו כי הר"ש דהחמיר דווקא בשכבר נפסלה ע"י זחילה דלא כמרדכי ובנדון שלנו הכלי מעכב שלא שלא תזחל ותחובה מעיקר' קודם שממשיכי' המים למקווה גם לר"ש כשרה ול"ח לדעת המרדכי כמ"ש

ואחר התבוננת מעט נ"ל איפכא בכה"ג כ"ע ס"ל דפסולה דטעמ' דרא"ש לחלק בין הווי' ע"י מק"ט לעכבה כיון שהי' מים לפנינו אלא דפסולים מחמת זחילה וע"י דמק"ט מעוכב הזחילה והמים הי' בלא"ה כה"ג אינו פוסל ובנדון שלנו דבלא הברזא א"א למלאו' המקווה שיוצאים דרך הנקב לחוץ ובל"ס שא"א שיהיה שיעור